שליש מהסטודנטים שקלו לפרוש, 70% במתח כלכלי: תמונת המצב העגומה

על רקע המצב הביטחוני והבחירות, סקר שנערך בקרב 12 אלף סטודנטים חושף את עומק המשבר: ההוצאות גבוהות מההכנסות, 81% עובדים במקביל ללימודים - וכמחצית נעזרים בהורים. בקרב משרתי המילואים, 68% מתוסכלים מאי-השוויון בנטל, ויותר משליש מעידים כי הוא פוגע במוטיבציה להמשיך לשרת. כל הנתונים
תגיות
הסטודנטים בישראל מוטרדים מיוקר המחיה, מדווחים על מתח או חרדה בשל מצבם הכלכלי, סבורים שהאקדמיה אינה מכינה אותם לשוק העבודה, מתוסכלים מאי-השוויון בנטל - ולא מרוצים מההתאמות הלימודיות שניתנו בעקבות המלחמה. הסקר של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית לשנת 2026 מציג את מצבם של הלומדים והלומדות בהשכלה הגבוהה לקראת שנת הלימודים הקרובה, והתוצאות לא מעודדות.
הסקר נערך בקרב מדגם ענק של 12,000 סטודנטים וסטודנטיות ומצביע על שחיקה בקרב משרתי המילואים ועל קשיים כלכליים בקרב כלל הסטודנטים. שנת הלימודים האקדמית נפתחה בחלק מהמוסדות כבר בראשון שעבר, ובשבועיים הבאים ייפתחו בהדרגה כל המוסדות. 57 אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות פותחות בימים אלה את השנה, כשמאות אלפי סטודנטים צפויים ללמוד במוסדות השונים.
מהממצאים בסקר עולה כי 70% מהסטודנטים מדווחים על מתח או חרדה בשל מצבם הכלכלי, ושליש שקלו לפרוש מהלימודים במהלך השנה, כשהסיבות המרכזיות לכך הן קשיים כלכליים. מתוך הנשאלים שדיווחו על מחשבה לפרוש, 50% השיבו כי הם שוקלים זאת בשל קושי כלכלי, 41% בשל קושי בהתמודדות עם עומס הלימודים ו-22% בשל קשיים נפשיים.
81% מהסטודנטים עובדים במקביל ללימודים - אך רק 49% עובדים בתחום לימודיהם. השכר החודשי הממוצע של סטודנט עומד על 6,235 שקל בלבד, בעוד ההוצאה החודשית הממוצעת מגיעה ל-6,906 שקל. ההוצאה המרכזית של סטודנטים היא על דיור ואחזקת דירה, ועומדת בממוצע על 3,155 שקל בחודש. כמחצית נעזרים בהוריהם בסכום ממוצע של 2,252 שקל בחודש.

בקרב משרתי המילואים, 68% חשים תסכול, שחיקה או כעס בשל אי-השוויון בנטל השירות, ו-38% מציינים כי חוסר השוויון פוגע במוטיבציה ובנכונות שלהם להמשיך להתייצב לשירות בעתיד.
לצד זאת, 64% מעידים כי החזרה ללימודים לאחר השירות מאתגרת אותם מבחינה רגשית או חברתית, ו-47% חווים תחושת פער, זרות או חוסר הבנה בינם לבין סטודנטים שלא שירתו. רק 43% מציינים כי ההתאמות האקדמיות סייעו להם במידה רבה או רבה מאוד להשלים את הפערים. שביעות הרצון הנמוכה ביותר נרשמה מההתאמות הלימודיות שניתנו בעקבות המלחמה.
ברקע הבחירות, 67% מהסטודנטים מציינים את יוקר המחיה כשיקול מרכזי בבחירתם בקלפי. 37% ציינו ביטחון פנים ואישי כשיקול מרכזי, ו-35% ציינו מדיניות חוץ וביטחון. במקביל, 63% מרגישים כי הממשלה הנוכחית אינה דואגת כלל או דואגת במידה מעטה בלבד לאינטרסים שלהם כסטודנטים, לעומת 57% בשנה שעברה.
סיון קורן, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, מסר: "ממצאי הסקר הם קריאת השכמה לכל המפלגות לקראת הבחירות - העתיד שלנו חייב להפוך לסדר עדיפות לאומי. לא מספיק להבטיח עתיד טוב יותר, צריך תוכנית לאומית לצעירים עם יעדים מדידים, פתרונות ליוקר המחיה, לתעסוקה ולחוסן הנפשי, וייצוג סביב שולחן קבלת ההחלטות".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.
