לאף גוש אין רוב: המגבלות של ממשלת המעבר
החוק לא מבחין בין ממשלת מעבר לרגילה, ומשפטית היא לא מנועה בין השאר מיציאה למלחמה. למרות כללי ה"איפוק וריסון", על ההחלטה להתקבל בממשלה או בקבינט ולא רק בידי רה"מ. התקדימים: "שומר החומות" ו"עלות השחר". ההגבלות על מינויים, שאלת האיזון - והחשש ממצב "בלתי הפיך" עבור הממשלה הבאה
בזמן שבוועדת הבחירות המרכזית ממשיכים הבוקר (רביעי) בספירת הקולות אחרי הבחירות, ותוצאות האמת מתעדכנות, מסתמן כי לאף אחד מהגושים אין רוב ברור להקמת ממשלה. ואולם, עד שיתברר לאיזה כיוון תלך ישראל, הממשלה היוצאת תמשיך להוביל את המדינה בתקופה הקרובה כממשלת מעבר - כשברקע אפשרות למערכה נוספת מול איראן ואתגרים אחרים. מאחורי השאלה המשפטית באשר לסמכויותיה של ממשלה כזאת, עומד חשש ממניעים פוליטיים בתרחיש שבו מלחמה תשמש כלי להשפעה על הרכב הממשלה הבאה, ואפילו על הקמת ממשלת חירום.
לפי החוק, ריסון ואיפוק הם הכללים המחייבים עדיין את התנהלות הממשלה, עד להקמת ממשלה חדשה על פי תוצאות רשמיות של הבחירות. על פי הנחיות היועצת המשפטית לממשלה, מרחב הפעולה ואופן הפעלת הסמכויות של הממשלה היוצאת, שונים מאלו של ממשלה רגילה.
עדכוני בחירות שוטפים גם בערוץ הוואטסאפ של ynet - להצטרפות לחצו כאן
ממשלת מעבר מחויבת בְּאִיפּוּק בהפעלת סמכויותיה לגבי כל אותם עניינים שאין כורח ודחיפות מיוחדת לפעול בהם בתקופה זו. הכלל, שקיבל גם תוקף מפסיקות בית המשפט העליון, הוא חשש מפני יצירת עובדות מוגמרות אשר עלולות להעמיד את הממשלה שתיבחר בפני מצב בלתי הפיך. "בתקופה כאשר עומדות על הפרק החלטות בנושאים שאינם בגדר ניהול שוטף על השרים לערוך בדיקה מוקדמת בעניין זה מול היועץ המשפטי של המשרד הנוגע בדבר בטרם קבלת החלטה", נקבע.
מבחינה משפטית ממשלת מעבר אינה מנועה מלצאת למלחמה. סעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה, אינו מבחין בין ממשלה רגילה לממשלת מעבר, והדרישה המרכזית בו היא שההחלטה תתקבל בממשלה או בקבינט ולא בידי ראש הממשלה לבדו.
התקדימים של "שומר החומות" ו"עלות השחר" מלמדים שממשלת מעבר פתחה במבצעים, אך שניהם היו מוגבלים ונסמכו על התראה קונקרטית, ולא על מלחמה רחבה ביוזמה ישראלית. על כן, גם כעת הפיקוח השיפוטי צפוי להיות מצומצם. ניתן להעריך שממשלת נתניהו או הקבינט יאשרו פה אחד יציאה למלחמה.
הרמטכ"ל אייל זמיר, שדווח כי בלם ניסיונות של נתניהו לקדם תקיפות באיראן לפני הבחירות, לא התנגד לעצם הפעולה - אלא לעיתוי לפני הבחירות. על רקע זה פנה אמש יו"ר ישר! גדי איזנקוט, בנאומו אחרי סגירת הקלפיות, אל ראשי מערכת הביטחון והשירות הציבורי וקבע כי נתניהו הוא "ראש ממשלת מעבר, ללא מנדט ואמון". בסיום דבריו הזהיר: "נתניהו, אל תעז להשתמש בביטחון ישראל לצרכיך הפוליטיים". הדברים נאמרו על רקע דברי נתניהו כי מול איראן "זה עדיין לא הסתיים", ודיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" מהלילה שלפיו ארה"ב הורתה למדינות המפרץ להתכונן למערכה "קצרה ואינטנסיבית" אחרי בחירות האמצע ב-3 בנובמבר.
למלחמה נגד איראן יהיו השלכות על המגעים להרכבת הממשלה משום שהחלון הרגיש נמתח מיום הבחירות ועד השבעת הכנסת, סביב 10 בנובמבר, ובהמשך עד סיום התייעצויות הנשיא על הטלת המנדט להרכבת הממשלה. איזנקוט הצהיר כי יפעל להקמת "ממשלת גיוס ציונית" ויראה בבחירות נוספות טעות. אבל לפי תוצאות האמת המתעדכנות, ההכרעה רחוקה מלהיות חד-משמעית ולאף גוש אין רוב ברור להקמת ממשלה, בעוד נתניהו הבהיר שהליכוד נותרה המפלגה הגדולה ביותר.
מלחמה בחלון הזה עלולה לשנות את כללי המשחק, ולדחוף להקמת ממשלת אחדות או חירום, כפי שקרה ערב מלחמת ששת הימים וגם באוקטובר 2023 עם פרוץ "חרבות ברזל". מבקרי נתניהו חוששים שזו אחת ממטרותיה האפשריות של מערכה כזו. עם זאת, אין ראיה פומבית לכוונה כזו, ואלה הערכות של פרשנים ושל יריביו. במקביל, חידוש המלחמה גם עשוי להקל על טראמפ לדחוף לממשלת אחדות בישראל, שכן לפי גורמים בסביבתו, הקמת ממשלה עם יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר היא "לא אופציה".
בכנס משפטי בעבר אמרה היועמ"שית כי "מתחם הסבירות לעניין זה נבחן בשים לב למאפייניה של הסמכות הקונקרטית המופעלת, ובהתחשב באיזון הנדרש בין הצורך בעשייה ממשלתית לבין דרישת האיפוק". לדבריה, "לא ניתן ואין זה נכון, להקפיא את העשייה הממשלתית. יש לאפשר למדינה את המשך תפקודה. לפיכך, ככל שמידת החיוניות בפעולה השלטונית גוברת, כך תקטן מידת האיפוק הנדרשת, ולהפך. הכול לפי נסיבות העניין. זאת, בין היתר, גם בתחום המינויים לתפקידים ציבוריים. בהתאם לפסיקותיו של בית המשפט העליון, נקודת המוצא היא שככלל יש להימנע במהלך תקופת בחירות מאיוש תפקידים ציבוריים".
היא המשיכה וציינה כי "יחד עם זאת, מדובר בנקודת מוצא אשר יש לבחון אותה על פי מכלול נסיבות העניין. כפי שהובהר בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא, אין איסור מוחלט על קיום מינויים, אף של בכירים, בתקופת בחירות. השאלה היא שאלה של עובדות ואיזון בין הרציונלים השונים הרלוונטיים לעניין".
החלטות בנושא ייעוץ משפטי לרשות המבצעת, ובתוך כך גם החלטות על ענייני מינויים בתקופת בחירות, מתקבלות על פי אמות מידה מקצועיות קבועות, המפורסמות בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אין מדובר באמות מידה שנקבעו למערכת בחירות כזו או אחרת. "ההחלטה האם פעולה מסויימת יכולה להתבצע בתוך תקופת בחירות, ובתוך כך גם השאלה האם ניתן לבצע מינוי כזה או אחר, נבחנת במסגרת הליך עבודה סדור, הכולל בחינה של החיוניות של הפעולה השלטונית אל מול הרציונאלים שבבסיס דיני הבחירות", הוסיפה בהרב-מיארה.
על פי הנחיות העבר, ייאמר לשרים כי "מכאן ואילך הפכה הממשלה המכהנת לממשלה יוצאת. ממשלה יוצאת זו ממשיכה אמנם לכהן עד שתיכון הממשלה החדשה. אלא שמרחב הפעולה ואופן הפעלת הסמכויות של ממשלה זו, כמו גם של העומד בראשה ושל חבריה, שונים משל ממשלה רגילה". נאמר שפסיקת בית המשפט העליון הביעה חשש שממשלת מעבר תעדיף את "האינטרס המפלגתי הצר על פני האינטרס הציבורי, כמו גם ליצירת עובדות מוגמרות אשר עלולות להעמיד ממשלה נבחרת בפני מצב בלתי הפיך".
מכיון שקשה לקבוע מהן בדיוק המגבלות שחלות על ממשלת מעבר, בית המשפט העליון ציין כי "מדובר בשאלות של איזון עדין בין חובת העשייה לבין הריסון והאיפוק הנדרשים", והבהיר שכאשר "עומדות על הפרק החלטות בנושאים שאינם בגדר ניהול שוטף, על השרים והרשויות המוסכמות במשרד לערוך בדיקה מוקדמת בעניין זה מול היועץ המשפטי של המשרד, בטרם קבלת ההחלטה".
במכתב ליועצים המשפטיים נכתב בעבר ש"על הממשלה היוצאת להימנע, כשהדבר לא נדרש, מהכרעות בלתי הפיכות שיקשו על הממשלה החדשה שתכהן מכח אמון הכנסת לממש את מדיניותה לפי רצון הבוחר". ההנחיות מתריעות מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה, להשגת יתרון בלתי הוגן. על השרים גם מוטלת עדיין מגבלה של שימוש במשאבים ציבוריים על מנת להיטיב עם הדרג הפוליטי.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.