10 עקרונות לממשלה יציבה

הבחירות הסתיימו. התוצאות אושרו. השבעת חברי הכנסת תתקיים כסדרה. ועדיין, נותרו בעינם רוב סימני השאלה שנידונו עד דק בשבועות שקדמו ליום הבוחר ובימים שלאחריו.

אבל, אין לבלבל בין הערפל הפוליטי לבין הבהירות שמאפיינת את המציאות המדינית, החברתית והכלכלית של ישראל. לכל ברור שרק בכוחה של ממשלה יציבה להתמודד עם האתגרים התובעניים שלפנינו. מבחינת כלל אזרחי ישראל, בין אם הם תומכי הממשלה הנוכחית או מתנגדיה, בחירות חדשות, ממשלת מיעוט או ממשלת מעבר שאין לה רוב בכנסת, הן אופציות גרועות. רק ממשלה שתיהנה מגיבוי פרלמנטרי לאורך זמן תוכל לגבש מדיניות סדורה ולהוציא אותה לפועל בתמיכה ציבורית משמעותית.

הבהירות, למרבה ההפתעה, קיימת גם לגבי התוכן של הסוגיות הממתינות להכרעה. לא בכדי מערכת הבחירות כמעט ולא עסקה בענייני מהות. הסיבה ידועה: גם אם נתאמץ, נתקשה לזהות פערים בלתי-ניתנים לגישור בהשקפות העולם של המפלגות השונות. היריבות ביניהן אכן עמוקה, אותנטית ורעילה, אך מקורה איננו במחלוקות אידיאולוגיות קוטביות. היא בעיקרה תוצר של משקעי עבר אישיים, שנאות קדמוניות וחשדנות אובססיבית.

על אף שלא ניתן בשלב זה לחזות איזו ממשלה תיכון בסוף המסע שהמערכת הפוליטית צועדת בו, אני מציע לכל ממשלה עתידית לאמץ 10 עקרונות יסוד, שמשקפים את המאוויים של רוב אזרחי ישראל.

1 איראן: המשך החתירה לשיתוף פעולה עם ארה"ב על מנת להחליש את המשטר האיראני ולסכל את מאמציו לשקם את מערכיו האסטרטגיים שנפגעו בשנתיים האחרונות. התנגדות לכל הסכם מדיני שמותיר בידי המשטר האיראני יכולות גרעין צבאי. המשך היערכות לעימות חזיתי עם איראן ושלוחותיה ככל שהמשטר יגלה עמידות ויישאר על כנו.

2 עזה: היערכות לקריסת הסכם 20 הנקודות שגיבש הנשיא טראמפ, לאור סירוב חמאס לממש את התחייבותו להתפרק מנשקו. גיבוש תוכנית פעולה מבצעית למימוש היעדים שנקבעו על ידי הקבינט עוד באוקטובר 2023 וטרם הושגו במלואם.

3 גיוס: כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון, החוק אינו מתיר לממשלה לפטור בני ישיבות מגיוס. על הכנסת להסדיר את הנושא בחקיקה, תוך כיבוד עיקרון השוויון. חוק גיוס אמיתי חייב להתבסס על שני אדנים: הבטחת תגמול נרחב ומקיף למשרתי הסדיר והמילואים מחד, ושלילת הטבות ממי שאינם ממלאים את חובתם לשאת בנטל על פי חוק. המימון הממלכתי למוסדות תורניים יותנה בעמידה בכללי פיקוח מלאים. המערכים הייעודיים בצה"ל יותאמו לקליטת אלפי מתגייסים שמעוניינים לשמור על אורח חיים חרדי תוך שירותם כלוחמים וכתומכי לחימה. לומדי תורה במכסה מתקבלת על הדעת יזכו לפטור. כל היתר ללא יוצא מן הכלל יהיו חייבים בשירות צבאי או אזרחי לפי קביעת צה"ל.

4 חקירת 7/10: תוקם ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי 7 באוקטובר. כפי שהציע נשיא המדינה, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, כבוד השופט סולברג יהיה שותף מלא בגיבוש הרכב הוועדה.

5 המו״מ המדיני עם לבנון וסוריה: הממשלה תנהל מו"מ עם ממשלת לבנון כדי לגבש הסכמים ביטחוניים שיביאו לפירוק חיזבאללה מנשקו כפי שנקבע בהסכם שנחתם בין המדינות בתיווך ארה"ב. כל עוד מתנהל מו"מ זה תישאר ישראל באזור החיץ שצה"ל אוחז בו. בנוסף, יתקיים שיח עם ממשלת סוריה, לצורך גיבוש הסדרים ביטחוניים שיבטיחו את האינטרסים החיוניים של ישראל בגבולה הצפוני.

6 האיזון בין הרשויות: תוקפא תחולת כל החוקים שעברו בכנסת היוצאת בנוגע ליחסי הרשות השופטת עם שתי הרשויות האחרות. הממשלה החדשה תגבש שינויי חקיקה רק בהסכמת כלל הסיעות החברות בה.

7 התיישבות: יימשך מפעל ההתיישבות ביהודה, בשומרון, בבקעת הירדן, בגולן, בנגב ובגליל. תינקט יד קשה ובלתי-מתפשרת כדי למגר את הפשיעה הלאומנית נגד תושבים ערבים. הממשלה תדרוש מן הרשות הפלסטינית להפסיק את המימון למשפחות מחבלים ולמערכה המשפטית נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים. אי-היענות לדרישה זו תיענה בסנקציות.

8 הפשיעה במגזר הערבי: המערכה נגד ארגוני הפשיעה שהמאבקים האלימים ביניהם הביאו בשנים האחרונות לכ-1,000 נרצחים ביישובים הערבים תקבל עדיפות עליונה. זו תתבטא בתקציבים ראויים ובשינויי חקיקה נדרשים. לעניין זה תגובש תוכנית לאומית כוללת לרבות בתחומי החינוך, הרווחה והשלטון המקומי.

9 תקשורת: לא תקודם חקיקה בתחומי הסדרת שוק התקשורת, אלא בהסכמת כלל השותפים בממשלה.

0 מינויים: כל המינויים הבכירים בזרועות הביטחון ובשירות הציבורי, שמחייבים אישור הממשלה או אישור הכנסת, יבוצעו רק בהסכמה בין השותפות בממשלה.

בבסיס עשרת העקרונות שפורטו לעיל ניצבת היכולת לאתר פשרות מאוזנות שמאפשרות לכוחות פוליטיים מנוגדים לפעול בצוותא. זו יכולת שמאפיינת מנהיגים שמציבים לנגד עיניהם את טובת המדינה לפני הכול.

זה נכון תמיד, וביתר שאת נכון הדבר בעת חירום.

מעבר לסוגיות אלה, קיימים נושאים כלכליים וחברתיים מהותיים רבים שהביטוי להם ניתן במסגרת תקציב המדינה. אישור התקציב ממילא מחייב הסכמה קואליציונית, ולכן אין חובה לעסוק בנושא זה כתנאי לכינון ממשלה יציבה. כמובן שהקמת ממשלה כרוכה גם בהכרעות מאתגרות לעניין זהות ממלאי התפקידים הרלבנטיים ברשות המבצעת ובכנסת, מעשה מרכבה סבוך ששזורים בו אמביציות ויצרים למכביר. אבל המאמץ העיקרי צריך להתמקד בעיצוב מכנה משותף בסוגיות הליבה שמשפיעות על חיי כל אזרחי ישראל.