שתי מנות רעל הוזרקו, קריסטה שרדה את ההוצאה להורג: "כישלון חסר תקדים"

למרות שקיבלה שתי מנות פנטוברביטל, ניסיון ההוצאה להורג של הרוצחת קריסטה פייק נכשל. לפי עדי ראייה, היא נותרה בהכרה, ופונתה לבית חולים: "כך אני אמורה להרגיש?". פייק הייתה אמורה להיות האישה הראשונה זה 200 שנה שמוצאת להורג בטנסי. מומחית הוצאות להורג: "מקרה ייחודי וחסר תקדים"

AP|

הרשויות בטנסי לא הצליחו להשלים הלילה (בין רביעי לחמישי) את הוצאתה להורג של קריסטה פייק בת ה-50, הרוצחת שהייתה אמורה להפוך לאישה הראשונה זה יותר מ-200 שנה שמוצאת להורג במדינה, ולאישה ה-19 בלבד שהוצאה להורג בארצות הברית אי פעם. לפי עדי ראייה, לאחר שקיבלה ככל הנראה שתי מנות פנטוברביטל, פייק נותרה בחיים והייתה עדיין בהכרה חלקית יותר מ-40 דקות לאחר המנה האחרונה - והרשויות הפסיקו את ההליך. מומחה בנושא הגדיר זאת בשיחה עם סוכנות הידיעות AP כ"כישלון חסר תקדים".

עורכי דינה פנו בדחיפות לבית המשפט העליון וטענו כי היא נתונה ל"ייסורים מיותרים" וכי המשך ההוצאה להורג יהווה ענישה אכזרית וחריגה. "לא קיבלנו מידע על מצבה", אמרו בהודעה רשמית. פייק נותרה בחיים כאמור גם לאחר שתי מנות הרעל, - ופונתה באמבולנס מהכלא.

הניסיון להוציאה להורג התרחש שעות לאחר שבית משפט פדרלי לערעורים הורה להימנע לפי שעה מההליך, אך בית המשפט העליון קבע מאוחר יותר כי ההוראה הזו בטלה. הוצאתה להורג של פייק נקבעה במקור לשעה 10:00 בבוקר יום רביעי, בגין הרצח שביצעה ב-1995, כשהייתה בת 18.

רובין מאהר, מנכ"לית "המרכז למידע על עונש מוות" (Death Penalty Information Center), אמרה כי המקרה של פייק הוא "ייחודי וחסר תקדים". לדבריה, שבעה בני אדם בעבר שרדו ניסיון הוצאה להורג בשל בעיות רפואיות שנבעו מכך שלא הצליחו למצוא וריד לצורך מתן הזריקה הקטלנית, אך איש מהם לא נותר בחיים לאחר שקיבל בפועל את מנת הרעל בהליכים אלו.

עדי ראייה מטעם התקשורת, שצפו בהליך מחדר נפרד, סיפרו כי הרשויות הסיטו את הווילונות המפרידים לחדר ההוצאה להורג בשעה 19:27, וחשפו את פייק כשהיא קשורה למיטת טיפולים. פייק נותרה בהכרה, ובשלב מסוים הרימה את ראשה ושאלה את אנשי הכלא אם כך אמורה להרגיש הזרוע שלה. לא היה ברור למה בדיוק התכוונה. בשעה 20:26 דיווחו העדים כי ניתנה המנה השנייה של הפנטוברביטל.

פייק השמיע קול נחירה, שנשמע מאחורי הווילון הסגור עד שהמיקרופון נותק בשעה 20:53. באותו זמן ניתנה הוראה ללוות את עדי הראייה אל מחוץ למתחם. דוברת מחלקת בתי הסוהר של טנסי, דורינדה קרטר, אמרה לעדים כי אינה יכולה לספק מידע מיידי על מה שהתרחש.

זו הייתה הפעם השנייה השנה שבה טנסי לא הצליחה להוציא לפועל גזר דין מוות: בחודש מאי ביטלו גורמים במדינה את ההוצאה להורג של טוני קארוטרס, שהורשע בחטיפה וברצח של שלושה בני אדם ב-1994, לאחר שהמוציאים לפועל ניסו במשך למעלה משעה, ללא הצלחה, להחדיר עירוי לצורך מתן התרופה פנטוברביטל.

פייק, שסיפורה זכה לסיקור נרחב בתקשורת העולמית בימים האחרונים, הייתה בת 18 בלבד כשרצחה ב-12 בינואר 1995 את חברתה לספסל הלימודים קולין סלמר. סלמר למדה אז עם פייק ובן זוגה של פייק, תדריל שיפ, בתוכנית להכשרה מקצועית בנוקסוויל, ולפי התביעה פייק חששה שסלמר חושקת בשיפ, ולכן בהתקף של קנאה וזעם פיתתה אותה להגיע לאזור מבודד בקמפוס של אוניברסיטת טנסי - ושם היא ובן הזוג שיפ עינו ורצחו אותה באכזריות. בין השאר פייק חתכה אותה בסכין יפנית והיכתה אותה בגוש אספלט גדול, ובן זוגה חרט על גופה פנטגרם – סמל דמוי כוכב המזוהה עם השטן. הממצאים בזירה עוררו בשעתו דאגה גדולה על רקע "הבהלה השטנית" של שנות ה-80 וה-90 בארה"ב, שבמסגרתה נפוצו שמועות על ארגוני "כת השטן" החוטפים בני אדם, בכללם ילדים, ומבצעים בהם מעשי התעללות פולחניים.

גזר הדין שהוטל על פייק ב-1996 הפך אותה לאחת הנשים הצעירות ביותר אי פעם בארה"ב שנשלחו לאגף הנידונים למוות, אבל לימים טענו עורכיה דינה ותומכיה כי עונש המוות הוא עונש מופרז בהתחשב בכך שביצעה את הפשע בגיל צעיר מאוד וסבלה ממחלת נפש שלא טופלה – כל זאת אחרי ילדות שבה הייתה קורבן להזנחה ולהתעללות מינית קשה, כולל מעשי אונס שעברה בגיל 11 ו-17. רק בהמשך היא אובחנה כסובלת מהפרעה דו-קוטבית ומפוסט-טראומה. עורך דינה הנוכחי של פייק, סטיבן פרל, הדגיש את העובדה שבשלב הטיעונים לעונש במשפטה לא הציגו סנגוריה למושבעים את המידע הקריטי על עברה, ולא טענו שיש להביא בחשבון את גילה הצעיר. פרל ציין כי כיום ידוע הרבה יותר על התפתחות המוח בגיל ההתבגרות, וכי עונש המוות שנגזר על פייק הוא חריג ויוצא דופן. הוא ציין גם את העובדה שבן זוגה של פייק, תדריל שיפ, שהיה בן 17 בזמן המעשה, נידון למאסר עולם עם אפשרות לשחרור מוקדם בשל גילו הצעיר.

מוקדם יותר השבוע דחה מושל טנסי ביל לי בקשת חנינה שהגישה פייק, שהיא בת 50 כיום. בבקשה טענו עורכי דינה כי מחלת הנפש הלא מטופלת שלה שללה ממנה את היכולת "ללחוץ על הבלמים", והיא עצמה הצהירה: "הייתי ילדה בת 18 ומעורערת בנפשי. נדרשו לי שנים רבות רק כדי לקלוט את חומרת המעשה שעשיתי, ועוד יותר מכך כדי להבין כמה חיים הרסתי. לקחתי את חייה של ילדה, אחות וחברה של מישהו. מחליא אותי היום לחשוב שהייתה בי היכולת לבצע פשע כזה". לפני שהמושל דחה את בקשת החנינה שלה השבוע מסרה פייק במכתב לכלי התקשורת כי בין שתקבל את החנינה ובין שלא – היא חשה שלווה. "אני לא פוחדת למות, אני רק לחוצה מהתהליך עצמו", אמרה.

פייק ביקשה שאם תוצא להורג, צוות ההוצאה להורג בזריקת רעל יורכב מנשים בלבד, בטענה שנוכחותם של גברים ברגעיה האחרונים עלולה לעורר בה טראומה. גורמים בשירות בתי הסוהר של טנסי מסרו כי ינסו להיענות לחלק מבקשותיה, כולל זו, ולהשתמש בסוהרות לצורך העברתה מבית הכלא בנאשוויל למתקן כליאה שמור סמוך ביממה שלפני ההוצאה להורג. בלילה האחרון דווח כי פייק ויתרה על הזכות לסעודה אחרונה כבקשתה, זכות המוענקת לכל הנידונים למוות בארה"ב, וממומשת בדרך כלל.

הוצאות להורג של אסירות הן דבר נדיר בארה"ב: מאז 1976 הוצאו בה להורג 18 נשים בלבד, אחוז בלבד מכלל ההוצאות להורג, והפעם האחרונה שבה אישה הוצאה להורג בטנסי הייתה ב-1820. האישה האחרונה שהוצאה להורג בארה"ב כולה הייתה אמבר מקלאפלין, טרנסג'נדרית שהוצאה להורג במיזורי ב-2023 בגין רצח שביצעה ב-2003.