כולם רוצים הייטק ברשימה. מה יקרה ביום שאחרי?
אנשי ונשות טכנולוגיה ויזמות הפכו למצרך מבוקש ברשימות לכנסת. זה מצטלם טוב ומשדר חדשנות וביצועיות, אבל ההזדמנות האמיתית נמצאת במקום אחר: לחבר בין היכולות של ההייטק, המגזר הציבורי והחברה האזרחית כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים של ישראל
גלית לוי|
תגיות
מבט על רשימות המועמדים בבחירות הקרובות לכנסת מגלה תופעה שקשה לפספס: כמעט כולם רוצים אצלם אנשי הייטק ויזמות. אפשר לפטור את זה כעוד מהלך קמפיין. אחרי הכול, הייטק הוא מותג ישראלי מצוין: חדשנות, הצלחה, ביצועיות, חיבור לעולם. מי לא היה רוצה קצת מזה ברשימה שלו?
אבל כדאי להסתכל על התופעה הזו גם אחרת. השנים האחרונות הוכיחו שההפרדה בין "ההייטק" לבין "החברה הישראלית" היא מלאכותית. ההייטק זקוק למדינה חזקה, יציבה ומתפקדת; והמדינה זקוקה להייטק חזק שמייצר צמיחה, תעסוקה, חדשנות ותחרותיות בינלאומית.
לא מדובר בשאלה מי חשוב יותר. בדיוק להפך. הסיפור הוא התלות ההדדית, אף אחד לא יכול לעשות את זה לבד.
האתגרים שמחכים לישראל בשנים הקרובות עצומים: חינוך, תעסוקה, תעשייה, חיזוק השלטון המקומי, צמצום פערים, שיקום קהילות ותשתיות והחזרת המשק למסלול של צמיחה.
אף משרד ממשלתי, חברה עסקית או עמותה לא יוכלו להתמודד איתם לבד.
אנחנו צריכים לעבור מתרבות של כיבוי שריפות לתרבות של שותפות: ממשלה, שלטון מקומי, חברה אזרחית והמגזר העסקי שעובדים יחד סביב בעיות אמיתיות, עם יעדים משותפים ותוצאות שאפשר למדוד.
ופה אנשי ההייטק יכולים להביא ערך משמעותי. לא משום שהם יודעים לכתוב קוד או לגייס כסף, אלא בגלל תרבות העבודה שממנה הם מגיעים: לזהות בעיה, לחבר אנשים ויכולות, לעבוד מהר, למדוד תוצאות, לשנות כיוון כשצריך - ובעיקר להפוך רעיון לביצוע.
אבל החיבור חייב לעבוד לשני הכיוונים. גם מי שמגיע מעולם ההייטק יצטרך להבין שפוליטיקה ושירות ציבורי אינם סטארט־אפ. יש בהם אחריות ציבורית, איזונים, מגבלות ומורכבויות שאי אפשר לפתור באמצעות “לזוז מהר ולשבור דברים”.
ההזדמנות האמיתית נמצאת במפגש בין שני העולמות - לא בניצחון של אחד מהם על האחר.
לכן, העובדה שאנשי ונשות הייטק מופיעים כמעט בכל רשימה היא דווקא סימן מעודד. והיה משמח לראות שם הרבה יותר נשים - אבל זה כבר באמת טור אחר.
השאלה החשובה היא מה יקרה להם אחרי שהקלפיות ייסגרו.
האם הם יקבלו אפשרות אמיתית להביא את החשיבה היזמית והמחברת אל הוועדות, המשרדים ותהליכי קבלת ההחלטות? האם הם יצליחו לבנות חיבורים בין הממשלה, המשק והחברה האזרחית? או שבבוקר שאחרי הבחירות נגלה שההייטק היה בעיקר לוגו טוב לקמפיין?
ישראל לא זקוקה לעוד סמל של הייטק בפוליטיקה. היא זקוקה ליכולת שהפכה את ההייטק הישראלי למה שהוא: לחבר אנשים טובים סביב בעיה קשה - ולגרום לדברים לקרות.
אם זה מה שייכנס עכשיו למערכת הפוליטית, כולנו נרוויח…
הכותבת היא לשעבר סמנכ"לית קשרי ממשל ומדיניות באינטל. מומחית לעיצוב מדיניות והובלת שותפויות
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.