מהאוויר ועד הים, כבר בשעה ראשונה: הלקח מ-7/10 - והשינוי בתרחיש הייחוס של צה"ל
חיבור בין כוחות באוויר, ביבשה ובים, הפעלת אש כבדה ומתואמת בין גופי הביטחון השונים, וגם הגעת מסה קריטית של כלי טיס בתוך פרק זמן קצר • אלה רק חלק מהמענים שהצבא מתרגל לאחרונה, לאפשרות שבה ישראל תותקף שוב בהפתעה ובעוצמה
הלקחים הכואבים והמעמיקים מאירועי 7 באוקטובר הובילו לשינוי תפיסתי יסודי ומקיף במערכת הביטחון ובצה"ל. השינוי הזה אינו מסתפק עוד בחלוקת גזרות מסורתית או בגישה הישנה שלפיה חיל האוויר משמש כגורם מסייע בלבד לכוחות היבשה בעת אירוע חדירה.
כיום, התפיסה המבצעית מעמידה את כוחות האוויר, הים והיבשה כשותפים מלאים, ובלתי נפרדים במשימת ההגנה על גבולות המדינה. ברצף תרגילים נרחב ואינטנסיבי שבוצע לאחרונה על פי גרף האימונים הצה"לי, תורגלו תרחישי קיצון רבי-מוקדים.
תרחישים אלו כוללים פשיטות יבשתיות רחבות היקף, חדירות ימיות באמצעות אופנועי ים וכלי שיט בלתי מאוישים, ירי תלול מסלול מסיבי, ואיומי כטב"מים ורחפנים. תרחיש הייחוס המרכזי שעמד לנגד עיניהם של מפקדי האוגדות אינו נשען על מודיעין נקודתי בלבד, אלא על מוכנות מלאה למתן מענה מיידי במקרה של קריסה או הפתעה רחבת היקף, תוך התמקדות בנקודות התורפה, בתפר שבין הגופים השונים ובהגנה הדוקה על המרחב האזרחי.
במרכז התפיסה האווירית החדשה עומד המעבר המהפכני מסיוע נקודתי לפי דרישה למהלך אקטיבי של הפעלת כוח קריטית כבר בשעה הראשונה להתפתחות האירוע.
גורמים בכירים בחיל האוויר מסבירים כי התחום שדרש את השיפור המשמעותי ביותר בעקבות תחקיר השבעה באוקטובר הוא מעורבותם של מטוסי הקרב בהגנה הקרקעית, לצד מסוקי הקרב והכטמ"מים. במסגרת זו נבנתה תשתית אוטומטית המאפשרת לחיל האוויר לפעול באופן מיידי לעצירת פלישה ול"הקפאת מצב", עוד בטרם התגבשה תמונת מצב מלאה בשטח. הפעלת אש כבדה לשיבוש, הגעת מסה קריטית של כלי טיס בתוך פרק זמן קצר, וקיצור דרמטי של זמני התגובה בין היתר באמצעות מעבר טייסת מסוקים לצפון לטובת גזרת אוגדה 91 בצפון, מהווים כיום חלק מרכזי ממענה זה. לצד זאת, קודמו מפגשים יומיים בשטח בין מפקדי טייסות וסגניהם לבין מפקדי גדודים באוגדות השונות, במטרה לחדד את הסנכרון, להעמיק את החיבור ההדדי ולהבין מקרוב את האתגרים הקרקעיים.
האתגר המבצעי מקבל משנה תוקף בגזרות הדרומיות והמזרחיות, שבהן המאפיינים הגיאוגרפיים והדמוגרפיים דורשים מענה ייחודי ומורכב. בגזרת אילת ועל ציר כביש 10, האתגר המרכזי טמון בניהול עומס איומים במקביל החל מתקיפות יבשתיות ואירועי אר"ן, דרך פגיעה במלונות ובנכסים אסטרטגיים כמו מתקני קצא"א ושדה התעופה, ועד לאיומים אוויר-ימיים. לקראת תקופת החגים, שבה האוכלוסייה באילת עשויה להכפיל ואף להשליש את עצמה מ-70 אלף תושבים לכמויות תיירים אדירות, מתרגלים כוחות הביטחון הידוק רב-ארגוני הדוק בין צה"ל, משטרת ישראל, מד"א וגורמי החירום האזרחיים. ההיערכות לחגים כוללת מתן תגבורת של פלוגות והסתמכות על חמישה גדודי הגנה, גדוד איסוף ועתודות, מבלי לגרוע דבר מהכוחות הגזרתיים הסדירים, וללא שום רידוד סד"כ בסופי שבוע.
לצד ההיערכות הקרקעית והאווירת במרחב הגבול, תפיסת ההגנה המודרנית דוגלת בהרחקת האיום ממרכזי האוכלוסייה ויצירת מרחב אבטחה קדמי בעומק שטח האויב. בצה"ל מבהירים כי לא ניתן עוד להשלים עם מציאות שבה כוחות אויב או אלפי מחבלים מבוצרים במרחק נסיעה קצר מאזרחים ויישובים. לפיכך, התרגילים האחרונים כללו גם תרגול של הדיפת המתקפה תוך תקיפה ישירה של מפקדות הפיקוד והשליטה של האויב בעומק. המענה כולל שימוש במערכות אלקטרוניות מתקדמות, עדכון הוראות פתיחה באש, והפעלת אמצעי הסוואה ושליטה אווירית וימית כדי למנוע חדירת רחפנים וכלי שיט בלתי מאוישים. השילוב בין החוסן של המרחב האזרחי, הקשר הרציף עם הרשויות, והמחויבות העמוקה של חיל האוויר וכוחות היבשה לפעול כגוף אחד, מתווים את תפיסת הביטחון החדשה שנועדה להבטיח מענה קטלני, מהיר ואפקטיבי בכל ימי השנה ובפרט בתקופות מתוחות.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.