3 שנים אחרי 7/10, צה"ל "ערוך" למתקפה קרקעית נוספת בעזה

בצל הקיפאון במו"מ, שר הביטחון אמר כי "כולם מבינים שחמאס לא יתפרק מנשק", וצה"ל "ערוך להשלים את העבודה". המשמעות: הלחימה בין צה"ל לחמאס צפויה להתחדש בשלב זה או אחר, ושוב מדברים על "תוכנית הגירה" על אף שטרם נמצאה אפילו מדינה אחת שתסכים לקלוט עזתים. ומה הוראות הפתיחה באש בקו הצהוב?

לא משנה מה רואות העיניים בשטח, הלב והראש בתקופת החגים שלאחר 7 באוקטובר מתוחים עד הקצה. זוהי גם תחושתם של לוחמי צה"ל הפועלים בעומק רצועת עזה. המצב המבצעי כיום שונה לאין שיעור מבעבר, כשהשליטה המבצעית כמעט דמיונית, אך היא מייצרת עמה אתגרים מורכבים. במקביל, סף תחושת הביטחון של תושבי עוטף עזה נותר רגיש מאוד, על אף ההישגים הצבאיים הניכרים שעומדים למבחן כל העת.

כמעט שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ואחרי שהתמרון הקרקעי ברצועה גבה את חייהם של 472 לוחמים, חמאס עדיין חמוש ושולט בחלק ניכר מהרצועה. כל עוד ארגון הטרור לא יתפרק מנשק מרצונו, כמו שמצפים בארה"ב, צה"ל יהיה זה שיצטרך לטפל בכך בסופו של דבר. "כולם מבינים שחמאס לא יתפרק מנשק וישמיד את כל המנהרות - וצה"ל ערוך בהינתן ההנחיה לחסל את החמאס להשלים את העבודה כדי שנוכל לממש גם את תוכנית ההגירה", אמר היום שר הביטחון ישראל כ"ץ, על אף שטרם נמצאה אפילו מדינה אחת שתהיה מוכנה לקלוט חלק קטן מתוך שני מיליון עזתים שחיים ברצועה.

בינתיים, כמה עפיפונים ששוגרו לאחרונה לעבר יישובי העוטף הספיקו כדי להדליק מחדש את הגזרה כולה. בפיקוד הדרום פועלים בנחישות נגד התופעה, שכרגע דעכה. המראות בשטח מדברים בעד עצמם ההריסות כבדות, ועמדות השליטה שהקים צה"ל, המכונות בשפה הצבאית "מטאורים", מעמיקות אחיזה בקרקע ונועדו להישאר.

צה"ל שומר על "טמפו" (קצב) התקפי גבוה, הכולל סיכולים ממוקדים ופיצוץ מחסני אמל"ח. התקיפות הללו מהוות איתות ברור לחמאס להתקדם בהסכם לקראת פירוק מנשק. "אם אתם לא תתפרקו מנשק אנחנו נפרק אתכם", מבהירים בפיקוד הדרום. עם זאת, תפיסת ההפעלה ברצועה עוברת השתנות.

לוחמי המילואים של חטיבה 179 שסיימו לאחרונה תעסוקה מבצעית ברצועה, ופעלו באזור רכס 70 ומול דרום-מרכז העיר עזה תוך שליטה על הקצה הצפוני של מחנות המרכז, חוו לאחרונה מספר אירועים משמעותיים בהם שיגור העפיפונים ומטען החבלה שהופעל נגד דחפור "פנדה". הלוחמים חשים את העומס המצטבר, ולצד זאת מתפתח חשש כי המעבר מימי התמרון העוצמתי לשיטה של הגנה קדמית עלול להוביל לשאננות.

גורמי ביטחון מדגישים מנגד "אין כוונה להפוך את הפעילות לשגרתית או חטיבתית-מרחבית (כמו חטמ"ר). אנו יוזמים התקפות כל העת ומסכלים איומים. זה מייצר קצב ומונע את האפשרות להישאב לשגרה".

בביקור באחד המוצבים מבארים הלוחמים את ההתנהלות המורכבת מול מי שמתקרב ל"קו הצהוב". בניגוד לטענות הנשמעות לעיתים, הירי אינו נעשה ללא הבחנה. מי שמגיע לקו הצהוב יודע בוודאות שהוא חוצה גבול משמעותי שאסור לו לעבור. הכוחות "אוחזים" אותו בתצפית, מזהירים, מלווים, יורים ליד ואם אפשר, גם עוצרים, וכל זאת לאחר בדיקות מקיפות ורק כשמדובר באדם שאינו חמוש.

מול חשודים וחמושים הדין ברור - אין פה מציאות של השתוללות מחד, אבל הכל ברור ללוחמים מאידך. הדברים מקבלים משנה תוקף ברקע הביקורת הבינלאומית והסערה שהתעוררה בעקבות זכייתו של הסרט "נז"א" (נזק אגבי) בפסטיבל ונציה, אשר הטיח האשמות חריפות בהתנהלות צה"ל בעזה. מנגד, רק לפני כמה שבועות עוד ספג צה"ל ביקורת הפוכה, לפיה חיילים עומדים בשטח ומסתכנים כ"ברווזים במטווח" כי כביכול אסור להם לירות. "זה לא זה ולא זה", מסבירים אותם גורמים בשטח, "מדובר בהוראות פתיחה באש שקולות".

הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, הוסיף באירוע הוקרה לתורמי האגודה למען החייל כי "צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם. לנוכח פגיעות מכוונות באזרחינו, נוכח פשיטה ברברית מוכוונת אוכלוסייה אזרחית, נוכח שיגור טילים למרכזי ערים - אנו דבקים בערכי צה"ל ובדין הבין-לאומי ועושים כל שביכולתנו כדי להימנע מפגיעה בחפים מפשע".

בלב הרצועה חמאס מנסה להתאושש ולהפגין משילות. מדי יום נכנסות כ-600 משאיות סיוע הומניטרי, והארגון מנצל זאת על-יד הצבת "צ'ק-פוסטים" ומיסוי הסחורות בכמעט 50%. הכסף מסייע לו לייצר משילות מקומית, אף שאנשיו סופגים פגיעות רציפות ומתהלכים בתחושת נרדפות. זו למעשה התוצאה של התקיעות במשא ומתן שלא מתקדם. חמאס מסתגל למצב ומנסה לבסס כיסי שלטון, וצה"ל מנגד ממשיך בסיכולים.

האווירה הפוליטית מקשה על כל התקדמות שעלולה להתפרש כשיקום הרצועה לפני התפרקות חמאס מנשקו, כמו שיפור תשתיות אזרחיות או הכנסת כוחות בינלאומיים. ברקע החגים, המתיחות הפוליטית והאפשרות לבחירות ברשות הפלסטינית, צה"ל נכנס לתקופה מתוחה. המפקדים בשטח עושים הכל כדי למנוע ירידה בדריכות. אף על פי שגבול עזה שרוי בקיפאון מדיני, בפיקוד הדרום שומרים על קצב תקיפות גבוה הן בשל החשש להאטה בלחץ הבינלאומי ברקע המגעים למו"מ, הן כדי לסגור חשבון עם מחבלי 7 באוקטובר, למנוע התעצמות ולהבהיר ללוחמים כי עזה נותרה זירה פעילה לכל דבר.