העליון קבע: הודעת הווטסאפ לאקסית לא תעלה לאיש העסקים בפנטהאוז
ביהמ"ש המחוזי חייב איש עסקים להעביר לבת זוגו לשעבר דירת פנטהאוז בעקבות הודעת וואטסאפ שבה הבטיח כי תהיה בבעלותה. העליון הפך את ההחלטה וקבע כי הגבר רשאי היה לחזור בו מההתחייבות לתת מתנה הגלומה לכאורה במסרון
סיפורה של הודעת ווטסאפ שהגיעה עד להכרעת בית המשפט העליון: לאחר שבית המשפט המחוזי פטר איש עסקים מחלוקת שאר נכסיו עם ידועתו בציבור לשעבר, אך חייב אותו להעביר לה דירת פנטהאוז בשל הודעת ווטסאפ ששלח – בית המשפט העליון הפך השבוע את ההחלטה. שופטי העליון קבעו כי ההודעה מהווה לכל היותר התחייבות לתת מתנה, שממנה היה הגבר רשאי לחזור בו.
מדובר בסכסוך רכושי בין בני זוג לשעבר שקיימו קשר זוגי כידועים בציבור במשך כשני עשורים, ולהם ילדים משותפים. כשהאישה הכירה את הגבר הוא היה בעל חברה. בהמשך ביצע "אקזיט", וכיום יש לו נכסים הכוללים דירות וכספים. במוקד הסכסוך עמדו שני מסמכים מרכזיים: פתק מליל הסילבסטר והודעת ווטסאפ.
בתביעה הרכושית שהגישה האישה לבית המשפט לענייני משפחה, היא דרשה מחצית מכלל הנכסים שצבר הגבר במהלך חייהם המשותפים מכוח חזקת השיתוף. הגבר טען מנגד כי לא הייתה כוונת שיתוף בין הצדדים, וכי הם ביקשו להחיל על עצמם משטר של הפרדה רכושית.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי בשל אותו פתק מליל הסילבסטר, שבו נכתב כי כל הרכוש שנצבר משותף לשניהם ב-100%, חלה חזקת השיתוף בנכסים הרשומים על שם הגבר בלבד, והאישה, שהייתה ידועתו בציבור, זכאית למחציתם (למעט תמורה של נכס אחד). עוד נקבע כי אמנם בהמשך הגבר איתר את הפתק וקרע אותו, אך אין בכך כדי לגרוע מכוונת השיתוף הנלמדת ממנו.
בפברואר 2026 הפך בית המשפט המחוזי בתל אביב את הקביעה המרכזית בתיק. המחוזי קיבל את ערעור הגבר וקבע כי בין הצדדים שררה הפרדה רכושית, וכי לא ניתן להסתמך על הפתק כהוכחה לשיתוף – בין היתר משום שהאישה הסתירה באותה עת קשר רומנטי שניהלה.
"לא ניתן להסתמך על פתק שבו יש התחייבות של האיש לשיתוף בנכסים, שעה שבאותו מועד שבו האיש התבקש לחתום על ההתחייבות, האישה הסתירה מפניו את המצב העובדתי שלפיו היא מקיימת כבר זוגיות אחרת עם חברו הטוב. למעשה, האישה הטעתה את האיש והציגה בפניו מצג שווא שעה שהחתימה אותו על הפתק. דהיינו, במקרה דנן, לא היו לאישה זכויות בנכסי האיש לאור משטר ההפרדה הרכושית ששרר בין הצדדים ואילו הפתק, שנחתם תוך הטעייתו של האיש, לא יכול היה לשמש בסיס להתחייבות תקפה לשתף בנכסיו את האישה, מאחר שהדעת נותנת שהאיש לא היה חותם על הפתק אילו היה יודע את מצב הדברים לאשורו", קבע המחוזי.
עם זאת, בית המשפט המחוזי יצר תפנית מפתיעה שהגיעה מכיוון אפליקציית ווטסאפ. מתברר כי הגבר שלח לאישה לאחר שנפרדו הודעה שבה נכתב במפורש כי דירת הפנטהאוז "תהיה רשומה בבעלותך". בית המשפט המחוזי קבע כי בניגוד לפתק הכללי מליל הסילבסטר, ההודעה בווטסאפ הייתה מסוימת, ברורה והעידה על נכונות מלאה להעביר לה את הנכס, והורה לגבר להעביר לאישה את דירת הפנטהאוז כשהיא נקייה מכל חוב או שעבוד.
על קביעת המחוזי בנוגע לפנטהאוז הגיש הגבר בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד אורית דרור הראל. הרכב השופטים בעליון דן בבקשה כבערעור וקיבל אותו במלואו. פסק הדין שכתבה השופטת יעל וילנר, בהסכמת השופטים דוד מינץ וגילה כנפי-שטייניץ, דחה את עמדת המחוזי וקבע כי הגבר אינו מחויב להעביר את הנכס. הגבר אף טען כי הנכס כלל אינו רשום על שמו בלבד, אלא מצוי בבעלות משותפת שלו ושל אחרים.
השופטת וילנר קבעה כי אף אם נניח שאכן מדובר בהתחייבות תקפה לתת מתנה, יש לראות בגבר כמי שחזר בו מהתחייבות זו כדין. עוד קבעה השופטת כי האישה כלל לא טענה בכתבי טענותיה כי הגבר התחייב בהודעה להעניק לה את הנכס במתנה, מה שמלמד כי האישה עצמה כלל לא ראתה בה התחייבות. בנוסף, נקבע כי מדובר בהודעה לקונית, החסרה מידע שעשוי ללמד על רצינות כוונותיו של הגבר ועל "גמירות דעתו להתחייב להעביר את זכויותיו בנכס לאישה".
לפיכך, שופטי בית המשפט העליון קיבלו את ערעור הגבר וביטלו את החיוב להעביר לאישה את זכויותיו בדירת הפנטהאוז.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.