ייעוץ חסר בושה

השבוע עלה לדוכן העדים במשפט נתניהו היועץ המשפטי לשעבר אביחי מנדלבליט, שהיה שמח מאוד להיעדר ואף ניסה להתחמק ממתן העדות - ניסיון שבהחלט אפשר להבין. כי בסופו של דבר אביחי מנדלבליט יודע שהוא אינו רק יועץ משפטי שקיבל החלטה מקצועית לא טובה, זה לא שהוא נתן ייעוץ משפטי לוקה בחסר שהטעה את הלקוח. מנדלבליט בהחלטה שקיבל להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה נתניהו הפך מיועץ משפטי לממשלה למי שמשחק בגורלה של מדינת ישראל, באזרחיה ובדמוקרטיה שלה בניגוד לכל הגינות בסיסית המתבקשת בתפקידו כיועץ משפטי.

הוא בוודאי יודע זאת בעצמו. איש מקצוע שהגיע לעמדה הבכירה בה היה מנדלבליט ושהיה מועמד לשיפוט בבית המשפט העליון, בוודאי היה מודע למשמעות הדברים שלו בבית המשפט: בעדותו על פרקליטות מחוז ירושלים שלטענתו חשד באנשיה שהם מדליפים, הנחה אותם לכיווני חקירה מסוימים והם פנו לכיוונים אחרים - הבין שמשמעות הדברים היא צביעתם כמושחתים. הוא גם הודה שלא עבר על כל הראיות בתיק 4000, שלא הכיר את כל 315 האירועים המפורטים בכתב האישום והבין את השגיאה המקצועית. כשפנתה אליו השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, שהבינה את גודל המחדל ושאלה: "אדוני לא בדק?", גם מנדלבליט, אם חושיו חדים, הבין את מה שחושבת עליו השופטת. מנדלבליט גם אישר שנעשו פעולות שלא ידע עליהן ואישורים שלא נתן. למעשה, במו פיו הוא אישר את מה שהמחנה הלאומי כבר אומר במשך שנים - התיקים תפורים תפירה גסה, נעשתה עבודה רשלנית, בתיקים החשובים ביותר - אלה שאמורה להיות בהם זהירות יתרה - נעשה ההיפך הגמור.

יש מי שנוהגים לכנות את המשטרה "רקובה" כלאחר יד. מאז השבעה באוקטובר צה"ל עומד לביקורת קשה שאי אפשר היה לבטא לפני הטבח. אותו הדבר צריך לקרות עם המערכות שהובילו אותנו עד הלום ועמדו השבוע במוקד העדות של מנדלבליט

כל מי שטען דבר מה מהאשמות אלו במשך השנים נתפס כהזוי, "ביביסט", חלק מה"עדר". מערכת המשפט עברה עוד יותר למוקד המחלוקת הציבורית בעקבות התיקים האלה. מחנה הימין היה ועודנו נתון תחת חרם פוליטי וציבורי בעקבות הקביעה השקרית שנתניהו מושחת ותומכיו מושחתים כשלמעשה, השבוע הוכיח מנדלבליט שדווקא הוא עמד בראש חקירה מזוהמת, פוליטית ומושחתת.

דווקא בתקופת הבחירות, תשומת הלב צריכה להתמקד בהבנה שהיפוך הדברים הזה לא נוגע למשפט נתניהו בלבד. זה לא רק שמי שטענו כנגדם כמושחתים התגלו כחושפי השחיתות. בבסיס האירוע הזה עומדת התפיסה הדמוקרטית של התנהלות תקינה של מערכת אכיפת חוק חזקה מדי, שיכורה מכוח. מערכת שלראשיה תפיסה פוליטית שאינה מקבלת ביטוי רק בסלון ביתם או בשיחות מסדרון, אלא בהתנהלות המקצועית שמשפיעה על מדינה שלמה. חמש מערכות הבחירות בהן היינו לא היו מגיעות לאוויר העולם אם לדמויות הפוליטיות לא היה את תירוץ השוחד להיתלות בו - תירוץ שנולד בחקירה מזוהמת.

יש מי שנוהגים לכנות את המשטרה "רקובה" כלאחר יד. מאז השבעה באוקטובר צה"ל עומד לביקורת קשה שאי אפשר היה לבטא לפני הטבח. אותו הדבר צריך לקרות עם המערכות שהובילו אותנו עד הלום ועמדו השבוע במוקד העדות של מנדלבליט. והדבר הזה הוא אולי הדבר היחיד שיכול בכל זאת לעמוד לזכותו של מנדלבליט: אל מול מערכת כוחנית ורקובה שכזו, חולשתו - הגנתו.

הוא לא הצליח לעמוד מול הכוחות, המניפולציות והמשחקים של המערכת הזאת. המזל שלו זה שנתניהו דווקא כן הצליח והחזיק מעמד עד עכשיו. אחרת האמת לא הייתה מתגלה ולמנדלבליט לא הייתה ניתנת הזכות לתקן ולו במעט את העוול שגרם לכולנו.