למה פרשת קטארגייט לא מתקדמת? | עם נטעאל בנדל

החקירה בפרשת קטארגייט הסתיימה והחומרים הועברו לפרקליטות, אבל החלטה על כתבי אישום עדיין לא התקבלה. במקביל מתפרסמים עוד ועוד חומרי חקירה והתכתבויות מהנייד של יונתן אוריך, שלכאורה סותרים את גרסתו, ובכל זאת הוא ממשיך לעבוד עם נתניהו. כתב המשפט של ynet נטעאל בנדל מסביר מה מעכב את ההחלטה, ובאילו עבירות החשודים עלולים להיות מואשמים

תגיות

האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על מה קורה בפרשת קטארגייט ולמה היא לא מתקדמת?

"פרשת קטארגייט עדיין בשלב שבו נגמרה החקירה, החומרים הועברו לידי הפרקליטות שעדיין לא קיבלה החלטה. הכיוון הוא לכתבי אישום, אבל בינתיים בפרקליטות מתמהמהים עם קבלת ההחלטה. שניים מהנאשמים, יונתן אוריך ואלי פלדשטיין, נאשמים בפרשה אחרת - הדלפת המסמכים המסווגים לבילד. לגבי יונתן אוריך מתפרסמים כל הזמן עוד ועוד עדויות וחומרי חקירה בפרשת קטארגייט. השאלה העיקרית נוגעת לשני היבטים - ההיבט הביטחוני והשני הוא טוהר המידות שנוגע לתפקידם כעובדי מדינה", מסביר כתב המשפט של ynet נטעאל בנדל.

"יונתן אוריך טוען שהוא דיברר מטעם קטאר אבל לא בישראל - רק בחו"ל. העניין הזה רלוונטי יותר להפרת אמונים מאשר לעבירות ביטחוניות. המקרה דומה עם פלדשטיין. הוא טוען שהוא פעל בגזרת החטופים וכי הוא לא ידע שהוא עובד בשביל קטאר. הראיות מספרות סיפור קצת שונה. הראיות מעידות על קשר של פלדשטיין מול גיל בירגר וכי הוא מקבל מסרים שבאופן מובהק משרתים את קטאר.

"עניין ההפרת האמונים זה עניין 'קל'. יש פסק דין של העליון שאומר שגם אם אינך עובד מדינה פורמלית אבל אתה מעניק שירותים שבדרך כלל עובד מדינה מעניק, אז אתה מבחינת בית המשפט עובד מדינה - והכללים שחלים על עובדי מדינה חלים עלייך. ההתנהלות של החשודים קולעת להגדרה הזאת. העניין הרציני נוגע לעבירות הביטחוניות. הכתם בעבירות האלה גדול יותר. פה מדובר בעבירות של ריגול - מגע עם סוכן חוץ. במקרה הזה, קטאר היא איננה מוגדרת מדינת אויב או עוינת. העובדה שזה בזמן מלחמה ובזמן מגעים לעסקת חטופים שקטאר היא המתווכת שלה, הופכת את הסיפור למסובך יותר".