בגלל "רצח עם ואפרטהייד": בארה"ב מושכים השקעות מספקיות נשק לצה"ל
מועצת העיר קיימברידג', שבה שוכנות הרווארד ו-MIT, החליטה שקרנות פנסיה של עובדי העירייה יפסיקו להשקיע בחברות אלביט, פלנטיר, בואינג ולוקהיד מרטין. יוזמת ההצעה, בוגרת הרווארד אל-זועבי: "לא רוצים דם על הידיים". לפי הערכות מדובר בעשרות מיליוני דולרים, חשש בקהילה היהודית: "יגביר את האנטישמיות"
בעיר שבה שוכנות הרווארד והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), החליטו אמש (רביעי) לקדם משיכת השקעות מחברות המספקות נשק וטכנולוגיה לצה"ל. מועצת העיר קיימברידג', עיר אוניברסיטאית בת כ-123 אלף תושבים הסמוכה לבוסטון, אישרה ברוב דחוק החלטה הקוראת לקרנות הפנסיה של עובדי העירייה להפסיק להשקיע בחברות המעורבות במה שהוגדר בה כ"רצח עם, אפרטהייד וכיבוש הפלסטינים". בין החברות שסומנו נמצאות אלביט מערכות, פלנטיר, בואינג, לוקהיד מרטין ו-GE Aerospace.
חברת המועצה ובוגרת הרווארד אל-זועבי: "מושקעים בזוועה"
(צילום: מתוך רשת X)
ההצבעה התקיימה בתום דיון סוער, לאחר שבישיבה קודמת הקדישה המועצה שש שעות לשמיעת עמדות התושבים. לאחר שההצבעה נדחתה באותה ישיבה, נשמעו בקהל קריאות "כולכם שותפים לרצח עם" ו"מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית". ההחלטה מבקשת מהעירייה להכין רשימת חברות משלה, שעל בסיסה יוכלו קרנות הפנסיה לבחון משיכת השקעות. במקביל נדחתה, גם הפעם ברוב דחוק, הצעה נפרדת לקדם חרם על חברות הקשורות לצה"ל גם כשזה נוגע לרכש עירוני, ולא רק בהשקעות.
את ההצעה המקורית הגישה חברת המועצה איה אל-זועבי, בוגרת הרווארד. "זו הזוועה החמורה ביותר בימי חיינו, ואנחנו מושקעים בה", אמרה במהלך הדיונים. "אני לא רוצה דם על הידיים, ואף אחד מאיתנו לא צריך לרצות בכך". אל-זועבי טענה כי בעוד ארה"ב מטילה סנקציות על מדינות כמו סין, איראן, רוסיה וסוריה, היא נותנת לישראל "צ'ק פתוח". כשהתבקשה להסביר מדוע היא מתמקדת בישראל, השיבה: "אני לא מוציאה את ישראל באור רע. אני אומרת את האמת".
אל-זועבי ביקשה לאמץ רשימת כ-100 חברות שגיבש ארגון הקווייקרים האמריקני AFSC, ושזכתה לתמיכת פעילי תנועת החרם על ישראל (BDS). אלא שסגן ראש העיר בורהאן עזים הציע פשרה: גיבוש רשימה עצמאית בלי לאמץ רשמית את מצע התנועה. הנוסח הזה הוא שאושר לבסוף.
לפי קבוצת הפעילים Cambridge for Palestine, שקידמה את היוזמה, בשנת הכספים 2025 החזיקו קרנות הפנסיה וההטבות של עובדי העירייה השקעות בהיקף של כ-24 מיליון דולר בחברות שנכללו ברשימת החרם המקורית. הפעילים טענו גם שהעירייה שילמה כארבעה מיליון דולר במסגרת התקשרויות עם חברות המספקות טכנולוגיה לצה"ל ולמשטרת ישראל. ברשימת הפעילים נכללו גם בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט, שבהם, לפי הערכותיהם, מושקעים כ-660 אלף דולר מכספי הקרנות. השלושה הואשמו בידי הפעילים במימון ההתנחלויות.
אחת החברות הראשונות ברשימה היא אלביט מערכות, שהחזיקה בעבר משרדים באזור ועזבה אותם ב-2024 לאחר הפגנות פרו-פלסטיניות חוזרות ונשנות. באחת ההפגנות ב-2023 נעצרו תשעה מפגינים לאחר עימותים עם שוטרים, אף שבמשרדים פעלה חברה בת של אלביט העוסקת בפיתוח ציוד רפואי. פעילי החרם הציגו את עזיבת החברה כהישג, ואילו אלביט מסרה שהמעבר נבע משיקולים עסקיים. ברשימה נכללת גם פלנטיר, חברת התוכנה האמריקנית שמפתחת מערכות לניתוח מידע ולבינה מלאכותית ומשתפת פעולה עם גופי ביטחון, לצד יצרניות נשק אמריקניות גדולות.
ההצעה להחרים חברות גם בהתקשרויות הרכש של העירייה נפלה לאחר שסגן ראש העיר עזים, שדווקא תמך במשיכת ההשקעות, הצביע נגדה. הוא הסביר שאיסור כזה עלול לפגוע בשירותים החיוניים לתושבים וברכישת ציוד. במהלך הדיון עלה, למשל, החשש שבעקבות החרם המוצע העירייה תתקשה לרכוש מצלמות גוף עבור שוטריה. לאחר ההצבעה קראו פעילים פרו-פלסטינים "בושה" לעבר חברי המועצה, וחלקם עזבו את האולם בכעס.
הדיון פיצל גם את הקהילה היהודית המקומית. מתנגדי ההחלטה הזהירו שהיא עלולה להגביר את האנטישמיות ולהפוך את ישראל למטרה ייחודית. בדיונים סיפרו תושבים יהודים על חשש להציג בפומבי את זהותם הדתית, ועל הטרדות של ילדים יהודים בבתי הספר. חברות המועצה דניס סימונס ופטי נולאן הזכירו גם מקרה של השחתת עסק בבעלות ישראלית בכתובות אנטישמיות, בשעה שעסקים סמוכים לא נפגעו.
סימונס הציעה להחיל מדיניות דומה על חברות המעורבות בפשעי מלחמה בכל העולם, בלי לייחד מדינה אחת. נולאן הזהירה שהמהלך מפלג את העיר ועלול אף למשוך אליה את תשומת לבו הלא רצויה של ממשל טראמפ, שכבר מנהל מאבקים נגד אפליה ואנטישמיות בהרווארד. מנגד, ראש העיר סומבול סידיקי אמרה כי "מדובר באחריות תאגידית ובאופן שבו קיימברידג' משקיעה כספי ציבור", ולא בשאלה של דת או זהות.
ג'רמי ברטון, מנכ"ל המועצה לקשרי קהילה יהודית בבוסטון רבתי, מתח ביקורת על האזכור של "רצח עם" בהחלטה, אך ציין לחיוב שהמועצה דחתה חרם מסחרי רחב יותר ולא אימצה את מצע ה-BDS. הפעילים הפרו-פלסטינים בירכו על ההחלטה הראשונה, אך הביעו אכזבה מדחיית השנייה.
הוויכוח הגיע גם לעיתון הסטודנטים של הרווארד, Harvard Crimson. מאמר המערכת תמך במשיכת ההשקעות, ואילו שלושה מחברי המערכת התנגדו וטענו שמועצת העיר צריכה להתמקד בצורכי התושבים ולא לסכן כספי פנסיה בשל הצהרה פוליטית. עם זאת, הרווארד ו-MIT אינן צד להחלטה: מדובר במוסדות עצמאיים, והיא אינה חלה על השקעותיהם או על קשריהם עם ישראל.
קיימברידג' אינה הראשונה באזור לקדם מהלך כזה. בסומרוויל השכנה תמכו התושבים במשאל לא מחייב בעד משיכת השקעות מחברות הקשורות לישראל. אלא שהחלטת קיימברידג' מעניקה למאבק משמעות סמלית נוספת, דווקא בעיר המזוהה ברחבי העולם עם אקדמיה, חדשנות ותעשיית הטכנולוגיה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.