טראמפ לא רוצה עוד מלחמה באיראן. תהיה לו ברירה?
ככל שטהרן ממשיכה לדחות את דרישותיו, הוא עלול להגיע למסקנה שאין לו ברירה. תקיפה נוספת עשויה להיראות בעיניו לא כבחירה הרצויה, אלא כדרך היחידה שנותרה להשיג את מה שהבטיח. זהו ההבדל בין נשיא המבקש לחדש את המלחמה לבין נשיא שעלול לשכנע את עצמו שהמשך ההמתנה מסוכן יותר
אלדד שביט|
תגיות
האם טראמפ כבר החליט לתקוף שוב באיראן ורק ממתין לסיום בחירות האמצע בארצות הברית? הדיווחים על ההיערכות הצבאית האמריקאית ועל האזהרות שהועברו למדינות המפרץ יוצרים רושם שהתשובה חיובית. גם בישראל נערכים לחידוש הלחימה. אבל הכנת תוכניות מלחמה אינה החלטה לצאת למלחמה. טראמפ עדיין צריך להשתכנע שתקיפה נוספת תביא לתוצאה שלא הצליח להשיג עד כה.
נתניהו רואה במצבה הנוכחי של איראן הזדמנות שאסור להחמיץ. יכולותיה הצבאיות נפגעו, הנהגתה ספגה מכות קשות והלחץ הכלכלי על המשטר גובר. מבחינתו, המתנה ממושכת עלולה לאפשר לאיראנים לשקם חלק מיכולותיהם, בעוד שהנכונות האמריקאית להמשיך במערכה תיחלש. לפי הדיווחים, נתניהו כבר ביקש לחדש את התקיפות לפני הבחירות, אך טראמפ התנגד לעיתוי. סביר להניח שראש הממשלה ימשיך לנסות לשכנע אותו לפעול מיד לאחריהן.
גם מצבו הפוליטי של נתניהו עשוי להשפיע על התנהלותו. הקושי בהרכבת ממשלה חדשה צפוי להותיר אותו בראש ממשלת מעבר במשך חודשים, ואולי עד לסבב בחירות נוסף. בתקופה כזאת הוא ימשיך להחזיק בסמכויותיו הביטחוניות, אך עתידו הפוליטי יישאר בלתי ברור. חידוש המערכה נגד איראן עשוי להשתלב בתפיסתו האסטרטגית ארוכת השנים, ובמקביל לאפשר לו להמשיך ולהוביל את סדר היום הלאומי. אין סיבה להניח שהשיקול הפוליטי הוא המניע העיקרי שלו, אך גם לא נכון להתעלם מהאפשרות שהוא משפיע על עיתוי המהלכים שיבקש לקדם.
אלא שהמפתח נמצא אצל טראמפ, לא אצל נתניהו. ישראל תתקשה לצאת למערכה רחבה נגד איראן בניגוד לעמדת הנשיא האמריקאי, וטראמפ אינו חייב לאמץ את לוח הזמנים הישראלי. הוא שותף לרצון למנוע מאיראן לשקם את יכולותיה, אך אין פירוש הדבר שהוא משוכנע שהדרך להשיג זאת היא תקיפה נוספת.
ההצלחות הצבאיות עד כה עשויות להגביר את הפיתוי. טראמפ מתאר את איראן כמדינה שהוכתה קשות, ומאמין שארצות הברית מחזיקה ביתרון ברור. מבחינתו, עוד מכה אחת עשויה להספיק כדי להביא את המשטר לקבל את דרישותיו. אלא שאותה תחושת ביטחון עלולה גם להטעות אותו. העובדה שארצות הברית הצליחה לפגוע באיראן בעוצמה אינה מבטיחה שתוכל לכפות עליה את התנאים המדיניים שהיא דורשת.
עמוק יותר, יש יסוד להעריך שטראמפ מעדיף להימנע מסבב לחימה נוסף. הוא רוצה להציג הישג ברור מול איראן, רצוי בלי לשלם מחיר צבאי וכלכלי נוסף. אבל ככל שטהרן ממשיכה לדחות את דרישותיו, הוא עלול להגיע למסקנה שאין לו ברירה. תקיפה נוספת עשויה להיראות בעיניו לא כבחירה הרצויה, אלא כדרך היחידה שנותרה להשיג את מה שהבטיח. זהו ההבדל בין נשיא המבקש לחדש את המלחמה לבין נשיא שעלול לשכנע את עצמו שהמשך ההמתנה מסוכן יותר.
המשך המצור והסנקציות אינו מבטיח תוצאה מהירה. הוא מחייב נוכחות צבאית אמריקאית גדולה באזור, גובה משאבים ומאפשר לאיראן לנסות לשקם חלק מיכולותיה. אך גם תקיפה נוספת אינה מבטיחה הכרעה
המכתב ששיגר סגן הנשיא ג'יי די ואנס למוחסן רזאאי, מבכירי ההנהגה האיראנית, מעיד שהאפשרות להגיע להסדר עדיין לא ירדה מהפרק. לפי הדיווחים, ואנס ביקש לבחון חידוש של המשא ומתן והבהיר שהסוגיה הגרעינית חייבת להיכלל בו. טראמפ אישר שנתן את הסכמתו לפנייה, אך הכחיש שהורה לסגנו לחדש את השיחות וטען שמטרתה הייתה לסייע בהעברת ציוד רפואי לאיראן. קשה לדעת עד כמה הנשיא עצמו מחויב למהלך הדיפלומטי. ייתכן שהוא רואה בו הזדמנות אחרונה לטהרן לפני חידוש התקיפות, וייתכן שהוא עדיין מקווה להגיע להסדר שיחסוך ממנו מלחמה נוספת.
המשך המצור והסנקציות אינו מבטיח תוצאה מהירה. הוא מחייב נוכחות צבאית אמריקאית גדולה באזור, גובה משאבים ומאפשר לאיראן לנסות לשקם חלק מיכולותיה. אך גם תקיפה נוספת אינה מבטיחה הכרעה. המשטר האיראני הוכיח שהוא מסוגל לספוג פגיעות קשות בלי להיכנע. אם יגיב בתקיפות נגד ישראל, מדינות המפרץ או יעדים אמריקאיים, הבית הלבן עלול להידרש למהלכים נוספים, בלי לדעת היכן יסתיים סבב הלחימה החדש.
בחירות האמצע היו עד כה גורם מרסן. טראמפ ביקש להימנע מעליית מחירי האנרגיה, מאבדות אמריקאיות ומהסתבכות צבאית ערב ההצבעה. אחרי 3 בנובמבר יוסר חלק מהאילוץ הזה, אך הנשיא עדיין יצטרך להביא בחשבון את המחיר הכלכלי של מלחמה נוספת, את חששותיהן של מדינות המפרץ ואת השפעתה של מעורבות צבאית ממושכת במזרח התיכון על סדרי העדיפויות האמריקאיים בזירות אחרות.
טראמפ עשוי בהחלט להורות על תקיפה לאחר הבחירות. ייתכן שיאמין שמכה אחת נוספת תספיק כדי לכפות על איראן את תנאיו. אבל מה יקרה אם גם אחריה המשטר בטהרן יסרב להיכנע? זו השאלה שעליו לשאול את עצמו לפני שייתן את ההוראה, משום שאז ייאלץ לבחור שוב בין הסלמה נוספת לבין סיום המערכה ללא ההישג שהבטיח.
אל"מ (בדימוס) אלדד שביט הוא חוקר בכיר בתוכנית ארה"ב ב-INSS, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד ועוזר להערכה לראש חטיבת המחקר באמ"ן
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.