כולם מתנערים, משרד התחבורה "לא משך נתונים שנתיים" ומגיב: "בטוח לטוס? אין 100%"
כולם נגד כולם: "משרד התחבורה לא משך נתונים שנתיים" | המחדל בחלוקת האחריות
העובדות: ישראל קיבלה מראש את רשימת נוסעי טיסת פליי דובאי, כולל הטייס-מחבל מעומאן. מי שאמון על הבדיקה הוא משרד התחבורה, שמאשר הגעת חברות זרות, אך שם טענו: "אנו לא גוף מודיעיני". גם לשב"כ, למוסד ולמשטרה יש גישה לנתונים שמועברים לרשות המיסים. המחדל: ייתכן שזו לא הייתה הפעם הראשונה
כבר כעת ניתן לומר שניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי התרחש מאחר שהתחום היה מופקר לחלוטין. לראיה - כל הגופים שמעורבים בבדיקת הרקע של אנשי צוות זרים בטיסות לישראל כבר מטילים את האחריות אחד על השני. כך או כך, יש להתייחס לאירוע כאל פיגוע שהצליח, על כל המשתמע מכך, ולהגדיר בדחיפות מחדש את חלוקת האחריות על בדיקתם של אנשי צוות זרים שנוחתים כאן, אחרי שהטייס העומאני המאם אל-המאמי עלה על מטוס שהמריא לנתב"ג.
מבחינה פורמלית, האחריות לבדיקה נופלת על אגף הביטחון במשרד התחבורה, "מרכז המבצעים לאבטחת תעופה" (ממל"ת). הוא זה שאמור לאשר ביטחונית את הגעתן של חברות תעופה זרות לארץ. במקביל, השב"כ אחראי על אבטחת חברות התעופה הישראליות. אלא שמשרד התחבורה טוען שהוא אינו גוף מודיעיני, ולא היו לו כלים מודיעיניים לבחון את השמות של הטייסים ואנשי הצוות בטיסות שמגיעות לישראל.
חוק שחוקק בכנסת עוד ב-2023 מחייב את כל חברות התעופה להעביר לישראל את פרטי הנוסעים ואנשי הצוות שלהם, כחלק מהסדרי הפטור מוויזה עם ארה"ב. המאגר הזה מועבר למרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים (המלא"ן), שפועל ברשות המיסים - אך המוסד, שב"כ והמשטרה התעקשו שגם להם תהיה גישה אליו לטובת סיכול טרור, והמידע זמין גם למשרד התחבורה. בין הנתונים הנמסרים על אנשי הצוות נמצאים פרטי זיהוי, אזרחות ופרטי מסמך הנסיעה.
לפי ההגדרה הרשמית, אגף הביטחון במשרד התחבורה אחראי על תחום אבטחת התעופה, ובין תפקידיו מוגדר במפורש "אבחון ביטחוני של טיסות זרות החוצות/מגיעות לישראל". האגף מפעיל גם את המרכז המבצעי לאבטחת תעופה, שעוסק בתיאום ההיבטים הביטחוניים הנוגעים להגעת כלי טיס לישראל.
משרד התחבורה הוא זה שנותן אישורים עונתיים לחברות שמתחייבות לעמוד בכל כללי הביטחון. חברת פליי דובאי, שהיא חברה ממשלתית אמירתית, התחייבה בפני ממשלת ישראל שתעמוד בכל הכללים ותשלח אך ורק טייסים ממדינות שמקיימות קשרים דיפלומטיים עם ישראל. הבטחה זאת הופרה, אבל זה לא מסיר מהגופים הישראליים את האחריות לכשל. למרות שפליי דובאי שלחה לכאן טייס מעומאן בניגוד להתחייבויות, משרד התחבורה טוען שלא קיבל את רשימת הנוסעים ואנשי הצוות מרשות המיסים, בעוד שגם המוסד טוען במקביל כי לא קיבל את הרשימה.
שרת התחבורה מירי רגב הטילה את האחריות על המוסד, אך ארגון הביון לא קיבל את רשימת הטייסים ולא היה אמור לקבל אותה, אף שהמידע נגיש עבורו. הגוף היחיד בישראל שקיבל את הרשימה הוא רשות המיסים, אך שם מתמקדים בחיפוש פושעים ומלביני הון, לא מחבלים. מהתנהלות כלל הגורמים ומהאירוע בכללותו ניתן ללמוד שבישראל לא היה כל חשש שטייסים זרים יהוו מקור לבעיה, ולא לקחו בחשבון תרחיש כמו אסון התאומים ב-11 בספטמבר.
התברר שבעבר מבקר המדינה אכן התריע שיש כשלים בתחום, ולא קרה דבר. במאי 2024 מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דוח שעסק באבטחת התעופה הבינלאומית האזרחית מישראל ואליה. הביקורת בחנה את התעופה היוצאת מנתב"ג, את אבטחת התעופה הישראלית בחו"ל וגם את אבטחתם של מטוסים אזרחיים זרים ופרטיים שנכנסים למרחב האווירי הישראלי. המבקר המליץ למל"ל לקיים עבודת מטה בשיתוף משרד התחבורה, משרד האוצר, רש"ת, שב"כ והמשטרה, ולבחון את אבטחת התעופה הבינלאומית בישראל "על כלל היבטיה" - לרבות התעופה הזרה הנכנסת למדינה. למרות ההמלצה להסדיר את חלוקת האחריות בין הגופים, המל"ל שהיה אמור לטפל בזה לא עשה את עבודתו, ואיש לא לקח אחריות.
מרכז המבצעים לאבטחת תעופה במשרד התחבורה יודע למשל לבדוק בקפדנות טיסות פרטיות שמגיעות לישראל. מדוע אותו מרכז לא יכל לבדוק באותה צורה חברות מסחריות? על פניו, ההסבר הוא שאין לו יכולת מודיעינית וגם לא כוח אדם לבדוק את ההיקף הגדול של טייסים ואנשי צוות שמגיעים לכאן. כך או כך, המדינה תצטרך להקים ועדת חקירה ולעשות סדר בתחום מהר - לפני שיקרה כאן אסון כבד שלא יצליחו למנוע ברגע האחרון כמו בטיסת פליי דובאי.
מה שניתן לומר בוודאות הוא שרשימת הנוסעים ואנשי הצוות של טיסת פליי דובאי FZ 1073 הועברה לישראל עוד לפני ההמראה, כולל פרטי הטייס העומאני. ברשות המיסים אישרו שהרשימה המלאה הועברה והתקבלה בהתאם למנגנון הקבוע בחוק נתוני הנוסעים.
אלא שבמשרד התחבורה, כך טוענים כמה גורמים בכירים, לא נשלפו ולא נבדקו נתוני אנשי הצוות שהגיעו בטיסות זרות לישראל במשך כשנתיים. המשמעות היא שהאירוע הנוכחי אינו בהכרח הפעם הראשונה שבה איש צוות ממדינה שאין לישראל יחסים דיפלומטיים עמה הגיע לישראל, מבלי שהנתון הזה הוצף בפני הגורמים שאמורים לעסוק בבחינה הביטחונית של הטיסה.
במוקד הבדיקה נמצא אגף הביטחון במשרד התחבורה, שהאחריות הרשמית שלו כוללת, בין היתר, "אבחון ביטחוני של טיסות זרות החוצות או מגיעות לישראל", מתן הנחיות ביטחון לחברות התעופה ואבחון ביטחוני של בעלי מקצועות תחבורתיים, ובהם בעלי מקצועות בתחום התעופה. תחת האגף פועל גם מרכז המבצעים לאבטחת תעופה (הממל"ת). בראש האגף עומד אברהם כהן, ולצדו סגן מנהל אגף הביטחון תמיר אורי. כעת עולה השאלה איפה נפל הכשל ומי האחראי להתעלמות ממידע קריטי של זהות טייס החברה הזרה, שיכול לקבוע את גורל כלל הנוסעים בטיסה.
התיעוד הקשה מטיסת פליי דובאי
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
גורמים המעורים בפרטים טוענים כי הנתונים על אנשי הצוות לא נמשכו מהמאגר לצורך בדיקה על ידי הגורם הרלוונטי במשרד התחבורה. גם בגופי הביטחון לא נערכה בדיקה שיטתית של הנתונים שהועברו. כך, אף שהמידע על אזרחותו של טייס המשנה היה חלק מהנתונים שהועברו לישראל, הוא לא הוביל לבדיקה נוספת בעניינו.
מדובר בנתון משמעותי משום שאזרחותו של טייס המשנה אינה פרט שהיה צריך להתברר רק לאחר האירוע. החוק מחייב חברות תעופה להעביר לישראל נתונים על הנוסעים ועל אנשי הצוות בטיסות הנכנסות לישראל, היוצאות ממנה או עוברות בשטחה. המידע כולל, בין היתר, שם, תאריך לידה, מין, אזרחות, מספר דרכון ואת שם המדינה שהנפיקה אותו.
המנגנון נקבע בחוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים, שאושר בכנסת ב-2023 ונכנס לתוקף באפריל אותה שנה. החוק הקים את המרכז הלאומי לאבחון נתוני נוסעים, המלא"ן, והגדיר את השימושים שניתן לעשות במידע, ובהם מניעת טרור וסיכולו ואבטחת התעופה האזרחית. החוק גם מגדיר חלוקת גישה בין הגופים השונים. משרד התחבורה, רשות המיסים, רשות האוכלוסין ומשרד הבריאות רשאים לפנות למלא"ן ולבקש לבצע שאילתה או הערכה של מידע מהמאגר. השב"כ, המוסד והמשטרה רשאים להקים שלוחות של המאגר אצלם.
במקרה של טיסת פליי דובאי, ברשות המיסים אישרו את קבלת הרשימה, כולל פרטי כל אנשי הצוות. המוסד היה חשוף אף הוא לנתונים, אך לא ביצע בדיקה של הרשימה שהייתה מצביעה על אזרחותו של טייס המשנה. חשוב להבחין בין עצם הגישה של גוף ביטחוני למאגר לבין חובה לבצע בדיקה ידנית של כל רשימת נוסעים וצוות. החוק מאפשר למוסד להקים שלוחה של המאגר, אך אינו קובע שכל רשימה צריכה להיבדק על ידו באופן פרטני.
הפער שנחשף כעת נוגע לא רק להימצאות המידע אלא לאופן שבו הגופים השונים אמורים להשתמש בו. במסגרת הבדיקה יצטרכו הגורמים המעורבים לבחון את חלוקת העבודה בין משרד התחבורה, המלא"ן וגופי הביטחון, את ההנחיות שניתנו לבדיקת נתוני צוותי טיס ואת היקף השימוש שנעשה במאגר מאז כניסת החוק לתוקף.
אם יתברר שאנשי צוות ממדינות שאין לישראל יחסים עמן הגיעו לישראל בתקופה הזו מבלי שהנתון נבדק, יהיה צורך לבחון גם את היקף התופעה ולא רק את המקרה של טיסת פליי דובאי. במקביל, במערכת הביטחון ובמשרד התחבורה יצטרכו להחליט אם נדרשים שינויים באופן שבו נבדקים נתוני אנשי צוות, ובאילו מקרים נדרשת הצלבה או בדיקה נוספת. הבדיקה תידרש בסופו של דבר לקבוע היכן נוצר הפער בין המידע שהועבר לישראל לבין המידע שהגיע לגורם שהיה אמור לעשות בו שימוש, והאם מדובר בכשל נקודתי או בבעיה במנגנון הקיים. בהתאם לממצאים ייקבע גם אם די בתיקון הנהלים והבקרה בתוך הגופים הקיימים, או שנדרשת בחינה רחבה יותר של המנגנון.
משרד התחבורה טרם מסר תגובה, אך השרה מירי רגב הטילה את האחריות למחדל על המוסד. בריאיון לחדשות כאן היא הציעה להמתין לסיום התחקיר באמירויות "כדי להבין מה בדיוק היה שם ואיפה הייתה הפרצה", אך הוסיפה: "מי שאחראי על ריכוז המידע זה רשות המיסים לפי החלטת ממשלה שהייתה לפני מספר שנים, ואכן הרשימה הזאת הייתה אצלם. הרשימה לא עברה אלינו משום שמי שאמור לבצע את בדיקת הזהות של הצוות זה גורמי המודיעין.
"נושא אבטחת התעופה מורכב מאוד, כל הנושא המודיעיני מחולק בין המוסד לשב"כ. השב"כ אחראי על הטיסות הישראליות וטיסות חכורות, והמוסד אחראי על הטיסות הזרות. פליי דובאי זו חברה זרה, היא לא קשורה לשב"כ, היא קשורה למוסד. אף גורם ביטחוני לא אמר שישראלים לא יכולים לטוס עם חברות זרות לדובאי, מי שאמור להגיד מה רמת האיום והאם אפשר לטוס לאותו יעד זה גורמי הביטחון".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.