האסון שהציף מחדש את המצב בעזה: "לוקחים סיכון כי אין חלופה"

76% מיחידות הדיור ברצועה נפגעו או נהרסו במלחמה, ומותם של 21 עזתים במבנה שקרס הפנה שוב את תשומת הלב העולמית למשבר. "אנשים בוחרים להישאר במבנים מסוכנים משום שהרעיון לחיות באוהל גרוע יותר"

AP|

תגיות

לפחות 21 פלסטינים, ובהם כמה ילדים, נהרגו בלילה שבין שלישי לרביעי בקריסת בניין בן שבע קומות במערב העיר עזה. צה"ל לא ביצע תקיפה במרחב לפני שהמבנה - שהותקף בעבר - קרס, אבל האירוע שב והפנה את תשומת הלב העולמית לתנאי המגורים הקשים ברצועה, כמעט שנה לאחר הפסקת האש בין ישראל לחמאס שנועדה להוביל לתחילת שיקום האזור.

אום מוחמד עדאס, שחלק מקרובי משפחתה נהרגו בקריסת הבניין, ואילו אחרים נותרו חסרי קורת-גג, אמרה כי "עכשיו הם שוכבים ברחוב, חסרי בית וללא שום דבר. אפילו הבגדים שהם לובשים נלקחו בהשאלה".

משפחות המתגוררות במבנים הנמצאים על סף קריסה סיפרו כי אין ביכולתן לממן מקום מגורים אחר. "אין לנו כסף ללכת למקום אחר", אמר אחמד ערפאת, ברחוב מלא הריסות סמוך לביתו. "ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לקנות אוהלים כמו אנשים אחרים".

תושבים אחרים שחזרו להתגורר במבנים ההרוסים, שבהם רצפות שהתעקמו ותקרות סדוקות, אמרו כי אין להם חלופה. "מה שמאלץ אנשים לחיות במקומות האלה הוא שאין מקום מחסה אחר מלבד המחסה הזה. כלומר, אין אוהלים, אין צרכים בסיסיים", אמר עלאם זקות מחוץ לבניין שניזוק שבו הוא מתגורר עם משפחתו. "נו, תגיד לי, לאן אני אמור ללכת? אין לי שום דבר מלבד הבית הזה".

הקריסה השבוע לא הייתה הראשונה של מבנה מגורים לא בטוח ברצועה, אך מספר ההרוגים הגבוה המחיש את הסכנה בשטח שבו רוב מוחלט של האוכלוסייה אינו נהנה ממחסה ראוי.

לפי המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם, במהלך השבוע הראשון של ספטמבר אירעו קריסות בחמישה מבנים ששימשו כמחסה. לפי משרד העבודות הציבוריות הפלסטיני, יותר מ-2,000 מבנים נוספים נמצאים בסכנת קריסה.

לפי הערכת נזקים משותפת של הבנק העולמי והאו"ם שפורסמה באפריל, יותר ממיליון בני אדם מתגוררים באתרי עקורים שאינם בטוחים. בהערכה נכתב כי 76% מיחידות הדיור ברצועה נפגעו או נהרסו, וכי אובדן מלאי הדיור הוא "קטסטרופלי".

לפי משרד הבריאות בעזה, מאז 7 באוקטובר 2023 יותר מ-73,821 פלסטינים נהרגו, וכמחציתם נשים וילדים. נזכיר כי המשרד שמופעל על ידי חמאס אינו מבחין בין מחבלים לבין אזרחים.

שיינה לואו, דוברת "המועצה הנורבגית לפליטים" (NRC) טענה כי המחסור בחלופות דוחף תושבים להישאר במבנים שניזוקו. "אנשים בוחרים להישאר במבנים מסוכנים משום שהרעיון לחיות באוהל גרוע יותר, ויש מעט מאוד ציוד לאוהלים אם הם רוצים לעזוב את המבנים האלה", אמרה. "שום ציוד לאוהלים לא נכנס לעזה. אנשים מוכנים לקחת את הסיכון משום שאין חלופה מתאימה".

לפי דוח שפרסמה המועצה בחודש שעבר, כמעט שלוש שנות מלחמה גרמו נזק ליותר מ-320 אלף בתים, והשפיעו על 1.7 מיליון מתוך 2.1 מיליון תושבי הרצועה. בסקרים שערכה המועצה נמצא כי 72% מהנשאלים מתגוררים במבנים שנפגעו במידה כלשהי. בשכונה אחת בעיר עזה שנבדקה, 22% מהמבנים היו בסכנת קריסה מיידית.

הסכנה למבנים שניזוקו גוברת במיוחד לאור הגשמים שצפויים בקרוב. מהנדסים וארגוני סיוע מזהירים כי גשם שחודר דרך בטון סדוק וברזל חשוף עלול להחליש עוד יותר מבנים שכבר ניזוקו. לפי הדוח, 71% מהנשאלים דיווחו כי חוו הצפות מאז תחילת החורף הקודם, הן באוהלים והן במבנים.

ארגוני סיוע קראו לאחרונה לאפשר הכנסת חומרי מחסה ושיקום נוספים לרצועה. לדבריהם, ישראל דחתה פעמיים בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר את הכנסתן של קורות עץ וערכות מחסה לשעת חירום, מטעמי ביטחון. הארגונים ביקשו להכניס קורות עץ, ערכות מחסה, מחפרים וציוד נוסף הדרוש לפינוי הריסות מסוכנות.

מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) מסר כי הוא "מקל ומעודד באופן קבוע את הכנסת ציוד מחסה לרצועת עזה בתיאום עם ארגונים בינלאומיים". הוא הוסיף כי "לצד זאת, קיים חשש ביטחוני אמיתי שחמאס עלול להשתמש בחלק מהרכיבים המיועדים לבניית מחסות כדי לחזק את יכולותיו ולבנות מחדש את תשתית הטרור שלו".