סביבת טראמפ בשולי הוועידה החשאית: "אכזבה מנתניהו, הסבלנות כלפיו אוזלת"

במהלך ועידת MEAD בוושינגטון הוזכרו בפאנלים השונים פרטים מסמרי שיער אך חסויים בנוגע למלחמה באיראן. נטען כי טהרן נחלשה מאוד, ובמקביל הוצגה הערכה של התנגדות עצומה מצד האיראנים כלפי המשטר שלהם. גם חיזבאללה הוצג כחבול מאוד. במקביל, בסביבת הנשיא האמריקני נטען שרה"מ נתניהו מנסה לחבל בתוכנית לסיום המלחמה בעזה. ומה נאמר על גיוס חרדים והמהפכה המשפטית?

איתמר אייכנר, וושינגטון|

ועידת MEAD הרביעית, שבמסגרתה דנים משתתפיה בשיתופי פעולה ביטחוניים, נערכה השבוע בוושינגטון באחת התקופות הרגישות והמשמעותיות ביותר מאז נוסדה. הוועידה התכנסה על-רקע חוסר ודאות סביב עתיד העימות מול איראן, האיומים הנמשכים באזור, ולקראת שתי מערכות בחירות שייעצבו את המשך היחסים בין ירושלים לבית הלבן: הבחירות בישראל והבחירות לאמצע הקדנציה בארה"ב.

השנה הגיעו לבירה האמריקנית נציגים מ-24 מדינות - ארה"ב, ישראל ומדינות נוספות במזרח התיכון - המספר הגדול ביותר מאז הוקמה הוועידה. בין המשתתפות גם כמה מדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל. הן בחרו לשלוח נציגים בזכות כללי החיסיון שעליהם בנויה הוועידה מיום הקמתה.

בשנים האחרונות הפכה MEAD לזירה המשפיעה ביותר בעיצוב היחסים בין וושינגטון, ירושלים ובירות האזור, ובה נדונו סוגיות ביטחון, מודיעין, טכנולוגיה, עסקים, אנרגיה וממשל - לצד ביטחון האנרגיה ונתיבי השיט, שהפכו בשנה האחרונה מסוגיה כלכלית לסוגיה ביטחונית מהמעלה הראשונה.

אחד הגורמים המרכזיים להצלחת הוועידה הוא פעולתה לפי כללי "צ'טהאם האוס", המאפשרים למשתתפים לדבר בגילוי לב וללא חשש מפרסום מיידי - מנגנון שמשקלו גדל שבעתיים בתקופה שבה כל אמירה פומבית באזור נשקלת ונמדדת.

בפאנלים השונים נאמרו דברים שומטי לסתות שלצערנו לא ניתן לשתף. אחד הדוברים שמשך הרבה תשומת לב היה מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף במיל' תומר בר שזו ההופעה הראשונה שלו בפורום בינלאומי מאז סיום תפקידו. היו עוד כמה לשעברים ששימשו חלק מרכזי במלחמה מול איראן. הדברים שלהם היו לא פחות ממסמרי שיער.

בשולי הוועידה נשמעו שתי הערכות בולטות מפי גורמים שביקשו להישאר בעילום שם. בכיר בממשל לשעבר של ג'ו ביידן תיאר תמונה קודרת של מעמד ישראל בזירה הפוליטית-האמריקנית. לדבריו, הדמוקרטים וגם צעירים רפובליקנים רבים מתרחקים מישראל, והיהדות האמריקנית מתנכרת אליה יותר ויותר.

לדעתו, הממשלה הנוכחית בירושלים "מוחקת את הערך של ישראל" בעיני חלקים נרחבים בציבור האמריקני. הבכיר הביע דאגה מהמשך היחסים עם ישראל אם בנימין נתניהו יקים ממשלה נוספת. לדבריו, ראש ממשלה אחר, גם אם אינו מוכר לאמריקנים כמו גדי איזנקוט, עשוי "לאתחל" את היחסים ולהקל על מצבה של ישראל בארצות הברית.

גורמים בסביבתו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ מסרו בשולי הוועידה כי הוא ויועציו הקרובים מאוכזבים מאוד מנתניהו. לדבריהם, הוא "איבד אמינות" בעיניהם - הן בנושא עזה, הן בנושא לבנון והן בנושא סוריה. לטענתם, קיימת אי-סבלנות גוברת כלפי נתניהו מאחורי הקלעים, אף שהיא אינה מתבטאת בפומבי, ולראיה צוין שהממשל האמריקני נמנע מלגנות את בריטניה בעקבות הסנקציות שהיא הטילה על ישראל.

אותם גורמים בסביבת טראמפ ציינו גם כעס על התנהלות סביב תוכנית 20 הנקודות של הנשיא האמריקני לסיום המלחמה בעזה, שגובשה בתיאום עם נתניהו. לטענתם, ראש ממשלת ישראל מנסה כעת לחבל בה. באשר לסוגיית החנינה לנתניהו, נמסר מטעם אותם גורמים בשולי הוועידה כי מדובר בצעד שאינו חלק מעסקה כלשהי, אלא הזדהות אישית של הנשיא טראמפ עם מה שהוא תופס כרדיפה נגד עמיתו - ללא כל דרישת תמורה.

דיון נרחב הוקדש למצב ברצועת עזה וליישום תוכנית 20 הנקודות. עלתה תמונה של שיפור מסוים לעומת המצב לפני שנה: היקף הסיוע ההומניטרי גדל משמעותית, קצב הנפגעים ירד בחדות, ולדברי חלק מהדוברים כ-90% מתושבי הרצועה מביעים כיום התנגדות לחמאס, שפופולריותו נמצאת בירידה.

במרכז התהליך עומדת ועדה טכנוקרטית פלסטינית שאמורה לספק שירותים ולנהל את הרצועה זמנית, לצד גוף בינלאומי המפקח על יישום התוכנית. מדובר בגיוס והכשרה של כוח משטרה פלסטיני שימנה כ-10 עד 12 אלף שוטרים, מתוך כ-220 אלף מועמדים שאותם בוחנת ישראל; עד כה אושרו כ-16 אלף. במקביל מתגבש כוח הייצוב הבינלאומי, שאמור לכלול בשלב הראשון כ-2,500 חיילים מכמה מדינות, ובהמשך להתרחב באמצעות תרומות כוח נוספות ממדינות שונות באפריקה, אסיה ואירופה.

ואולם, בוועידה נשמעו טענות קשות כלפי ישראל שהיא מונעת את כניסת הכוח הבינלאומי, מונעת את כניסת הוועדה הטכנוקרטית שממתינה בקהיר, ומונעת יציאת 4,000 שוטרים פלסטינים שיעברו הכשרה במצרים. במקביל הובעה גם ביקורת כלפי הקהילה הבינלאומית, על כך שמדינות רבות מאשימות את ישראל, אך נמנעות בעצמן מלקלוט סטודנטים או פליטים מהרצועה.

בישראל, כך עלה מהדיונים בוועידה, קיימת הערכה כי הסיכוי לפירוק נשק של חמאס בדרכי שלום נמוך, אך שווה מיצוי לפני נקיטת צעדים אחרים. ההערכה נמסרה גם על-רקע אזהרות מצה"ל שלפיהן חמאס מתעצם ומוציא נשק ממחסנים.

חלק ניכר מהדיונים בוועידה עסק במצבה של איראן בחצי השנה שחלפה מאז תום סבב הלחימה האחרון. עלתה הערכה רחבה כי המשטר בטהרן נחלש מאוד: הכלכלה במצב קשה, שער המטבע המקומי צנח לכ-2.3 מיליון ריאל לדולר, האינפלציה הרשמית עומדת על כ-88% ובפועל כנראה גבוהה משמעותית מכך, והמדינה מתקשה לשלם משכורות לעובדי ציבור. לפי הערכות שהוצגו, כ-80% מהציבור האיראני מתנגד למשטר, וגם בתוך מנגנוני השלטון והצבא ניכרים סימני סדק.

עם זאת, הודגש כי אין מדובר בתהליך של קריסה מיידית, אלא בתהליך הדרגתי שצפוי להימשך בין שנה לשלוש שנים. מצד שני, יש סימנים מדאיגים שהמנהיג העליון מוג'תבא חמינאי הקיף את עצמו בגורמים הכי קיצונים במשטר האיראני, מתוך פרנויה וחשש לשרידות השלטון.

גורם שמעורה בפרטים אמר בשולי הוועידה כי "מזכר ההבנות" הוא מסמך איום ונורא שהיה מזרים לאיראנים מאות מיליארדי דולרים לטובת הצלת האייתוללות, ואולי מקדם אותה לפצצה. לדבריו, למרבה המזל - הקיצונים בטהרן היו שיכורי כוח ולא יישמו את המסמך מתוך רצון לקבל כניעה מוחלטת של האמריקנים. הודות לסירוב הזה, אומר הגורם, טראמפ התעשת והבין עם מי יש לו עסק.

מאחורי הקלעים של הוועידה הייתה הסכמה בין מדינות שונות במזרח תיכון שחייבים להיפטר מהמשטר הקיצוני הזה, אבל גם הבנה שזה לא בהכרח יקרה ומחייב הרבה מאוד סבלנות. במקביל הודגש כי אם איראן תתקוף את ישראל, התגובה תהיה חריפה ותתמקד בתשתיות הנפט שלה, מה שלדעת חלק מהמשתתפים בוועידה עשוי להאיץ את קריסת המשטר.

לגבי לבנון עלתה בוועידה אווירה של אופטימיות זהירה. לפי ההערכות שהוצגו, חיזבאללה נמצא במצב חלש משמעותית מבעבר, אך ממשלת לבנון עדיין נתפסת כחלשה מכדי להתעמת עימו ישירות. בסוריה, כך נאמר, המגמה חיובית אף שהמצב רחוק משלמות. הנשיא אחמד א-שרע נתפס על-ידי חלקים בישראל כפרגמטיסט, ובירושלים צריכים לתת לו צ'אנס ולנסות להגיע להסכם ביטחוני עימו גם אם ב"זהירות וחשדנות". אחרים חושבים שהוא טרוריסט בחליפה. שתי האסכולות מסכימות שנורמליזציה עם סוריה היא פחות ריאלית עכשיו.

בכל הנוגע למדינות המפרץ עלתה תמונה של דאגה משותפת מאיראן לצד ביקורת חריפה על האחים המוסלמים, שהוגדרו בחלק מהדיונים כארגון מסוכן יותר מאיראן עצמה - משום שעם איראן, כך נטען, עדיין ניתן לנהל דיאלוג. הועלתה גם התנגדות עקרונית לשליטה של שחקן בודד במסלולי שיט אסטרטגיים כמו מצרי הורמוז ובאב אל-מנדב, שהוגדרו כבעיה גלובלית ולא רק אזורית. במקביל דובר על אסטרטגיה אמריקנית ארוכת טווח להנחת צינור נפט שיעקוף את הורמוז, ולהרחבת יכולת הזיקוק על אדמת ארה"ב, כדי לצמצם את התלות במצר.

לגבי הרחבת הסכמי אברהם עלתה תמונה מעורבת: קיימת ספקנות לגבי נורמליזציה סעודית קרובה, אך הודגש שהיחסים בין ישראל לריאד נותרו טובים יותר משנדמה כלפי חוץ. ממשל טראמפ לא זנח את הרצון להרחיב את הסכמי אברהם וקורים דברים מאחורי הקלעים שאולי יבשילו אחרי הבחירות.

בדיונים הודגש כי רמת שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני הנוכחית בין ישראל לארצות הברית חסרת תקדים - גם ביחס לברית ההיסטורית עם בריטניה. במקביל נדונה גם הזירה הפנימית הישראלית: עלתה הערכה כי לאחר הבחירות הקרובות תידרש ישראל להקים ממשלה רחבה, שתוכל להתמודד עם שני נושאים מרכזיים שנותרו פתוחים - חוק גיוס לחרדים והמהפכה המשפטית - נושאים שהוגדרו כ"פצצת זמן" אם לא יימצא להם פתרון.

במקביל צוין כי מדובר בפעם הראשונה זה שנים שאין בישראל לחץ ציבורי משמעותי לסגת משטח שהוא, לא בלבנון, לא בסוריה ולא בעזה - נתון שנתפס בחלק מהדיונים כהזדמנות לעצב מציאות דיפלומטית חדשה באזור בטרם ימלאו אחרים את הוואקום.

נושא נוסף שעלה הוא מעורבות סין: לפי הדברים שנשמעו, בייג'ינג כבר אינה רוכשת נפט איראני, אף שבעבר סיפקה לטהרן חומרי גלם לתעשיית הטילים תמורת נפט. צוין כי ארה"ב מעבירה לסין מסרים ברורים בנושא, ולצד זאת ממשיכה להטיל סנקציות משניות על גורמים המסייעים לאיראן לעקוף את המצור, ובהם בנקים בטורקיה וגורמים בהודו.