באיחוד האירופי מסמנים הרכב ממשלה מפתיע אחרי הבחירות: "הזדמנות ליציבות"
שגרירויות אירופיות בישראל עוקבות באדיקות אחר הנעשה במגזר החרדי ופועלות לקדם שילוב של מפלגות חרדיות בקואליציה בראשות איזנקוט, אותו סימנו כרה"מ הבא. המטרה: ממשלה יציבה ב"יום שאחרי" נתניהו, ללא תלות במפלגות ערביות
במדינות האיחוד האירופי עוקבים באדיקות אחר מערכת הבחירות בישראל, ובחלק מהבירות מייחלים ליום שאחרי בנימין נתניהו - ומסמנים את גדי איזנקוט כדמות המפתח. אלא שכדי להבטיח ממשלה יציבה שתחזיק מעמד, הדיפלומטים האירופים מנהלים מעקב דקדקני על הסכסוכים הפנימיים והפוליטיקה במגזר החרדי, שכן לתפיסתם ממשלה יציבה שאינה תחת נתניהו תוכל להתקיים רק בהישענות על מפלגות חרדיות - ולא על מפלגות ערביות.
בבריסל ובחלק ניכר ממדינות האיחוד לא מסתירים את רצונם להחליף את נתניהו - כיעד מרכזי בניהול היחסים עם ישראל - כאשר איזנקוט נתפס כמי שיכול להוביל את גוש השינוי ולהיות ראש הממשלה הבא. אך לצד זאת, באיחוד האירופי מבינים כי ממשלה בהובלת גוש השינוי שתישען על תמיכה מבחוץ, למשל של מפלגת רע"ם של מנסור עבאס, עלולה להיות שבירה וקצרת ימים. לכן, התרחיש המועדף מבחינתם ליציבות הוא ממשלת מרכז-שמאל בראשות איזנקוט, שבה לוקחות חלק גם המפלגות החרדיות.
לפיכך, שגרירויות של מדינות באיחוד האירופי בישראל מגייסות בשנה האחרונה משאבים ומפעילות מאמצים כדי לנטר אחר המגזר החרדי ולהבין אותו יותר לעומק. כך למשל, שגריר שווייץ בישראל סיימון גייסבוהלר התארח בביתו של העיתונאי החרדי יענקי פרבר לפני כשלושה שבועות, ובשיחה איתו הוא התעמק בהבנת המגזר החרדי בישראל. אבל לא רק מדינות האיחוד האירופי עוקבות באדיקות אחר מערכת הבחירות והפוליטיקות הפנימיות של המגזרים, אלא גם מדינות ערב שישראל עומדת איתן בקשרים רשמיים.
כך או כך, מדינות האיחוד מעסיקות אנליסטים ומומחים מיוחדים שעוקבים אחר הדיווחים וההתפתחויות הפוליטיות בישראל, עם פוקוס הדוק על החרדים, ולאחר מכן הם מגישים דוחות עומק תקופתיים לראשי המדינות ולמשרדי החוץ האירופיים.
הדוחות עוסקים במגוון נושאים שקשורים לפוליטיקה החרדית, בין השאר: אחוז ההצבעה הצפוי של המגזר החרדי; הסכסוך הפנימי במפלגת דגל התורה, שמייצגת את הציבור הליטאי; המתחים בין החסידויות במפלגת אגודת ישראל, למשל בין חסידות גור לחסידות בעלז, בין גור לשלומי אמונים, ובין בעלז ושלומי אמונים לחסידות ויז'ניץ; מידת ההשפעה הריאלית של הרבנים על האוכלוסייה החרדית ועל דפוס ההצבעה של המגזר; וכן סיכויי מפלגה חרדית אלטרנטיבית שאינה יהדות התורה או ש"ס, למשל "הציבור החרדי" או "צבע שחור", לעבור את אחוז החסימה.
לדברי דיפלומט בכיר באיחוד האירופי, הניתוח בשטח כבר מראה תוצאות. בעוד שראשי מפלגות אחרים בגוש השינוי כמו נפתלי בנט ואביגדור ליברמן מציגים הצהרות לוחמניות וקו תוקפני יחסית כלפי המפלגות החרדיות והנהגתן, אצל איזנקוט התמונה מעט שונה, ועל אף שאנשיו ואנשי רשימתו יוצאים מדי פעם נגד הפוליטיקה החרדית, עדיין אין מדובר בקמפיין אנטי-חרדי חריף או מתקפות חזיתיות.
"איזנקוט נזהר מאוד שלא לסגור את הגולל ולא לפספס את ההזדמנות להקים ממשלה יציבה", אמר הדיפלומט הבכיר. לדבריו, "מתחת לרדאר יש שיח בין הצדדים, גם אם הוא אינו רשמי ונעשה דרך מתווכים או בצינורות שקטים. האינטרס האירופי והאינטרס הפוליטי של איזנקוט נפגשים בדיוק בנקודה הזו: השארת הדלת פתוחה למגזר החרדי כדי לייצר יציבות שלטונית ביום שאחרי נתניהו".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.