בואו ללמוד איך ניהול סיכונים נכון של קוד פתוח יכול להציל לכם את הגיוס הבא

וובינר מקצועי חדש מחבר בין משפט, אבטחה ופיתוח, ויציג תפיסה אחודה לניהול סיכוני קוד פתוח ו-AI. בואו לצפות בהדגמה חיה של תיקוני אבטחה על ספריות קיימות - בלי לשדרג גרסה

איך ניהול לא נכון של סיכוני AI עלול לפגוע בתהליכי גיוס, השקעה ומיזוגים?

כלי AI לכתיבת קוד הפכו בתוך זמן קצר לחלק משגרת העבודה של רוב צוותי הפיתוח. הם מקצרים זמנים ומאפשרים לצוות קטן לייצר יותר קוד מאי פעם. אבל ה-AI לא כותב הכל מאפס: ברוב המקרים הוא מציע למפתחים להשתמש בספריית קוד פתוח, או מוסיף תלות חדשה. כל הצעה כזו מכניסה למערכת קוד שאף אחד בארגון לא כתב, ולעתים אף אחד גם לא בודק אותו.

אבל יש כאן עוד טוויסט: הסיפור הזה עובד בשני הכיוונים. בזמן שהבינה המלאכותית מציעה למפתח אילו רכיבים, ספריות ותלויות להכניס למוצר, המפתח עצמו עשוי להזין לתוכה קטעי קוד, לוגים ואפילו מידע רגיש – רק כדי לקבל תשובה מהירה. וכך, בתוך שיחה אחת תמימה לכאורה עם כלי AI נוצרות שתי שאלות שונות לגמרי: מה יצא מהארגון בלי ששמנו לב, ומה נכנס למערכת בלי שמישהו באמת בדק?

כמובן שהבעיה היא לא הקוד הפתוח עצמו. רוב התוכנה המודרנית נשענת עליו, וכך יהיה גם בעתיד. הבעיה נעוצה בכך שרכיבים נכנסים למערכות במהירות של AI, ותהליכי הבקרה של צוותי האבטחה, הפרטיות והמשפט – שנבנו לקצב אנושי –  מתקשים להדביק את הקצב. זה כבר לא רק אתגר טכני של צוות האבטחה, אלא שאלה עסקית ומשפטית שההנהלה צריכה לפתור.

והנה הפרדוקס: לפעמים דווקא כשהכל עובד מצוין, אף אחד לא עוצר לשאול שאלות. המערכת רצה, המשתמשים מרוצים, הבדיקות עוברות – ובינתיים, עמוק בתוך הקוד, עלולה להסתתר ספרייה עם חולשה ידועה או רכיב שכבר מזמן הפסיקו לתחזק. אין הודעת שגיאה, אין קריסה ואין סיבה נראית לעין לחשוד. כי "הכול עובד" היא אולי תשובה מצוינת – אבל לשאלה הלא נכונה.

בואו ללמוד איך מנהלים סיכוני קוד פתוח בעידן ה-AI

וובינר מקצועי חדש מחבר בין משפט, אבטחה וטכנולוגיה, ויציג תפיסה אחודה לניהול סיכוני קוד פתוח בעידן ה-AI. את הוובינר יזמה חברת Up Security, בשיתוף קהילת CloudAppSec IL ובהשתתפות Seal Security. הוא יציג הדגמה חיה של תיקוני אבטחה ממוקדים על ספריות קיימות, מבלי לשדרג גרסה ולסכן את שלמות הפרודקשן.

האירוע, "ניהול סיכוני קוד פתוח בעידן ה-AI: פרטיות, אבטחת שרשרת האספקה וטיפול בחולשות בלי לשבור את הפרודקשן", יתקיים ב-21 באוקטובר (11:00-12:25). ההשתתפות ללא עלות ובהרשמה מראש. 

הוובינר מיועד ל-CISOs ומנהלי אבטחת מידע, צוותי AppSec ,Product Security ו-DevSecOps, מנהלי פיתוח ו-R&D ,DPOs ויועצים משפטיים בתחום הפרטיות והטכנולוגיה. הנושא רלוונטי במיוחד לחברות תוכנה ומוצר, לחברות בשלבי גיוס או לקראת עסקת M&A, ולכל ארגון שמפתח קוד בעצמו או דרך ספקים.

הדוברים יעניקו למשתתפים כלים ותובנות בסוגיות הבאות:

• אחריות משפטית, פרטיות ו-Due Diligence: איזו אחריות מוטלת על ארגון שבו מפתחים וספקים משתמשים ב-AI לכתיבת קוד ולבחירת רכיבי קוד פתוח, אילו סיכוני פרטיות ואבטחת מידע נוצרים בתהליך, ואיך ניהול נכון של הרכיבים משפיע על גיוס, השקעה ומיזוגים?
• אבטחת שרשרת האספקה וקוד שנכתב בעזרת AI: איך מזהים Typosquatting ,Dependency Confusion וחבילות מדומות, ואיך מזהים רכיבים שנכנסו לקוד באמצעות סוכני AI בלי בקרה?
• ניהול ספריות: איך מתמודדים עם מצב שבו עדכון גרסה רגיל שובר את המערכת בפרודקשן?
• Security Patching בלי שדרוג: הדגמה חיה של תיקון חולשות אבטחה בספריות Open Source בצורה רוחבית בארגון, ללא מעורבות מפתחים, ומבלי לשבור את התאימות והפונקציונליות.

רוב האירועים המקצועיים בתחום ה-AI מתמקדים בזווית אחת: או הכלים, או הרגולציה. אבל בוובינר הזה שלוש הזוויות נפגשות, ואתם תוכלו לשמוע את עו"ד איילה אליגולא, ראש תחום פרטיות ב-Up Security; תומר ברהום, CISO ומומחה ל-Product Security ב-Up Security; ואלון נבון, CPO ב-Seal Security.

מהמפגש הזה תצאו עם הבנה ברורה של חלוקת האחריות בין פיתוח, אבטחה, משפט וספקים. בנוסף, תכירו שיטות מעשיות לזיהוי רכיבים מסוכנים לפני שהם נכנסים לקוד, ותלמדו על אפשרויות הטיפול בחולשות גם כשהשדרוג אינו אפשרי.