בריטניה חושפת: 80 רישיונות ייצוא לצה"ל - מוקפאים; המדיניות כלפי ישראל תוחמר

יום אחרי מחיאות הכפיים הסוערות לשר החוץ שדיבר בלהט על פשעי מלחמה בעזה, חשף שר המזרח התיכון הבריטי: עצרנו עוד 50 רישיונות ייצוא לישראל, לפריטים שעשויים לשמש את הצבא למלחמה ברצועה. חלקי חילוף ל-F-35 הוחרגו משיקולי "ביטחון לאומי"

בריטניה החמירה את ההגבלות שלה על ישראל ובלמה או דחתה יותר מ-80 רישיונות ייצוא נשק עבור פריטים ש"עלולים לשמש את צה"ל". שר המזרח התיכון של בריטניה, סטיבן דאוטי, חשף את מספר הרישיונות שהוקפאו משום שלפי הבריטים מדובר בפריטים שעשויים לשמש את הצבא ברצועת עזה. השר, שדבריו פורסמו בעיתון היהודי הבריטי "הג'ואיש כרוניקל", ציין כי אמצעים חדשים שהונהגו במדינה יוצרים "מנגנון נעילה כפול" המונע אישורים.

הנתונים החדשים חושפים כי למעשה מדובר בכמעט פי שלושה ממספר הרישיונות שהושהו עם כניסת ההגבלות לתוקף בספטמבר 2024, אז הוקפאו כ-30 רישיונות בלבד תחת שר החוץ דאז דיוויד לאמי. שר המזרח התיכון דאוטי ציין כי בחן באופן אישי כל רישיון, וכי המדיניות המוחמרת כוללת כעת גם דרישה לבחון את חוקיות הנוכחות בשטחים, לצד שמירה על תנאי המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

למרות ההגבלות המורחבות, המשלוחים עבור תוכנית ייצור מטוסי הקרב מדגם F-35 הוחרגו כמעט לחלוטין, זאת משיקולי ביטחון לאומי והתחייבויות לבני ברית. דאוטי הגן על המשך אספקת חלקי החילוף עבור המטוסים בטענה שעצירתם "תפגע אנושות" במערך הביטחוני הרחב באירופה. למעשה, נוספו 50 רישיונות ייצוא חדשים שהוקפאו.

עם זאת, יו"ר ועדת החוץ אמילי תורנברי ביקרה את המדיניות וטענה כי מדובר בהחלטה פוליטית ולא משפטית, והציעה לאמץ את המודל ההולנדי - ולסמן ארגז רכיבים במשלוחים לארצות הברית ככאלה שאסור שייעשה בהם שימוש במטוסים המיועדים לישראל.

ההחלטה הראשונית של בריטניה כללה הקפאת כ-30 רישיונות ייצוא נשק לישראל - מתוך כ-350 בסך הכול. בשעתו, השר דאז לאמי הדגיש כי "אין מדובר באמברגו נשק". ההחלטה התקבלה בתקופת ממשלת הלייבור של קיר סטרמר, ולאחר שיחות שניהל בישראל התובע הראשי החדש בבריטניה. אז נטען כי מדובר בעיקר בנשק התקפי ולא בנשק הגנתי. כעת, מדובר כאמור בהחרפה של המהלך - שמתרחשת תחת ראש הממשלה החדש אנדי ברנהאם.

חרף הקפאת הרישיונות ב-2024, כעבור פחות משנה ה"גרדיאן" הבריטי פרסם מחקר שלפיו מניתוח של נתוני הסחר עולה כי חברות מהממלכה המשיכו לשלוח אלפי פריטים צבאיים לישראל - כולל תחמושת. לפי המחקר, מאז ההכרזה יוצאו 8,630 פריטים תחת הקטגוריה "פצצות, רימונים, טורפדו, מוקשים, טילים ותחמושת מלחמה דומה וחלקיהם - אחרים". בנוסף לנשק, בוצעו בתקופה זו ארבעה משלוחים של 146 פריטים תחת קוד מכס המזוהה כ"טנקים וכלי רכב קרב משוריינים אחרים, ממונעים, בין אם מצוידים בנשק ובין אם לאו, וחלקים של כלי רכב כאלה".

בנאומו גם הודה בפועל כי הצעד נעשה על רקע לחץ פנימי בציבור הבריטי – כשלדבריו "מיליונים" בממלכה, שבה אוכלוסייה מוסלמית ענקית שכוחה הפוליטי הולך וגובר – הזדעזעו אל מול המתחולל בעזה. "אנחנו שומעים אתכם. אתם צדקתם", אמר מיליבנד, יהודי-בריטי הנחשב לאיש הפלג השמאלי בלייבור, ולמי שמוביל את הקו הלעומתי יותר כלפי ישראל בממשלה הבריטית.

חלק מרכזי מהנאום של שר החוץ הוקדש ליחס לישראל – כשמיליבנד היה זה שהוביל את ההחלטה לאסור סחר עם ההתנחלויות, גם במחאה על המתרחש בעזה אבל בעיקר בשל החלטת ממשלת ישראל לבנות יישובים חדשים באזור E1 שבין מעלה אדומים לירושלים, אזור אסטרטגי ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר שהבנייה בו תמנע רצף טריטוריאלי פלסטיני וכך תגדע את הסיכוי להקים בעתיד מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון.

מיליבנד אמר בלהט כי תחת הנהגתו של ברנהאם, בריטניה "מאתחלת" את הגישה שלה לישראל: "אנחנו מוקיעים טיהור אתני מצד המתנחלים הטרוריסטים בגדה המערבית, מוקיעים את הראיות לפשעי מלחמה בעזה, מוקיעים את הכיבוש הבלתי חוקי של ישראל בפלסטין. ואנחנו מגבים מילים במעשים: נאסור על יבוא סחורות מהתנחלויות בלתי חוקיות, נקטע את קווי האספקה של מימון בריטי, בנייה בריטית ושירותים בריטיים עבור התנחלויות בלתי חוקיות. ובכל הנוגע לניסיון להרוס את פתרון שתי המדינות, המפלגה הזו, התנועה הזו, הממשלה הזו, אומרת: לא נאפשר לכם להצליח!".