דוברת עברית, מתנגדת לסיפוח: המועמדת ממוצא פלסטיני במרוץ להנהגת האו"ם

סבה ניהל מגעים חשאיים עם משה דיין, דודה ניסה להביא שלום עם עמי אילון, ובמפתיע היא בעלת תואר שני בלימודי ישראל והתפוצות היהודיות. לאנה נוסייבה, שרה באיחוד האמירויות, נכנסה ברגע האחרון למרוץ להחלפת אנטוניו גוטרש. אחרי 6 הצבעות ללא הכרעה, וכשהבית הלבן מחפש מועמדים חדשים, זו האישה המוסלמית מרקע ירושלמי שעשויה להפוך למזכ"לית הראשונה בתולדות האו"ם

בכל בוקר, עם פתיחת שעריה של כנסיית הקבר בירושלים, מתקיים טקס יוצא דופן. בן למשפחת נוסייבה, אחת המשפחות המוסלמיות הוותיקות בעיר, מקבל מפתח ברזל כבד מנציג משפחת ג'ודה, מטפס על סולם עץ קטן ופותח את הדלתות של אחד המקומות הקדושים ביותר לנצרות. חלוקת התפקידים הזאת נמשכת מאות שנים, ונועדה לשמור על האיזון העדין בין העדות הנוצריות המסוכסכות. עכשיו, אחת מבנות משפחת נוסייבה מבקשת לקבל לידיה תפקיד מורכב לא פחות: הנהגת האומות המאוחדות.

את מועמדותה של נוסייבה הגיש נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד. יממה לאחר מכן הגיעה הודעת תמיכה פה אחד של שש מדינות מועצת שיתוף הפעולה של המפרץ, כולל סעודיה וקטאר - שתי מדינות שיחסיהן עם אבו דאבי אינם תמיד פשוטים. מדובר במפגן תמיכה אזורי משמעותי, אף שאין פירושו, נכון לעתה, תמיכה של הלובי הערבי באו"ם.

נוסייבה נולדה באבו-דאבי ב-1978, אבל סיפורה המשפחתי מתחיל בירושלים. אביה, זאכי נוסייבה, נולד בעיר ב-1946. כשפרצה מלחמת ששת הימים הוא היה סטודנט בקיימברידג' שבאנגליה. המלחמה שיבשה את תוכניותיו לחזור הביתה, והוא נסע לאבו-דאבי עם אוסף של כ-100 ספרים. תחילה עבד שם כעיתונאי, בין היתר עבור כלי תקשורת מערביים, ובהמשך הפך למתרגמו האישי ולאחד מיועציו הקרובים של שייח' זאיד, מייסד איחוד האמירויות. הוא נשאר מקורב למשפחת השלטון במשך עשרות שנים וכיום משמש יועץ התרבות של נשיא המדינה.

אנוואר נוסייבה, סבה של לאנה, היה דמות מרכזית בפוליטיקה הפלסטינית והירדנית. הוא נפצע במלחמת 1948 ואיבד רגל, ובהמשך כיהן כשר ההגנה הירדני וכמושל ירושלים בתקופת השלטון הירדני. אחרי מלחמת ששת הימים אף ניהל מגעים חשאיים בין ישראל לירדן על עתיד הגדה המערבית, ושמר על קשרים עם משה דיין וראש העיר ירושלים דאז טדי קולק. הוא טען לימים כי הכישלון הגדול ביותר של העולם הערבי היה החמצת ההזדמנות להקים מדינה פלסטינית לצד ישראל במסגרת תוכנית החלוקה של האו"ם ב-1947.

סרי נוסייבה, דודה של לאנה, פילוסוף ונשיא אוניברסיטת אל-קודס לשעבר, מונה על-ידי יאסר ערפאת לשמש כנציג אש"ף בירושלים ולאחר מכן חבר לראש השב"כ לשעבר עמי אילון ליסוד יוזמת השלום "המפקד הלאומי". כשהבין שהמסע לקראת פתרון שתי המדינות לא מתקדם, קרא לפלסטינים להתחיל דיון על פתרון מדינה אחת.

בתוך משפחה שבה עסקו במשך דורות בפוליטיקה, בדת ובגורלה של ירושלים, לאנה דווקא רצתה בתחילה לבחור בדרך אחרת. "כמו כל ילדה נורמלית, חשבתי שאעשה בדיוק את ההפך", סיפרה בעבר על מסורת הדיפלומטיה המשפחתית. היא למדה בפנימיית הבנות היוקרתית Wycombe Abbey באנגליה, המשיכה ללימודי היסטוריה באוניברסיטת קיימברידג', ואז בחרה תחום לימודים מפתיע במיוחד לבת למשפחה פלסטינית: תואר שני בלימודי ישראל והתפוצות היהודיות באוניברסיטת לונדון, אותו סיימה בהצטיינות ב-2003. לצד ערבית ואנגלית היא דוברת גם צרפתית ועברית.

פרופ' קולין שינדלר, חוקר ישראל והציונות ואחד המרצים שלה של נוסייבה, כינה אותה "סטודנטית מבריקה, שהגישה עבודות מעמיקות על הציונות ועל ההיסטוריה הישראלית". לדבריו, היא מילאה בהמשך תפקיד משמעותי בקידום הסכמי אברהם. שינדלר סיפר כי בביקור בבית אביה באבו-דאבי מצא בספרייתו הגדולה גם את האנציקלופדיה יודאיקה וספרים רבים על ההיסטוריה היהודית. 100 הספרים שהביא עימו מירושלים הפכו במשך השנים לספרייה פרטית של יותר מ-40 אלף ספרים.

את הקריירה החלה בייעוץ לאונסק"ו בפריז ובמחקר בנושאי ביטחון וטרור. ב-2009 הקימה את מחלקת התכנון המדיני במשרד החוץ האמירתי, וב-2013 הפכה לאישה הראשונה שמונתה לשגרירת האמירויות באו"ם. היא נשארה בניו יורק יותר מעשור, ייצגה את ארצה במועצת הביטחון בשנים 2022 ו-2023, ואף עמדה פעמיים בראש המועצה במסגרת הנשיאות התורנית. בריאיון ישן סיפרה שניסתה לברוח מהעיסוק המשפחתי בפוליטיקה, אבל בסופו של דבר גילתה שהיא נמשכת אליו.

מבחינת ישראל, הרקורד שלה מורכב. נוסייבה קיימה לאורך השנים קשרים עם ארגונים יהודיים, ואחרי הסכמי אברהם השתתפה במפגשים עם מנהיגי הקהילה היהודית בארה"ב. לאחר טבח 7 באוקטובר גינתה במפורש את רצח האזרחים הישראלים ואת חטיפת בני הערובה, והבהירה שחמאס אינו מייצג את העם הפלסטיני.

מנגד, היא האשימה את ישראל בהפצצות חסרות הבחנה בעזה, דרשה הפסקת אש והתנגדה בתוקף לאפשרות של סיפוח שטחים ביהודה ושומרון. בספטמבר אשתקד הזהירה כי סיפוח שטחים ביהודה ושומרון יהיה "קו אדום" מבחינת האמירויות ועלול להביא לקץ חזון ההשתלבות האזורית של ישראל. "יש עדיין יד מושטת לישראל באזור, למרות כל הסבל הזה, אבל סיפוח יגרום למשיכת היד הזאת בחזרה", אמרה. היא גם הביעה תקווה שטראמפ, שחתם על הסכמי אברהם בכהונתו הראשונה, לא יאפשר לפגוע במה שהיא רואה כאחד מהישגיו המרכזיים.

בדצמבר 2023 הייתה מהדמויות המרכזיות מאחורי החלטה 2720 של מועצת הביטחון, שנועדה להרחיב את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. היא התגאתה בארגון ביקור של חברי מועצת הביטחון במעבר רפיח כדי שיראו בעצמם את המצב. בפברואר 2024 אף עמדה בראש משלחת האמירויות בדיונים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג על חוקיות הכיבוש הישראלי. בנאומה אז היא האשימה את ישראל בהפרות חמורות של המשפט הבינלאומי, בהפצצות חסרות הבחנה בעזה ובפגיעה בזכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית. "המשפט הבינלאומי אינו תפריט שממנו אפשר לבחור כרצוננו", אמרה לשופטים. כשסיימה את תפקידה, העניק לה השגריר הפלסטיני באו"ם ריאד מנסור מגן הוקרה על פעילותה.

אבל מדוע להיכנס למרוץ עכשיו, באיחור, כשנותרו קצת יותר מחודשיים לסיום כהונת גוטרש? התשובה נמצאת בשש הצבעות הגישוש החשאיות (‪(‬Straw Polls שנערכו במועצת הביטחון. המועמדת המובילה, היהודייה רבקה גרינספן מקוסטה ריקה, קיבלה בסבב האחרון תשעה קולות תמיכה, המספר הדרוש למינוי, אלא ששניים מנציגי חמש החברות הקבועות הצביעו נגדה. גם יתר המועמדים נתקלו בהתנגדות מצד מעצמות המחזיקות בזכות וטו.

המבוי הסתום עורר עניין בבית הלבן. טראמפ אינו מרוצה מרשימת המועמדים ומחפש "דמות מטלטלת" שתוביל רפורמה משמעותית באו"ם. שמה של נוסייבה כבר הוזכר במסגרת השיחות על מועמדים חלופיים, לצד שמות מפתיעים כמו נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו ושר החוץ הטורקי לשעבר פרידון סינירליוגלו.

בינתיים אין אישור לכך שטראמפ עצמו הציע את שמה או שהממשל החליט לתמוך בה רשמית, אבל כמה בכירים לשעבר כבר התייצבו בפומבי מאחוריה. ברט מקגרק, שהיה שליחו הבכיר של הנשיא ג'ו ביידן למזרח התיכון ומילא תפקיד מרכזי במגעים לשחרור החטופים מעזה צייץ ברשת X: "איך הפכה איחוד האמירויות לספקית הגדולה ביותר של סיוע הומניטרי לעזה, לפי נתוני האו"ם? בזכות לאנה נוסייבה. היא דיפלומטית שמכירה את כולם ויודעת לעבוד איתם כדי לגרום לדברים לקרות. היא תהיה בחירה מעוררת השראה לתפקיד הבלתי אפשרי הזה".

ישנו כבר תקדים היסטורי לכניסה מאוחרת שמסתיימת בניצחון. בדצמבר 1996, אחרי שארה"ב הטילה וטו על כהונה נוספת של בוטרוס בוטרוס ראלי, הוגשה מועמדותו של קופי ענאן מגאנה. הוא נבחר בהמלצת מועצת הביטחון ארבעה ימים בלבד לאחר הגשת מועמדותו הרשמית, אף שבמהלך הצבעות הגישוש התנגדה לו צרפת. גוטרש, לעומת זאת, התמודד ב-2016 כבר מתחילת ההליך והוביל בסבבי ההצבעה. באותה שנה הצטרפה למרוץ באיחור גם קריסטלינה גאורגייבה הבולגרייה, אך ניסיונה נכשל.

נוסייבה אינה מתחילה מאפס. יותר מ-10 שנים באו"ם העניקו לה היכרות אישית עם רבים ממקבלי ההחלטות, והאמירויות מקיימות קשרים עם וושינגטון, מוסקבה ובייג'ינג. אלא שיש לה גם מכשולים: המסורת הלא-רשמית של חלוקה אזורית מעניקה הפעם עדיפות לאמריקה הלטינית, ואיחוד האמירויות סופגת ביקורת קשה בשל האשמות בסיוע לכוחות המיליציה שביצעו מעשי זוועה בסודן. אבו-דאבי מכחישה שסיפקה להם תמיכה צבאית. נוסייבה, שיצאה לחופשה מתפקידה הממשלתי לצורך ההתמודדות, מבטיחה שאם תיבחר תפעל באופן עצמאי.

בחירתה תהיה היסטורית. היא עשויה להיות האישה הראשונה שתעמוד בראש האו"ם, הראשונה שהיא מוסלמית, והראשונה ממוצא פלסטיני. המזכ"ל הערבי היחיד עד כה, בוטרוס בוטרוס ראלי המצרי, היה נוצרי קופטי. מבחינת ישראל, מדובר במועמדת שמכירה היטב את ההיסטוריה היהודית ומגיעה ממדינה המקיימת עימה יחסים דיפלומטיים, אבל גם בדיפלומטית שכבר הובילה מהלכים בינלאומיים נגד מדיניותה בעזה. שגריר ישראל באו"ם דני דנון נמנע בינתיים מלהביע עמדה לגביה, ואמר כי ישראל עוקבת מקרוב אחר המרוץ ומצפה מהמזכ"ל הבא להיאבק באנטישמיות במוסדות הארגון.

נוסייבה עצמה, אם לשני בנים צעירים, כתבה במסמך שהציגה השבוע כי הם לימדו אותה על סבלנות ועל דחיפות יותר מכל משא ומתן דיפלומטי. לפני ארבע שנים, כשנשאלה על חשיבות השתתפותן של נשים במועצת הביטחון, הסבירה שהיא רוצה לראות סביב השולחן המפורסם של המועצה תמונה שמשקפת את העולם האמיתי, במקום התמונות הישנות של שנות ה-50, שבהן, כדבריה, "גברים ישבו בחדרים אפופי עשן סיגרים והחליטו על גורלן של מדינות ואימפריות".