הגוף עוד בשעון קיץ: מה המעבר לשעון חורף עושה לנו?
בשבוע שעבר עברנו לשעון חורף, ואולי הרווחנו שעת שינה, אבל הימים התקצרו והחושך מגיע מוקדם יותר. ההסתגלות נמשכת ימים ספורים, אבל להשפעה של האור והחושך על הבריאות הפיזית והנפשית יש השלכות עמוקות יותר, וייתכן שהשעון כלל אינו הבעיה המרכזית. פרופ' ירון דגן, מומחה לרפואת שינה, מסביר איך השעון הביולוגי משפיע על מצב הרוח, האם קיים דיכאון עונתי ולמה מסכים בלילה מזיקים לנו יותר מהמעבר לשעון חורף
תגיות
האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: מה קורה לנו כשאנחנו עוברים משעון קיץ לשעון חורף.
"מה שמתזמן את כל היקום שלנו - בעלי חיים, צמחים וגם בני אדם - זה אור וחושך. התזמון יכול להיות בכל מיני מחזורים. יש לנו מחזורים יממתיים של 24 שעות, יש מחזורים עונתיים, חודשיים ועוד. המחזור הבולט ביותר בחיי היומיום שלנו, שהוא הכי רלוונטי לרפואה - זה המחזור היממתי. המחזור של בני אדם הוא ארוך יותר מ-24 שעות - הוא יכול להיות 25 או 26 שעות. מה שהופך אותו להיות מסונכרן עם 24 שעות זה האור והחושך", מסביר פרופ' ירון דגן מנהל מערך רפואת השינה באסותא ובמכבי שירותי בריאות.
"יש לנו בעיניים קולטנים שאין להם תפקיד בראייה. התפקיד היחידי שלהם הוא לדווח למוח אם עכשיו אור או חושך. יש לנו בלוטה במוח, בלוטת האצטרובל, שהיא מפרישה חומר בשם מלטונין - הורמון החושך. זה משפיע על תחושת העירניות שלנו ועל תחושת הישנוניות שלנו. בקוטב הצפוני, למשל, יש תקופות עם אור ללא הפסקה. בעלי חיים מתנהלים אחרת כדי להתאים את עצמם למצב הזה. דובים למשל, נכנסים לתרדמת חורף והציפורים נודדות. שיעור הדיכאון במדינות הצפוניות, שגם שם יש תקופות חשוכות, הוא הרבה יותר גדול מאשר במקומות אחרים - והוא דיכאון עונתי".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.