יאיר שנהרג באסון פיצוץ הנפל הובא למנוחות: "תשלח סימן שהכול בסדר"

יומיים אחרי הטרגדיה בטיול של תלמידי הישיבה התיכונית אורט מעלות, ליוו עשרות בני משפחה, מכרים וחברים את יאיר וילנסקי (14) בדרכו האחרונה. האם שולמית ספדה: "היית רחום כלפי כל יצור בבריאה". האח דב בדמעות: "קשה לי שהעולם ממשיך להסתובב כשאתה לא פה"

בבית העלמין במושב חוסן הובא בצהריים (רביעי) למנוחות הנער יאיר וילנסקי (14) ממעלות-תרשיחא, שנהרג באסון פיצוץ הנפל בטיול השנתי של בית ספרו. עשרות בני משפחה, מכרים וחברים לספסל הלימודים ליוו את הנער שלמד בכיתה ט' בישיבה התיכונית אורט מעלות בדרכו האחרונה. האם שולמית אמרה מעל קבר בנה: "יאיר, היית מלא חמלה כל כך. היית רחום כלפי כל יצור בבריאה, בין אם זה סוס, כלב, או אפילו חיפושית. אהבת את כל חבריך, ומצאת כל כך הרבה שמחה בלהיות איתם".

יאיר היה בן הזקונים של שולמית ויהודה, ואחיהם של דב, עיינה, נחמה ושושנה. ההורים סיפרו בהספד על נער צעיר שהיה "מקור מרהיב של אור ואהבה עבור כולנו". האם שולמית אמרה: "יאיר אהב מאוד טבע וטיולים. בכל פעם שהייתה לו הזדמנות, היינו יוצאים אל היער יחד, רק שנינו. היינו לוקחים תרמוס עם תה חם וערסל. זה היה סוג מיוחד מאוד של זמן איכות משותף שלנו".

האם שיתפה עד כמה היה חשוב לבנה הצעיר לעזור לזולת: "לאחר ביקור של הכיתה במקום שבו הוענקה לתלמידים ההזדמנות לחוות איך זה מרגיש להיות עיוור, הוא התרגש עמוקות. מאותו רגע ואילך, הוא החל לגשת לאנשים עיוורים ברחוב ולהציע להם את עזרתו, והם קיבלו זאת בברכה".

דב, האח הבכור, אמר בדמעות: "לימדת אותי איך להיות אח גדול. היית כל כך אוהב ומקבל. קשה לי שהעולם ממשיך להסתובב כשאתה לא פה. בבקשה תשלח לנו סימנים שאתה בסדר. תמיד תחסר ותמיד תהיה איתנו". האח פנה למשתתפי ההלוויה ואמר: "אני מבקש מכל האנשים שהגיעו לכאן: תמשיכו בדרכו, תמשיכו לטייל בארץ הזאת, תמשיכו לעשות ספורט ותזכרו אותו".

האחות עיינה התחתנה באחרונה עם נועם, הבשורה המרה על מותו של יאיר תפסה אותם בירח הדבש בחו"ל. בדברי ההספד אמרה עיינה: "בחלומות הכי שחורים שלי לא דמיינתי שזה יקרה יאירצ'וק. אני לא מוכנה להיפרד ממך, מהשובבות ומהלב הגדול שלך. מאז שנולדת הבאת אור כל כך גדול הביתה. תמיד היית האח הקטן שלנו, עכשיו אתה מעלינו. תשמור עלינו, על ההורים, על עם ישראל. תבקש רפואה שלמה לחברים ולמורים שלך".

מדריכו של יאיר בתנועת הנוער בני עקיבא סיפר בהלוויה: "אף פעם לא קראנו לך יאיר, למרות שהיית אור ענק שהאיר לנו בשמחה ובצחוק ובעומק". הוא שיתף כי "במסע סוכות האחרון, לקראת סוף הטיול הייתה לנו שיחה על שאלות באמונה ושאלת אותי למה קורים דברים רעים בעולם. ניסינו לענות על זה, אבל עכשיו ההרגשה היא שאין לי תשובות. נזכור ממך את השמחה, הצחוק ומאור הפנים, השטויות והכיף".

הרב אליעזר מויאל, מחנך הכיתה של יאיר בישיבה התיכונית, ספד גם הוא לתלמידו האהוב והשובב: "אנחנו עומדים כאן, אבל משהו בתוכנו עדיין מסרב להבין שאתה אינך", אמר הרב מויאל. "יאיר, כשאני חושב עליך, אני חושב על חיים. אני חושב על נער שהביא איתו אור, שמחת חיים ואנרגיה פנימית חיובית. נער שהיה קשה להתעלם ממנו, לא מפני שהוא ביקש לתפוס מקום, אלא מפני שהנוכחות שלו פשוט מילאה את המקום. אני חושב על טוב הלב שלך, על הנכונות להושיט יד, לעזור, לראות את האחר, על היכולת שלך להיות חבר אמת - מישהו שאפשר להרגיש לידו בנוח, מישהו שמוסיף טוב לסביבה שלו".

המחנך אמר בהתייחסו לנסיבות המוות הטרגי כי "יאיר לא רק נהרג - יאיר נרצח בידי חיזבאללה בפיגוע האסון הנורא הזה. עבר זמן מה מהמלחמה, אבל הפצצה הזאת הייתה שם, כוונה וישבה לה וחיכתה לרגע שבו תופיע ותגדע חיים יהודיים בארץ הזו".

הוא הוסיף: "אנחנו נמצאים בארץ הזאת מפני שזו ארצנו. לא תמיד פשוט לחיות כאן, לא תמיד מובן לנו המחיר. לפעמים המציאות מטלטלת אותנו עד היסוד, מכאיבה לנו ומציבה אותנו מול שאלות שאין לנו עליהן תשובה. אבל אנחנו כאן - לא מפני שאנחנו אדישים לסכנות, לא מפני שאיננו מכירים בכאב, ולא מפני שאנחנו מקבלים את האובדן כדבר של מה בכך. אנחנו כאן דווקא מפני שאנחנו יודעים מהי משמעותם של חיים יהודיים בארץ ישראל. מפני שאנחנו יודעים שהארץ הזאת אינה רק מקום שאנחנו גרים בו, אלא מולדת עמנו".

הרב אלעד ברוך, ראש הישיבה התיכונית, סיפר על חיוכו הכובש של יאיר ועל "רוח החיים המתוקה והמתפרצת" שהייתה לו. על חבריו של יאיר אמר הרב ברוך: "בתוך כל התופת הזו אני חייב לספר שבלטו התושייה והגבורה העילאית של חבריך. הם נלחמו עליך בכל הכוח, ניסו להציל ולא ויתרו ולא הרפו באותם רגעים קשים עד אשר אפס כוחם".

את הממשלה ייצגו בהלוויה השרים יואב קיש וזאב אלקין. השר קיש התחייב בפני המשפחה השכולה: "אנחנו נבדוק את האסון הזה. אנחנו מחויבים לומר בדיוק מה שקרה כדי שלא תישארו עם שאלות. אני פונה לקהילה, לקהל הישיבה במעלות כולה, לחזק את המשפחה, לשמור עליה שמהכאב הגדול יצליחו לצעוד קדימה. זו מחויבות של כולנו".

האסון ביום שני נגרם בעקבות פיצוץ פצצת מצרר ישנה ששיגר חיזבאללה במהלך המלחמה. הפצצה נותרה בשטח שבו טיילו תלמידי חטיבת הביניים בישיבה באזור רכס רמים שבגליל העליון. פרט לוילנסקי נפצעו עוד 23 תלמידים וחברי צוות. מצבם של כמה מהם הוגדר קשה. התלמידים סיפרו כי מצאו לאורך מסלול הטיול כמה פריטי אמל"ח. עוד צוין מפי התלמידים כי פצצת המצרר הייתה במשך יותר משעה בידי הנערים שכלל לא היו מודעים לסכנה המוחשית.