איפה הייתם ב-7/10/23? השרים נחשפים

חשיפת הלו"ז של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבוקר השבעה באוקטובר, שהראתה כי שוחח לראשונה עם הרמטכ"ל רק ב-9:55, שלוש וחצי שעות מפרוץ הטבח, כמו גם תיאור נסיעתו המבוהלת של השר קרעי שהובל ברכב ממוגן מביתו שבעוטף לקרייה בתל אביב, בזמן שהוא מרשה לעצמו לתקוף את גבורתו של יאיר גולן שנסע אל התופת וחילץ אנשים מהטבח - עוררו ביקורת ציבורית נוקבת. על תפקודו של נתניהו כראש הממשלה עוד ייכתב בעתיד הרבה; אבל, גם השאלה במה עסקו יתר חברי הממשלה מרגע המתקפה חשובה, ובפרט כשחלקם אחראים על תחומים חיוניים בחירום, דוגמת תשתיות האנרגיה, התקשורת, המפעלים הפטרוכימיים, וכמובן מערכות הבריאות, הרווחה, החינוך, ולמרבה הצער גם הקבורה.

מי מהם התעשת במהירות, מי נעלם כלא היה ומי נהג בהיסטריה? מי הקפיד על שמירת השבת והחג ומי הבין שמדובר באירוע בסדר גודל אחר, שבו כל דקה חיונית להציל חיי אדם ולצימצום מימדי האסון?

השבעה באוקטובר, בין שאר תאריו, כבר הוגדר גם כ"יום הכיפורים של משרדי הממשלה". אף שנעשה מאמץ תקשורתי-פוליטי נרחב להשכיח זאת, ארגוני חברה אזרחית ובראשם "אחים לנשק", על החמ"לים ומרכזי המתנדבים והלוגיסטיקה שהקימו, לצד אנשים פרטיים שהגדילו ראש ונקטו יוזמה, מילאו את הוואקום שהותירו משרדי הממשלה במשך ימים ארוכים. הפעם בוחן שומרים את מעשיהם של השרים עצמם באותו היום.

ככל שנחשפים לוחות הזמנים והעדויות של שרי הממשלה, גדלה ההבנה שרובם כלל לא הבין מה תפקידם באירוע ומה נדרש מנציגי ציבור בכירים לעשות כשפורצת מלחמה. מנהיגות ויוזמה לא נראו כאן. חלק מהשרים, לפחות לפי יומניהם שלהם, נעלמו לשעות ארוכות. אחרים חשבו לנקוט יוזמות פרטניות ולא הבינו שתפקידם דורש אחריות כוללת. כך, למשל שלושה מהם טענו בתגובה לשומרים, שחשבו לצאת להילחם פיזית, אבל מסיבות שונות זה לא הסתייע. היו מביניהם גם מי שמצאו זמן להתייעצויות פוליטיות, אחרים תפקדו כסמב"צים, ומי שבכל זאת עסקו בתחום משרדם - החלו ברובם לעבוד שעות ארוכות אחרי 6:29 בבוקר.

המידע בסקירה זו מבוסס על יומני הפגישות שהגישו השרים במענה לבקשות חופש מידע - רובן של עמותת הצלחה - לקידום חברה הוגנת, לצד ראיונות שהעניקו חלק מהשרים לגבי מעשיהם באותו היום. יודגש כי מעבר למתועד ביומנים, שומרים פנה אל כל 32 השרים שכיהנו אז וביקש מהם לחשוף מה עשו באותו היום ובזה שאחריו (במקרה שגם בו לא הוזכרה פעילות), להבהיר אזכורים לא ברורים או היעדר אזכורים בכלל. 20 שרים מתוכם בחרו שלא להגיב או לתקן את פרטי היומן. מתוך ה-12 שכן הגיבו, רובם העבירו התייחסות חלקית ורק למה שהיה להם נוח.

את הסקירה חילקנו ל-7 קטגוריות, החל ממי שלא היו באירוע זמן ממושך, דרך מי שלא הבינו את תפקידם ואת האחריות המצופה מהם, ועד למי שהתעשתו והחלו לנהל את ענייני משרדם עוד באותו היום. כדי שלא נחזור על עצמנו נזכיר כבר עכשיו, כי ישיבת הממשלה התקיימה באותו היום בשעה שש בערב, ישיבת הקבינט התקיימה בין השעות אחת לארבע בצהריים ואז חזרה לדיון נוסף בשעה עשר בערב. כמו כן, חלק מהשרים התפטרו מאז או שינו תפקיד והם מוזכרים בכתבה בתוארם דאז.

השרים: ישראל כ"ץ, שלמה קרעי, מאי גולן, אופיר סופר, דוד אמסלם, יצחק וסרלאוף

לשישה שרים לא מופיע דבר בלו"ז עד ישיבת הממשלה שהתקיימה בשש בערב, כ-12 שעות לאחר תחילת הטבח. לשאלות שומרים מה עשו בשעות שקדמו לישיבה, עם מי שוחחו ובאילו נושאים עסקו - הגיבו רק שניים. השישה הם: השר לשיתוף פעולה אזורי דוד אמסלם, שר הקליטה אופיר סופר, השרה לקידום מעמד האישה (בתפקידה דאז) מאי גולן, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף, שר התקשורת שלמה קרעי, ושר האנרגיה (וכיום שר הביטחון) ישראל כ"ץ. על הארבעה האחרונים נתעכב.

ישראל כ"ץ, שר האנרגיה והתשתיות

היומן ריק - אבל יש ציוץ בטוויטר

בעת מלחמה, אחראי שר האנרגיה לכך שאספקת החשמל, הגז והמים תתקיים כסדרה. מה עשה כ"ץ בהקשר הזה? הוא סירב לחשוף את יומנו מאותה תקופה, למרות שהחוק מחייב אותו לעשות זאת. היומן פורסם רק לאחר שעמותת "הצלחה" עתרה לבית המשפט ובאותו היום מופיעות רק ישיבות קבינט וממשלה.

למעט הודעה שפרסם כ"ץ ברשתות החברתיות בשעות הערב, כי לאור הנחייה שקיבל משר הביטחון, חתם על צו המנחה את חברת החשמל להפסיק את אספקת החשמל לרצועת עזה, לא פורסמה פעילות שלו בנוגע למשק האנרגיה והתשתיות בעת חירום. למחרת, בשמונה באוקטובר, היומן ריק לגמרי.

בעקבות בקשת חופש מידע נוספת נדרש משרד האנרגיה לפרט אילו דיונים התקיימו במשרד בנוגע למלחמה ומי השתתף בהם. מתשובת המשרד עולה, כי שמו של כ"ץ מופיע לראשונה ב-15 באוקטובר, בישיבה עם ראש עיריית אשקלון תומר גלאם (שמזוהה עם הליכוד), ורק ב-16 באוקטובר מוזכר כ"ץ כמשתתף בדיון הערכת מצב של המשרד.

היערכות לתרחיש עלטה? לפגיעה באסדות גז? להרעלת מים חלילה? איפה היה השר שמאז מונה לשר החוץ ואחר כך לשר הביטחון? דוברו של כ"ץ סירב להתייחס.

שלמה קרעי, שר התקשורת

"במהלך שעות הבוקר שהיתי בעיקר בממ"ד, קיימתי שיחות וקיבלתי עדכונים"

מושב זמרת שבעוטף עזה, שבו מתגורר קרעי, לא נפגע מחדירת מחבלים בשבעה באוקטובר, אבל קרעי הרגיש היטב את מוראות אותו היום. בראיון לערוץ הכנסת ממאי 2024 הוא תיאר איך בדרכו לישיבת הממשלה הוא, "יושב קפוא בטרנזיט הממוגנת שלקחה אותי, כל הכביש זרוע גופות ואני מבין שאנחנו במצב…"

קרעי שפקפק בפעולות ההצלה ההרואיות של סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן מאותו היום, לא הפגין בעצמו שום גבורה או תושיה מיוחדת. הוא לא ציין באותו ראיון, אם עלה בדעתו לבקש להשתמש ברכב הממוגן שבו נסע על מנת לחלץ אנשים נוספים, או אם שקל לבדוק אם מי מהאנשים שהעיד שראה לצד הדרך, עוד בחיים. בלו"ז של קרעי מופיע בארבע "נסיעה לתל אביב, לישיבת ממשלה דחופה", ובשמונה בערב הערכת מצב של משרד התקשורת בזום ולאחריה שיחה טלפונית עם המנכ"ל וראש המטה.

בשמונה באוקטובר, לפי יומנו, "השר נצור בביתו עם משפחתו" ולכן כל הדיונים והערכות המצב עם המנכ"ל והרמ"ט מתקיימים טלפונית. הערכת מצב בראשותו מתקיימת בתל אביב רק בתשעה באוקטובר.

בתשובה לפניית שומרים השיב קרעי: "עם היוודע דבר המתקפה פניתי לרבש"צ היישוב, כחבר כיתת כוננות לשעבר, וביקשתי להצטרף ללחימה ולסייע בהגנה על היישובים השכנים המותקפים. נמסר לי כי אין נשק זמין במושב. במהלך שעות הבוקר שהיתי בעיקר בממ"ד, קיימתי שיחות טלפון וקיבלתי עדכונים שוטפים. בענייני משרד התקשורת עמדתי בקשר עם ראש המטה שלי, ובאמצעותו עם יתר גורמי המקצוע במשרד. נדרשתי לצאת למילוי תפקידי לישיבת הממשלה, ובהתאם להנחיות גורמי הביטחון, המתנתי בביתי למאבטח, ורק לאחר הגעתו הורשיתי לצאת לדרך. לא ביקשתי רכב ממוגן מיוזמתי, והנסיעה בו הייתה בהתאם להנחיות האבטחה".

"רעייתי ושמונת ילדיי נותרו בביתנו, בעוד אני יצאתי ללא היסוס ותוך סכנת חיים למלא את חובתי כשר בממשלת ישראל ולהשתתף בישיבת הממשלה שבה הוכרז על מלחמה. במהלך הנסיעה, שעברה דרך נתיבות ושדרות הבחנתי בגופות בצדי הדרך, בין נתיבות לשדרות, וביקשתי מהמאבטח לבדוק אם ניתן לסייע במשהו. נמסר לי כי מדובר בגופות מחבלים וכי הדבר כבר נבדק על ידי גורמי הביטחון בדרכם אליי. ביקשתי לנסוע בדרך אחרת, דרך צומת יד מרדכי, כדי לבדוק אם ניתן לסייע שם, אך נמסר לי כי אין אישור לסטות ממסלול הנסיעה שנקבע על ידי גורמי האבטחה. לא הבחנתי במהלך הנסיעה בפצועים או באנשים שנזקקו לעזרה מיידית.

"בתום ישיבת הממשלה שבתי לביתי שבעוטף עזה, ומשם המשכתי במילוי תפקידי ובניהול פעילות משרד התקשורת בשעת החירום. רק ביום רביעי התפניתי עם משפחתי, במקביל לפינוי יישובי העוטף כולם, בהנחיית גורמי הביטחון".

יצחק וסרלאוף, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

"נודע לי הטבח מפי מאבטח - הגיע למקום מושבי בבית הכנסת"

בלו"ז של וסרלאוף, מופיעה רק ישיבת הממשלה בשש בערב. מה עשה עד אז השר האחראי על הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, כשהנגב המערבי הותקף, על הצפון ריחף תרחיש פלישה דומה והחוסן הלאומי היה על הקרשים? "נודע לי הטבח מפי מאבטח יחידת מגן שאיבטח אותי באותו בוקר, והגיע למקום מושבי בבית הכנסת כדי לעדכן אותי", מסר וסרלאוף לשומרים. "מיד לאחר מכן הלכתי לכל בתי הכנסת באיזור כדי לבקש מהם לעצור את חגיגות החג ולהתפזר לבתים. בהמשך התקשרתי לראשי הרשויות כדי לסייע. לאחר מכן יצאתי לנסיעה לעוטף עזה אבל יחידת האבטחה לא איפשרה לי בשום אופן. המשכתי לעבוד מהקריה".

השרים: אבי דיכטר, גילה גמליאל, עידית סילמן, עמיחי שיקלי, יצחק גולדקנופף

גילה גמליאל, שרת המודיעין

"הסמכויות שסוכמו אינן כוללות אחריות או עיסוק ברצועת עזה ובחמאס"

גמליאל פרסמה ביומנה לו"ז שמעלה סימני שאלה:

• 9:30-10:30 הגעה למקומות נפילה טילים - למה הגיעה?

• 11:00-12:30 קרייה - מה עשתה בזמן הזה, כשהקבינט בו שימשה כמשקיפה החל רק באחת?

• 13:30-13:45 מושחר מטעמי ביטחון מידע

• 17:30-18:30 ישיבת ממשלה - הישיבה החלה לבסוף בשש ונמשכה שעתיים

• 18:30-01:45 ביטחון מידע - האם נעדרה מהישיבה בגלל זה ועבור מה?

• במהלך כל השמונה באוקטובר בין השעות 8:30-22:00 רשום "מענה לפניות ציבור", משל הייתה מוקדנית במשמרת כפולה. בלילה מצוין ראיון לערוץ i24.

שומרים פנה לגמליאל כדי שתסביר מה עשתה בשעות הבוקר המוקדמות, כמו גם בארבע השעות בצהריים שבהן יומנה ריק, ואיך זה שכל שעות הערב חסויות תחת ביטחון מידע? גמליאל הייתה באותם ימים משקיפה בקבינט, האם לא יכלה לציין זאת כמו יתר חברי הקבינט או שהייתה במשימה סודית? ומדוע ביקרה באזורי נפילה בשעות הבוקר? "השרה שהתה במהלך השבת בגדרה בה אירעו שתי נפילות", השיבה דוברת השרה, "בדרכה לקרייה, לצורך קבלת עדכונים והשתתפות בישיבת קבינט. עברה באזורי נפילה".

על פעילות השרה בתחום "פניות הציבור" נמסר, כי מדובר "בטיפול בפניות רבות מאזרחים וגופים שביקשו לסייע ומאזרחים שנזקקו לסיוע". מה שרק מראה כמה חיונית הייתה שרת המודיעין לתחום המודיעין עליו הייתה מופקדת.

על יתר הלו"ז נמנעה הדוברת להתייחס, ובמקום זה מסרה את הדברים הבאים, שמנמקים בעיקר מדוע פעילותה של גמליאל הייתה ממילא חסרת משמעות באותו היום. "משרד המודיעין נסגר (במרץ 2024 - ח"ש) ביוזמת השרה גמליאל", כך מטעם השרה. "עם כניסתה לתפקיד, דרשה השרה להגדיר באופן ברור את סמכויות המשרד. הסמכויות שסוכמו עוגנו במסמך החתום על ידי המזכיר הצבאי, והן אינן כוללות אחריות או עיסוק ברצועת עזה ובחמאס. השרה לא הייתה חברה בוועדת השרים לענייני שב"כ, ובקבינט דאז שימשה כמשקיפה בלבד.

"תחומי האחריות והסמכויות שסוכמו זמן קצר לאחר כניסתה של גילה גמליאל לתפקיד כללו: סריקת אופק לצורך תכנון אסטרטגי, גיבוש מדיניות למרחב האינדו-פסיפיק, טיפול בסוגיית ההשפעה הזרה (בדגש על סין), אקדמיזציה של מקצוע המודיעין, קידום חקיקה בתחומי סייבר, טיפול בסוגיית כח אדם טכנולוגי וקידום חממות עבור ארגוני מודיעין. בנוסף הוגדרה למשרד משימה לאומית שעסקה בגולים האיראנים ובאופוזיציה למשטר באיראן”.

אבי דיכטר, שר החקלאות

"השר בדק אם יש נשק ארוך בעמדה, מאחר וחשב לחבור לגוף לחימה כלשהו"

דיכטר כשר החקלאות הוא השר האחראי על הביטחון התזונתי בעת מלחמה. יומנו ריק עד לישיבת הקבינט. מה עשה בשעות הבוקר ובשעות בין הישיבות, מי שהיה בעברו גם ראש השב"כ? ביקשנו תיעוד לפי נושאים, שעות ואישים עמם שוחח, וקיבלנו מדובר השר תגובה עמומה, שהדגישה בעיקר את שאיפתו של דיכטר להידמות ליאיר גולן.

"השר מתגורר באשקלון", מסר הדובר, "וההנחיה הראשונית של האבטחה הייתה לא לצאת מהבית. השר בדק אם יש נשק ארוך בעמדה, מאחר וחשב לחבור לגוף לחימה כלשהו. הסתבר שבעמדה היו אקדחי המאבטחים בלבד. היציאה של השר לקבינט בקרייה בתל אביב הייתה בסביבות תשע בבוקר לאחר שהגיע הרכב המשוריין. תוך כדי נסיעה השר עמד בקשר עם החמ"ל שנפתח במשרד החקלאות על ידי המנכ"ל, ואחרי ישיבת הקבינט הגיע בעצמו לחמ"ל המשרד בבית דגן".

השר אומנם יצא בתשע, אבל הקבינט החל בשעה 13:00. מה עשה כל הזמן הזה? האם הספיק לקפוץ לחמ"ל בבית דגן, בסיום הקבינט בארבע ולחזור לישיבת הממשלה בשש או שדילג עליה? דוברו של דיכטר: "קיבלת תשובה. אני לא מנהל איתך ראיון בהתכתבות".

עמיחי שיקלי, שר התפוצות והמאבק באנטישמיות

לפי יומנו של השר שיקלי הוא היה בחמ"ל באשדוד בשבעה באוקטובר בשעה 11:00. מה עשה שם? ובאיזה חמ"ל מדובר? שיקלי ודוברו לא השיבו לשאלות. ארבע שעות אחר כך מצוין שהוא נמצא בחמ"ל של משרד התפוצות. למשרד הייתה הרבה עבודה במהלך המלחמה, הוא היה למשל שותף בארגון משלחות הסברה של משפחות חטופים ונרצחים, אבל שיקלי כנראה חיפש אקשן, ובעשרה באוקטובר הודיע ברשתות החברתיות שהוא מתגייס למילואים בגולני, כשבזמן הזה עדיין מוזכרת פעילותו במשרד. כך או כך, היחידה לאבטחת אישים ביקשה ממנו די מהר לפשוט מדים, בנימוק שלא תוכל לאבטח אותו כשהוא במילואים.

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה

למשרד להגנת הסביבה יש תפקיד חשוב במלחמה - הוא מבצע הערכות מצב במפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, כדי למנוע דליפת חומרים רעילים במקרה של פגיעת טילים, כמו גם טיפול במפגעים שנוצרו בעקבות המלחמה כמו שריפות, פגיעה בתשתיות ביוב וזיהומי קרקע ומים. ביומנה של סילמן כתובות בשבעה באוקטובר השורות הבאות: "פ.ע טלפוני + צוות הנהלת משרד ומנכ"ל + טלפונים היערכות + טלפונים רשויות ותושבים ביניהם: שדרות/ שדות נגב/ שער הנגב/ אופקים/ גורמי ביטחון והצלה/ משרד לביטחון לאומי, שר + צוות/ משרד הביטחון /חוף אשקלון/ נתיבות/ צוות לשכה/ אשקלון ועוד.

מה בדיוק עשתה סילמן ומתי? סילמן לא השיבה לפניית שומרים. בקובץ אחר שנמסר, עם יומנו של מנכ"ל המשרד גיא סמט, רשומה גם ישיבה בראשות השרה והמנכ"ל בשעה 21:30.

יצחק גולדקנופף, שר השיכון

ביומנו של גולדקנופף מופיע הרישום, "קבינט מלחמה בין 10:15-23:00". אולי ככה זה כשלא משרתים בצבא, הכל נראה כמו קבינט אחד גדול. מקורבו הסביר לשומרים, שרכב משטרתי אסף אותו מבית המדרש של חסידות גור אחרי שעובדת זרה ענתה לטלפון וקיבלה את ההודעה שראש הממשלה מבקש שיגיע לקרייה, שם הוא שהה עד צאת החג. דוברו לא השיב לפניית שומרים.

השרים: אלי כהן, משה ארבל, יעקב מרגי, איתמר בן גביר, גלית דיסטל-אטבריאן, מיקי זוהר, יואב קיש, חיים ביטון, אופיר אקוניס

אלי כהן, שר החוץ

מי שהתחיל את היום מוקדם יחסית לחבריו לממשלה, כך על פי היומן שפרסם, הוא שר החוץ דאז כהן. ב-8:30 כבר היה בהערכת מצב של משרד החוץ בראשותו, ב-12 הוא כבר ניהל הערכת מצב נוספת. משם עבר להערכת מצב בראשות נתניהו ואז לקבינט ולישיבת הממשלה. משזו הסתיימה הוא שוחח עם מזכיר המדינה האמריקאי ועם שרי החוץ של בריטניה, צרפת, גרמניה, הונגריה והולנד, וכן קיים תדרוך לשגרירים זרים.

באותו ערב הוא גם קיים שיחה עם שר החוץ של איחוד האמירויות. לאור חשיפת הארץ על כך שנתניהו הוזהר בסוף ספטמבר, כי סינוואר מתכנן רעידת אדמה שתבעיר את האזור, מעניין לדעת אם שר החוץ האמירותי הזכיר את אותה אזהרה בשיחתו עם כהן בשבעה באוקטובר. דוברו של כהן מסר בתגובה: "כידוע, ראש הממשלה ציין שלא הייתה שיחה כזאת".

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר ושר במשרד הביטחון

על פי יומנו, סמוטריץ קיים בתשע בבוקר שיחת ועידה בת רבע שעה, אך לא ציין עם מי. לפני ישיבת הקבינט שהתקיימה באחת, הוא משתתף ב-12:00 ב"עדכון ראשוני" עם ראש הממשלה. אילנה דיין חשפה, כי בהתייעצות המצומצמת הראשונה שאינה קבינט שכינס נתניהו בבוקר שבעה באוקטובר, אמר סמוטריץ: "יש לנו יממות ספורות של לגיטימציה עד שיתבררו המימדים. בתוך 48 שעות הם ידרשו מאיתנו להתפטר, והם צודקים". לפי גרסה אחרת, אמר סמוטריץ': "תכף יבקשו להוריד לנו את הראש".

לאחר הקבינט הוא מקיים "פגישת התייעצות פנימית", ושוב לא ברור עם מי. בחמש מצוינת פגישה עם השרים רון דרמר ויריב לוין, וב-20:00 אחרי ישיבת הממשלה, שוב פגישת חשיבה פנימית.

בשמונה באוקטובר מופיע ביומנו של סמוטריץ, לצד שתי פגישות בענייני משרדיו, עיסוק גם בזירה הפוליטית. לצד שיחות נוספות תחת הכותרת שיחת ועידה ושיחת חשיבה פנימית, מופיעות אצלו החל משעות הערב ישיבות סיעה, אחת מהן בנושא הרחבת הקואליציה ופגישה עם גדעון סער (שהיה אז באופוזיציה) על אותו נושא. ב-23:30 במשך קרוב לשעתיים קיים פגישה שכותרתה "חשיבה אסטרטגית - מובילי דעת קהל". בשעות הצהריים של אותו היום, סמוטריץ' גם מנהל שיחות בנות חצי שעה כל אחת עם יעקב עמידרור ומאיר בן שבת, שני ראשי מל"ל לשעבר שכיהנו תחת נתניהו. דוברו של סמוטריץ לא הגיב לפניית שומרים.

איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי

על פי יומנו, בעשר בבוקר קיים בן גביר הערכת מצב של גופי הביטחון - משטרה שב"ס וכיבוי אש במטה הארצי. ונשאלת השאלה מדוע רק בעשר בבוקר, כשהמלחמה פרצה כבר ב-6:29, ודיווחים על המתרחש נפוצו כבר בשעה הראשונה. הקרב על תחנת המשטרה בשדרות, למשל, החל בשבע בבוקר. ב-11:00 קיים בן גביר פגישה עם מזכירו הביטחוני ובאחת הגיע לישיבת קבינט, לאחריה קיים שיחת ויעוד עם יועצים. איזה יועצים? דוברו של בן גביר לא השיב.

בשעה שש הכריז בן גביר על מצב חירום אזרחי בכל הארץ. באותה שעה קיים פגישה שמופיעה ביומן בתואר מסווג, ולידו מופיע המיקום צ'מפיון. האם בן גביר, שמקיים מדי פעם פגישות בדירות ומשרדים לא רשמיים, נסע מהקריה לפגישה כזו גם בשבעה באוקטובר? האם מדובר במגדל המשרדים צ'מפיון? אגב, גם הערכת מצב של גופי הביטחון בשעה שמונה מופיעה אצלו בלו"ז עם אותו מיקום - צ'מפיון. בן גביר כאמור לא הגיב לפניית שומרים.

משה ארבל, שר הבריאות והפנים

"עזבתי באמצע התפילה ונסעתי לחמ"ל משרד הבריאות"

בהשוואה ליתר השרים החרדים, ארבל התעשת מהר. על פי היומן שלו, ב-11:30 הוא עזב את בית הכנסת שבו התפלל בפתח תקווה וב-12:00 התייצב בחמ"ל משרד הבריאות באיירפורט סיטי. ועדיין נשאלת השאלה, איך יתכן שבמלחמה, כשהיה ברור כבר משעות הבוקר שהפצועים ממלאים את בתי החולים לוקח לשר הבריאות חמש וחצי שעות להצטרף לאירוע? איפה הנהלים? הפרוטוקולים לשעת חירום?

ארבל מסר לשומרים: "נודע לי על אסון השבעה באוקטובר על ידי הנהג שלי שהגיע לבית הכנסת לבקשת גורמי המקצוע במשרד, עזבתי מיד באמצע התפילה ונסעתי לחמ"ל משרד הבריאות. לא קיבלתי שום אינדיקציה ומידע נוסף מוקדם יותר מאף גורם".

לא שמעת אזעקות? לא היו אנשים בבית הכנסת ששמעו משכנים או אנשים ברחוב על מה שקורה? "בפתח תקוה היתה אזעקה אחת לפני התפילה, ובמהלך התפילה לא היה חריג. צאי מנקודת הנחה שאפילו אם היה רק ספק פיקוח נפש לא הייתה שאלה בכלל, שחובה קדושה לחלל את השבת".

תשובתו של ארבל רק מראה את נחיצותו של פרוטוקול מסודר למקרה שמלחמה או אירוע חריג אחר פורץ דווקא בשבת וחג, שכן שרים דתיים בפרט כאלה הנמצאים בתפקידים ביצועיים, מוצאים עצמם מגיבים באיחור לאירוע. דוברות משרד ראש הממשלה לא השיבה לשאלת שומרים האם ישנו פרוטוקול כזה ומה הוא כולל.

יעקב מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי

"הבין מיד שיש פה אירוע חריג ופיקוח נפש"

הפעילות הראשונה שרשומה אצל מרגי היא שיחת טלפון עם המנכ"ל בשעה 12:00 ולאחריה ישיבת ממשלה בשעה שש. בראיון ל-ynet במלאת שנה למלחמה אמר: "אף אחד לא הכין את המדינה לאירוע מעין זה (…) היה הלם ראשוני, אבל אני חושב שמשרדי הממשלה התעשתו על עצמם (…) בשמונה באוקטובר כבר היינו בשטח במשרד שלי".

על פי יומנו, בשמונה לאוקטובר אכן קיים הערכת מצב וכן ביקור במוקד החירום 105, שהוסב למוקד טלפוני לדיווח על נעדרים. אבל מה נעשה בשבעה באוקטובר? הרי כבר באותו היום נדרשו עובדים סוציאלים כדי לטפל במפונים מוכי הלם, למסור למשפחות הנרצחים על מות יקיריהם ולסייע בפינוי מסגרות רווחה.

דוברו של מרגי אומר בתגובה, שהיומן מוסר תמונת מצב חלקית ביותר. "מרגי הוא תושב שדה צבי שבעוטף. לא הגיעו לשם מחבלים, אבל הוא לא כל כך יכל לצאת מהבית. הוא הבין מיד שיש פה אירוע חריג ופיקוח נפש. הפעיל את הפלאפון, הקים את חמ"ל המשרד עם המנכ"ל שגר בישוב ליד. לאורך כל היום קיים ישיבות עבודה בזום עם החמ"ל ועבד עם הטלפון. ואחה"צ נסע לישיבת ממשלה. למחרת הוא קיים ישיבה ארוכה במשרד והיה בלהב 433 במרכז למשפחות נעדרים".

יואב קיש, שר החינוך

לפי היומן שלו, קיש קיים הערכת מצב בשעה 12:00 בחדר המצב של משרד החינוך. בשלוש בצהריים הודיע משרד החינוך, כי למחרת לא יתקיימו לימודים וקודם לכן פתח קו סיוע רגשי לתמיכה בתלמידים. מלשכת שר החינוך נמסר לשומרים: "שר החינוך התעורר, כמו כל עם ישראל, לקול האזעקות בשעה 6:29 בבוקר. לאחר שהתבררה תמונת המצב הראשונית, ולאחר אישור גורמי האבטחה, קבע השר ישיבת חירום פרונטלית עם כלל הנהלת משרד החינוך בחדר המצב בירושלים. השר נשאר במשרד כדי לנהל את פעילות מערכת החינוך בשעת החירום, עד שיצא להשתתף בישיבת הממשלה בקריה".

לגבי השר הנוסף במשרד החינוך, חיים ביטון, נראה כי הלו"ז שלו חופף לזה של קיש. דוברו נמנע מלפרט יותר.

גלית דיסטל-אטבריאן, שרת ההסברה

"ראש הממשלה העדיף שלא העלה לראיונות"

דיסטל-אטבריאן, שבלו"ז שלה באותו היום רשומות ישיבת ממשלה וישיבה של מנכ"לי משרדי הממשלה, התפטרה חמישה ימים לאחר מכן, בנימוק שהעברת ההסברה למשרד התפוצות רוקנה את משרדה מסמכויותיו. בראיון לרשת 13 תיארה איך "בשבת בבוקר הבן זוג שלי מילולית מעיף אותי מהמיטה - קומי, העולם נחרב (...) הדבר הראשון שעלה לי - את עשית. את החלשת את העם".

בתשובה לפניית שומרים לגבי מעשיה באותו היום מסרה דיסטל-אטבריאן: "הייתי צריכה להעיר את מעט העובדים שעוד היו לי, ראש המטה והיועץ הפוליטי שלי היו דתיים ולא ענו לטלפון והדובר שלי היה בצימר בצפון ולא היה לו מושג מה קורה עד שתפסתי אותו. מלבדם היו לי ארבעה סטודנטים שהגיעו ישר כשהתקשרתי. בסביבות תשע בבוקר פתחנו את המשרד בירושלים. הרמתי טלפון לאנשים שיודעים לערוך סרטונים, הגיעו בהתנדבות צלמים ועורכים והתחלנו לאסוף חומרים. כשחזרתי מישיבת הממשלה המשכנו לעבוד ושחררנו כחמישה סרטונים לרשת, ביניהם סרטון שאליו אני הצטלמתי. למחרת, דובר רה"מ התקשר לדובר שלי ואמר שמוקם מטה הסברה מהיר ואני מודחת הצידה, כי ראש הממשלה מעדיף שלא אעלה לראיונות".

אופיר אקוניס, שר המדע

למשרד המדע לא היה תפקיד חיוני במיוחד בשבעה באוקטובר. על פי יומנו, השר דאז אקוניס העביר את היום עד לישיבת הממשלה בשיחות עם ראשי עיריות אופקים ושדרות, שתי ערים בהן התחוללו קרבות עם מחבלים, ועם אנשים מנתיב העשרה. בנוסף קיים שיחות עדכון טלפוניות עם מנכ"ל המשרד, הקב"ט והסמנכ"לית למשאבי אנוש.

דוברו הוסיף: "אקוניס יזם מספר שיחות לראשי רשויות בבוקרו של השבעה באוקטובר, מרגע שהחלו להגיע הדיווחים ממתקפת חמאס. השיחות עם מנכ"ל המשרד והסמנכ"לית נגעו לגיוס אחדים מעובדי המשרד לשירות מילואים פעיל ודאגה לשלומם וביטחונם של כלל עובדות ועובדי משרד המדע. קב"ט המשרד העביר לשר את הוראות היחידה לאבטחת שרים, כשבשעות הראשונות למתקפה התבקשו כלל השרים להישאר בדירותיהם".

מיקי זוהר, שר התרבות והספורט

לזוהר מצוין בלו"ז הקמת חמ"ל חירום משרדי בשעה 12:00 ודיון ראשי מטות בין השעות שתיים לחמש, משם המשיך לישיבת הממשלה. זוהר לא הגיב לפניית שומרים.

השרים: חיים כץ, אורית סטרוק, מאיר פרוש, עמיחי אליהו

לארבעה שרים ושלושה סגני שרים היומן ריק לחלוטין בשבעה באוקטובר. מדובר בשר התיירות חיים כץ, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, השר לענייני ירושלים מאיר פרוש ושר המורשת עמיחי אליהו.

עמיחי אליהו, שר המורשת

השר אליהו אמר רק לאחרונה בפאנל בחירות, "אני לא רוצה לגייס מישהו מקפלן לקרבי ובסוף הוא לא יקום להסתער". אליהו הוא גם השר היחיד שלא פרסם את יומנו מאותם ימים. דוברו לא השיב לשאלת שומרים על מעשי השר ביום הטבח.

חיים כץ, שר התיירות

הדוברת של כץ מסרה כי "מיד בפרוץ המלחמה השר קיים הערכות מצב עם מנכ"ל המשרד וצוותו, ועם ראשי רשויות, מלונאים, בכירים ואף זימן וקיים הערכה מיד ביום ראשון להקמת חמ"ל". לשאלת שומרים, למה הכוונה בנוסח העמום "מיד בפרוץ המלחמה" - עם מי דיבר כץ? והאם זימן את הקמת החמ"ל רק ליום ראשון? לא השיבה הדוברת.

אורית סטרוק, שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות

סטרוק, בניגוד לרושם שמעלה היומן הריק, דווקא התייצבה בישיבת הממשלה בשש בערב. מדוע היומן שהגישה ריק? דוברה מסר: "מטבע הדברים ברור שלשרה לא היה פנאי ולא טעם להתקשר למנהלת הלשכה שלה ולהכניס תכניות ללו"ז. היא הייתה עסוקה עד לכינוס ישיבת הממשלה במה שדחוף ומציל חיים".

מה זה אומר בפועל? הדובר לא השיב עניינית לשאלות שומרים, אלא צירף טקסט שכתב מנכ"ל משרד השיכון לשעבר אביעד פרידמן, שלימים מונה גם לראשות מנהלת תקומה ב-2025. פרידמן, שהציג עצמו כ"מתנגד נחרץ של הממשלה", כתב בעקבות דיווחו של גידי וייץ בעיתון הארץ, על כך שסטרוק בירכה את באי ישיבת הממשלה ב"קודם כל שיהיה חג שמח", כי "בשלב מסוים בבוקר החג התקשרתי לשרה סטרוק, לאחר ששרים אחרים לא התחילו להבין מה קורה בפועל, ואמרו לי, 'מה אתה דואג, הצבא מגיע לשם'. או גרוע מכך, 'זה סתם ניפוחים של התקשורת נגד ביבי'. סטרוק ענתה מיד ונחלצה לעזרה. העלינו על הקו אנשי צבא בכירים והסדרנו כניסה של אדם עם יכולות טכנולוגיות רלוונטיות שאינו איש צבא לקריה, כדי לעזור במאמצי החילוץ. בכל פעם שהיה צריך משהו באותו בוקר, סטרוק לא היססה לעזור".

בנוגע לדיווח ב"הארץ" נמסר לשומרים מטעמה של סטרוק, כי "השרה לא התבטאה בשום ביטויי שמחה. היא היתה מודעת לחלוטין לחומרת המצב וממילא לא אמרה את המיוחס לה".

שלושה סגני שרים - והיומן ריק

שלושת סגני השרים שלא מופיע דבר ביומנם בשבעה באוקטובר, הם סגן השר במשרד ראש הממשלה אבי מעוז (נעם), משה טסלר (יהדות התורה, תרבות וספורט) ומשה אבוטבול (ש"ס, חקלאות). מעוז סירב להגיב. אבוטבול מסר: "לא מתחבר לסגנון הבוטה של השאלות. עם קצת עדינות הייתי שוקל להגיב לפנייתך. כל טוב". ודוברו של טסלר מסר, כי "עם היוודע ממדי האסון והמלחמה פעל ח"כ טסלר במסגרת תפקידו בתיאומים מול צוותי מתנדבים וגורמים אזרחיים כמו זק"א ואיחוד הצלה. יש לדחות את הניסיון להסיק מהיעדר רישומים ביומן, כי 'לא עשה דבר'. זה לא רציני ולא רלוונטי".

כשהקשינו כי לא ברור מתי החל טסלר בפעולותיו כיוון ש"עם היוודע דבר האסון והמלחמה" הוא ניסוח עמום, נמנע דוברו מלהשיב.

השרים: מירי רגב, ניר ברקת

שרת התחבורה מירי רגב ושר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת שהו בחו"ל בשבעה באוקטובר. רגב בחופשה פרטית במקסיקו וברקת בביקור רשמי ביפן. נזכיר גם אחרי המלחמה, שני השרים הללו צוינו בדיווחים ב-ynet כשיאני הטיסות בממשלה, מלבד שר החוץ.

מירי רגב, שרת התחבורה

נתחיל עם רגב. על מחדל התחבורה הציבורית באותו יום, כבר דובר רבות. למגוייסים בצו 8 לא היה איך להגיע דרומה. ישראלים שביקשו לטוס לארץ הופנו למשרד החוץ והכאוס חגג.

מה עשתה רגב באותו היום? ביומן שלה רשומה בשעה 6:40: "שיחת עדכון טלפונית על מתקפת טרור". ממי השיחה? לא רשום. מראיון לערוץ הכנסת משתמע שבתה, שבילתה במסיבת הנובה, עדכנה אותה רק כשכבר הגיעה לבאר שבע. אחר-כך רשומות ארבע שיחות טלפוניות עם המנכ"ל בין השעות 8-12, אחת מהן גם עם קשרי חוץ. משם יומנה ריק עד שמונה בערב, אז קיימה עוד שיחת הערכת מצב עם המנכ"ל. האם החלה בטיסות לכיוון ישראל? הדובר שלה סירב להשיב. למחרת, השיחה הראשונה ביומנה (עם מנכ"ל המשרד) מופיעה ב-17:30.

סגנה של רגב, אורי מקלב (יהדות התורה), החל לעבוד על פי היומן שלו, רק במוצאי החג. דוברו מסר: "לסגן שר התחבורה אין סמכות מיניסטריאלית. משכך, הוא אינו מופיע בפרוטוקול ההזנקה בשעת חירום, ובפועל הגורמים הרלוונטיים לא קראו לו ולא עדכנו אותו עם פרוץ האירועים. יובהר כי גם לו היו קוראים לו, לסגן השר אין כל סמכות אופרטיבית להעניק הוראות ביצוע או לחלק הנחיות. עם זאת, סגן השר נכח כבר בדיון המקצועי הראשון שקיים משרד התחבורה במוצאי חג שמחת תורה יחד עם מנכ"ל המשרד. מאותו רגע, הוא לקח חלק והשתתף בכל הדיונים שקיים משרד התחבורה".

ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה

היומן ריק, ברקת בתגובה: "פעל לעלות על הטיסה הראשונה לישראל"

יומנו של ברקת ריק בשבעה באוקטובר וגם ביומיים שלאחר מכן. על פי היומן, הוא שב לפעילות רק בעשרה באוקטובר. לעומת זאת בלו"ז של המנכ"ל שלו אמנון מרחב, ששהה גם הוא ביפן רשומות שלוש פגישות הערכת מצב בזום בשבעה באוקטובר.

אז מה עשה השר באותו היום? מלשכתו נמסרה התגובה הבאה: "עם היוודע דבר מתקפת הטרור (בשעות הצהריים לפי שעון יפן), החל השר מיד לקיים מיפן ישיבות והערכות מצב טלפוניות דחופות עם צוותי המשרד בארץ. במקביל, פעל לעלות על הטיסה הראשונה לישראל, שנחתה ביום ראשון ה-8.10 בבוקר. מיד עם נחיתתו, הגיע השר ברקת ישירות ללשכת ראש הממשלה בקריה בתל אביב כדי להירתם למאמץ המלחמתי. במסגרת זו, קיבל השר מנדט מראש הממשלה להוביל ולתאם מהלך חירום להקמת 'משמר מקומי' מול השלטון המקומי, המשטרה וצה"ל. כבר באותו יום (ראשון אחה"צ) נועד השר עם יו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, ולמחרת (ה-9.10) נפגש עם השר לביטחון לאומי ומפכ"ל המשטרה במטרה להאיץ את חלוקת הנשקים ולחמש לוחמים ואזרחים בכל רחבי הארץ, בדגש על יישובי העורף".

ביניים:

השרים: מיכאל מלכיאלי, יואב בן צור

מיכאל מלכיאלי, שר הדתות

למשרד הדתות מהיותו האחראי על הקבורה בחירום היה תפקיד משמעותי בשבעה באוקטובר. מלכיאלי היה מודע לכך, ובראיון למעריב הוא תיאר בהרחבה איך התריע כבר במאי אותה שנה בפני מזכיר הממשלה, שהמשרד אינו ערוך לקבורת נפטרים בשעת חירום. ומה עשה בשבעה באוקטובר? החל לפעול רק במוצאי החג, כך על פי היומן שלו, אחרי שהסתיימה ישיבת הממשלה.

באותו הבוקר, כך לפי הראיון במעריב, "המאבטח עדכן אותו באמצע התפילה, שיש אירוע בעזה. עוברת שעה בערך, והמאבטח קורא לו הצידה ואומר שההנחיה לשרים היא להיות בבתיהם עכשיו. הוא (המאבטח) אמר לי שיש לפחות 100 הרוגים ויש חטופים, בתקשורת שלנו הכל מעורפל, אבל באתרים בעזה מדווחים שפרצו את הגדר, לקחו חטופים. אמרתי לו, 'עובדים עליך, עושים תעלול' ואסון מירון עולה לי בראש. שם היו 45 מתים, פה 100. וכל חצי שעה הוא חוזר עם עוד ועוד דיווחים קשים, מספר ההרוגים עולה ואחרי שלוש שעות הוא מודיע שיש ישיבת ממשלה. אני חושב לעצמי, אני לא איש ביטחון, מה קורה כאן?".

אז שאלנו את השר, מה באמת קורה כאן ומדוע לא עשית דבר בשעות היום, כשאתה מודע לכך שלמשרדך תפקיד חיוני? דוברו של מלכיאלי מסר: אין תגובה.

מלכיאלי אמנם השתתף בישיבת הממשלה לפני צאת השבת, אבל בכל הנוגע לניהול משרדו, התעשת רק במוצאי שבת. לפי היומן שלו הוא שוחח החל מהשעה שבע (שבת יצאה ב-18:55) ועד חצות עם מנכ"ל המשרד, רמ"ט וראשי מועצות עד חצות. על מה שוחחו? באותו ראיון סיפר: "אני פונה לראשי רשויות ומועצות דתיות באופקים ובנתיבות ואומר: 'תתחילו לחפור קברים, בסתר, בחושך, שאף אחד לא יראה, ותכסו בברזנט, כדי לא לעורר פאניקה'".

יואב בן צור, שר העבודה דאז

עוד שר שהחל לעבוד בתחום משרדו רק אחרי ישיבת הממשלה הוא שר העבודה דאז יואב בן צור. מדוע לא פעל גם במהלך היום? דוברו לא השיב לפניית שומרים.

השרים: רון דרמר, יואב גלנט, יריב לוין

רון דרמר, השר לעניינים אסטרטגיים

דרמר, מי שהיה אז השר לעניינים אסטרטגיים ונחשב לאיש סודו של נתניהו הציג לו"ז שנראה תואם מאוד לזה שהציג נתניהו באותו יום החל מהשעה עשר בבוקר בקירוב. ביומנו של דרמר מופיע דיון בראשות נתניהו בשעה 9:45 .אצל נתניהו הדיון מתחיל עשר דקות מאוחר יותר, אמנם לא מצוין בו שמו של דרמר, אלא רק של ראשי מערכת הביטחון, אבל ייתכן שמדובר בטעות סופר. מה עשה עד אז השר לעניינים אסטרטגיים? לא ידוע ודרמר נמנע מלהשיב לפניית שומרים.

אצל דרמר מצוינות בלו"ז "שיחות ראש הממשלה", בזמן שלפי הלו"ז של נתניהו הוא שוחח עם ראש ממשלת הולנד מארק רוטה, נשיא צרפת עמנואל מקרון ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כך שנראה שדרמר נכח באותן שיחות. בנוסף השתתף בפגישת ראש הממשלה עם השרים בן גביר וגולדקנופף, שהתקיימה לפי יומן דרמר, בשעה 12:30.

יריב לוין, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים

בין השעות 7:30-12:30, עסק לוין כך לפי יומנו בעדכונים שוטפים (לא ברור עם מי) וניהל שיחת ועידה עם הרל"שית ועם יועץ התקשורת שלו. הוא השתתף בישיבות הקבינט והממשלה וביניהן בפגישה אצל ראש הממשלה, ובשעה 21:00 קיים התייעצות טלפונית עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ומנהל בתי המשפט מיכאל שפיצר. לאחריה יצאה הודעה, כי בתי המשפט יפעלו למחרת במתכונת חירום. לפי הלו"ז של מנכ"ל המשרד איתמר דוננפלד, ב-20:15 קיים דוננפלד הערכת מצב בזום עם בכירי המשרד וב-21:30 הקים חמ"ל משרדי. לוין אינו מוזכר במפגשים האלה. דוברו לא השיב לפניית שומרים.

יואב גלנט, שר הביטחון

גלנט לא פרסם יומן מאז אפריל 2023, וסירב לפניית שומרים לשתף את הלו"ז שלו מאותו היום. דוברו לא השיב לשאלת שומרים אם הסיבה לכך היא שמירת החומרים עד הקמתה של ועדת חקירה שתחקור את המחדל. לפי מה שפורסם בעבר בערוץ 12, גלנט שמתגורר במושב עמיקם עמד לצאת לרכיבת אופניים ב-6:30 בבוקר, כשקיבל טלפון ראשון מבתו שעדכנה אותו על אזעקות בתל אביב. מיד לאחר מכן הוא שוחח בטלפון עם הרמטכ"ל שהבהיר לו כי לא מדובר רק בירי רקטי, אלא גם בחדירת מחבלים וגלשני אוויר. הוא יצא מביתו לכיוון הקריה.

לפי רישום האירועים שערך בזמן אמת האתר "זמן ישראל", ב-8:35 אישר גלנט גיוס מילואים נרחב ובתשע בבוקר הכריז על מצב מיוחד בעורף ברדיוס של עד 80 ק"מ מגבול הרצועה, שהורחב בערב לכלל המדינה. גלנט יצא בהצהרה מצולמת מעט אחרי עשר בבוקר. זו הייתה ההודעה הרשמית הראשונה מטעם מדינת ישראל לאזרחיה. ראש הממשלה פרסם הצהרה כשעה לאחר מכן והכריז: "אזרחי ישראל, אנחנו במלחמה".