"בסוף, אתה שומע את השניות האחרונות בחייו של אדם": אנשי הקופסאות השחורות מדברים

מיד עם פרוץ המלחמה ירדו מהנדסי המנת"ק לעוטף, למשימה שלא התכוננו אליה מעולם: לחלץ מהטנקים והנמ"רים החרוכים את הקופסאות השחורות שתיעדו את הקרבות. הם הקשיבו לשעות של הקלטות קשר ופענחו קבצים דרמטיים - במטרה לפזר את ערפל הקרב. עכשיו הם מדברים לראשונה: "פאזל שמרכיבים חודשים"

במבט ראשון, הבסיס שבמרכז הארץ לא נראה כמו מתקן ביטחוני מסווג וחורץ גורלות. אבל בתוך הקראוונים הצנועים יושבים האנשים שבלעדיהם תמונת המצב של הלחימה הייתה נותרת בערפל. חיילים, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל, שהיכולות האלגוריתמיות וההנדסיות שלהם היו מניבות להם משכורות עתק במגזר הפרטי – אך בחרו להיות המוחות שמפעילים את מנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) במשרד הביטחון.

עד עכשיו הם שמרו על שתיקה. כעת הם נחשפים ומספרים על התפקיד הדרמטי שאותו הם ממלאים מאז 7 באוקטובר: להיות אלה שמחלצים, מנתחים ומפענחים את "הקופסאות השחורות" מתוך טנקי המרכבה, נגמ"שי הנמ"ר והכלים הממוגנים מסוג אית"ן שנפגעו בקרב, ששומעים ראשונים את השניות האחרונות בחייהם של הלוחמים, מקשיבים לקולות הקשר הנואשים ומנתחים את כלל זוויות הירי.

בשגרה, מנת"ק הוא הגוף הלאומי האחראי על פיתוח, ייצור ושיקום הרק"ם (רכב קרבי משוריין) בישראל. עם פרוץ המלחמה, הוטלה על היחידה משימה חריגה וחסרת תקדים בהיקפה: "התיעודים מתוך הכלים המשוריינים שלחמו בבלימה, אלו שראיתם בתקשורת, הגיעו מתוך העבודה הסיזיפית של החבר'ה שלנו בימיה הראשונים של המלחמה", משחזר סא"ל מ', ראש ענף תוכנה וסייבר במנת"ק, "אבל מאחורי הנתונים שהורדנו עמד מבצע מורכב ורווי סיכון תחת אש בלב שטח הלחימה בעוטף. קיבלנו משימה בהולה להגיע פיזית לנמ"רים ולטנקים בשטח, ולפרוק מהמערכות הקריטיות את קבצי הווידאו, השמע והטלמטריה. המטרה הייתה לחפש כל קצה חוט על חטופים ולפענח את נסיבות הקרב".

סא"ל מ' ארגן צוות ייעודי. יחד עם ראש מדור חשמל, רס"ן מיכאל, עלו קציני התוכנה והסייבר על שכפ"צים, קסדות ונשקים, וציידו את עצמם במחשבים ניידים, רתמות תקשורת ודיסקים קשיחים. "זה ממש לא תרחיש שמהנדסי תוכנה מתאמנים עליו בשגרה", אומר סא"ל מ'.

בשל רמת הסיכון הגבוהה, נדרש אישור חריג ביותר כדי לשלוח קציני טכנולוגיה בכירים ישירות אל קו האש. כשהגיעו דרומה, טיפסו המהנדסים על הכלים שנלחמו בשטח והתחברו למערכות המחשוב. למחרת התקבלו דיווחים על נמ"רים נוספים שנפגעו בקרבות הקשים. כדי לאבטח את הפעילות בשטח הפתוח, הוצמדו לצוות שני אנשי שב"כ וכיתת לוחמים.

בתוך תאי הלוחמים האפלים והפגועים, ביצעו אנשי היחידה "כירורגיה טכנולוגית": הם משכו את כל נתוני הקופסאות השחורות והעבירו אותם ישירות לאלוף פיקוד הדרום ולגורמי האיתור. המידע שהופק לא רק סיפק אינדיקציות קריטיות לגבי נעדרים וחטופים, אלא גם הוכיח באופן נחרץ כי בתוך הכלים התנהלה מלחמת גבורה עזה ובכך הזים שמועות קשות שנסובו בערפל הקרב על נטישה.

לאחר ימי הבלימה הראשונים, התמסד תהליך התחקור והוקם חמ"ל ייעודי. סא"ל ת', רע"ן בקרה במנת"ק, מסביר את השיטה: "החוליות ששלחנו לשטח חולקו לשני סוגים – קבוצה אחת של מהנדסי תוכנה וחשמל ששואבת את המידע הגולמי, הניווט וההקלטות, וקבוצה שנייה של מהנדסי מכונות וחומרים שמבצעת ניתוח בליסטי פיזי של זווית הפגיעה, סוג החימוש שירה האויב והמרחק".

הניתוחים הללו הובילו לפיתוחים טכנולוגיים מיידיים. כך, למשל, כאשר זיהו אנשי היחידה בשלבים המוקדמים את השימוש הגובר של חמאס ברחפני הטלה, פיתחה מנת"ק את מגן "הפרגולה" המותקן על גבי הכלים המשוריינים, שהפחית את איום רחפני ההטלה על הכלים לאפס.

מאחורי הקלעים פיתחו המהנדסים תוכנה מתקדמת המבוססת על בינה מלאכותית, המאפשרת לאחד את נתוני האודיו, הווידאו והטלמטריה לזירת תחקיר אחת. האזרח א', מהנדס מחשבים במנהלת, מספר כי "בימים הראשונים הגיעו אלינו כ-40 קופסאות ביום. בהתחלה תמללנו הכל ידנית, שעות על גבי שעות. התוכנה שפיתחנו מייצרת סימולציה של ציר זמן ומספרת את תסריט הקרב המלא".

עבור משפחות הלוחמים, לניתוח הטכנולוגי יש משמעות עמוקה. רס"ן ט', ראש מדור מערכות בקרת אש, מבהיר: "אנחנו לא בקשר ישיר עם המשפחות השכולות, אבל אנחנו רואים את הצורך שלהן לדעת מה קרה ברגעים האחרונים של הבן שלהן. הן מבקשות כל פיסת מידע. זה פאזל שלם שהן מרכיבות חודשים ארוכים, ופתאום אצלנו הן מוצאות את החלק החסר".

העבודה היומיומית עם חומרי הפורנזיקה הדיגיטלית גובה מחיר נפשי לא מבוטל. "בסוף אתה שומע אדם בשניות האחרונות של חייו", משתפת רס"ן מ', "הוא מדבר בקשר ואף אחד לא עונה לו, יש רק רעש לבן. זה רגע מאוד קשה שמלווה אותי. הוא קורא בשמות של חברים שלו שכבר לא בחיים”.

בשל רגישות המידע, מקפידים ביחידה שלא לחשוף את המהנדסים לשמות הלוחמים, אלא להתייחס אליהם לפי תפקידיהם המבצעיים ("מפקד", "נהג", "טען"). אבל המציאות הישראלית מזמנת לעיתים מפגשים כואבים. א' מספר על החשש המתמיד שאיש צוות יזהה בקלטת קול מוכר, שפעם אחת אף התממש: "קרוב משפחה של אחד מראשי הצוותים שלנו ישב בתוך טנק שנפגע. ברגע שהבנו את זה, אותו ראש צוות הורחק מיד מהטיפול בכלי הזה".

מעבר לחקירת הקרבות ולפיתוח אמצעי מיגון, ממצאיהם של אנשי המנת"ק משמשים נדבך מרכזי גם בזירה הבינלאומית והמשפטית. ניתוחי הזוויות והבליסטיקה של היחידה סיפקו הוכחות חד-משמעיות בתחקירים רגישים, כמו זה של ירי הפגז בבית של פסי בקיבוץ בארי, וסייעו לגבש עמדות הגנה רשמיות של צה"ל מול טענות דה-לגיטימציה בעולם.

גם כשמדובר באסונות כבדים, כמו אסון הנמ"ר שבו נפלו 11 לוחמים מחטיבת גבעתי, החקירה המדוקדקת של המהנדסים היא שהביאה להבנת הגורמים לאסון. "זה אירוע מטלטל שלא יוצא לי מהראש", אומרת רס"ן מ', ראש מדור תוכנה, "חשבתי ימים אחריו מה קרה שם והאם המערכות שפיתחנו לא היו מספיק טובות. בסוף הבנו שהייתה זווית ירי מאוד ספציפית, וזה מקרה שאני לוקחת איתי כל הזמן כדי לשפר את המיגון של הלוחמים".

"יש פה מהנדסים ומפתחים מוכשרים שבאזרחות היו יכולים להרוויח הרבה מאוד כסף”, היא מסכמת, "אבל כמו שאחד מהם אמר, 'את המשמעות שיש פה, לא נשיג בשום מקום בחוץ'".