יו"ר מרכז השלטון המקומי: "אין שר פנים - והדברים תקועים כבר יותר משנה"

בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות" קרא חיים ביבס להרחיב את סמכויות הרשויות המקומיות - ולרכז את ניהול השיקום גם בצפון: "משרדי הממשלה רדומים שנים. צריך תקציבים". על הפשיעה: "הגיעו ללב טהרן, אין דבר כזה שאי-אפשר לטפל". וגם: מדוע לא השתריין בליכוד

ראש העיר מודיעין-מכבים-רעות ויו"ר מרכז השלטון המקומי, חיים ביבס, התראיין היום בצהריים (שני) בוועידת "האנשים של המדינה" של ynet ו"ידיעות אחרונות". תחילה התייחס לפרשת השוחד בעיריית כפר סבא, שבמסגרתה נעצרו בין היתר ראש העיר רפי סער ואשתו מיטל. "קודם כל זה יום עצוב, כי אנחנו עובדים שנים כדי לבסס ולהפוך את השלטון המקומי לזרוע הביצועית האמיתית, המקצועית והמשמעותית של תושבי מדינת ישראל", אמר. "מי שעשה שישלם. יחד עם זאת, צריך קודם כל לדעת באמת מה קרה. בסופו של דבר היינו כבר בסרט הזה בפרשה של מרים פיירברג ז"ל שהתחילה ב'טררם' גדול ומעצר ארוך, ובסוף זה נגמר".

לדבריו, "זה יום עצוב לשלטון המקומי ואני מקווה בשביל העיר כפר סבא שהדברים יעברו, ואכן שהדברים לא יהיו כמו שהם נראים בכותרות היום. התפקיד שלנו לשרת את הציבור ולעשות הכל בצורה מקצועית, רצינית ואיכותית. כל אחד צריך לשמור על עצמו מכל משמר".

ביחס לבחירות שיתקיימו בעוד שבועיים ויום אמר כי "קודם כל, הדבר המרכזי והחשוב - להעביר תקציבים שעומדים. משרד הפנים לא מתפקד, לא קיים כבר. אין שר הרבה זמן, משרד לא מתפקד, לא מעביר את תקציבי סיוע לרשויות מוחלשות, צמצום פערים, תוכניות חומש, לא מעביר כמעט כלום. זה מאות מיליונים. זה קשור לזה שאין שר ומי שיחתום. ראש ממשלה לא יכול לחתום כי הייעוץ המשפטי מגביל אותו בנושא". נזכיר שהשר משה ארבל התפטר ביולי 2025 בצל משבר הפטור מגיוס, ואת תפקידו מילא יריב לוין לחודשים ספורים - אך הכיסא אינו מאויש כבר שנה.

הוא הוסיף: "נגיד כיתות לימוד, בינוי מוסדות לימוד במדינת ישראל - הכל נעצר. אנחנו נמצאים במחירים של 2007. כל המשק אחרי 7 באוקטובר עלה כמעט ב-50%. תשומות הבנייה, 40% מהבנייה של מוסדות החינוך והציבור בארץ נעצרה כי אין מי שיתכנס ויקבל החלטות. האוצר מנצל את זה, משרד החינוך לא מספיק עם שיניים כדי לדחוף את זה ואנחנו רגע לפני חזרה לבג"ץ אחרי שבג"ץ קבע בפברואר המדינה תעמיד לרשויות המקומיות את כל הכלים הנדרשים - ולצערי זה לא קורה".

"הדבר שלישי זה העברת סמכויות", אמר. "צריך לזכור דבר אחד, שלטון מקומי זה זרוע ביצועית. אנחנו היחידים שלאורך כל המשברים שהיו - קורונה, מבצעים בעזה, 7 באוקטובר, עם כלביא ושאגת הארי - אנחנו עם הראש מעל המים". לדבריו, "אנחנו צריכים סמכויות. אני יודע לקבל החלטות על חלק מהדברים, אני לא צריך כל דבר לרוץ לאיזה פקיד במשרד ממשלתי שיחתום לי. תקבעו קריטריונים לרשויות עם יותר סמכויות, בהתאם ליכולות. רשות שנמצאת בגבוה ביותר, תקבל הרבה יותר סמכויות. רשות שנמצאת בבינוני תקבל פחות סמכויות. רשות שנמצאת בחלק הנמוך תקבל סיוע ועזרה מלא ורגולציה מלאה".

הוא התייחס להתנהלות מתחילת המלחמה: "מ-7/10 היינו ראשונים לסייע ולעזור לרשויות שלנו בצפון, בדרום, לתת להם תקציבים כדי להרים את הראש מעל המים. המדינה לקח לה חודש-חודש וחצי להיכנס לאירוע. ב'עם כלביא' כבר המדינה הבינה שצריך לעבוד איתנו, וב'שאגת הארי' כבר הכל היה מוכן מראש. תחשבי שתוך שעות השלטון המקומי נתן פתרון לרשויות, ברגע שאנחנו עובדים ביחד זה מכפיל כוח. האוצר, אנחנו, רשות המסים, כולם ביחד. התושבים קיבלו תשובות ולכן ככל שתהיה יותר העברת סמכויות, ככה ניתן שירותים יותר מהר לתושבים וכך התושבים יהיו מרוצים".

בהתייחסו לשיקום הצפון והדרום, אמר כי יש הבדל גדול ביניהם: "הדרום היה בענייני תקומה שמהרגע הראשון נכנסה פנימה. צריך שיהיה סנטר אחד. זה בדיוק העבודה מול משרדי ממשלה לעומת זה שעובד מול סנטר אחד שהוא מנהלת תקומה. הוא נותן את הכסף, הוא מתכנן, אני יודע לעבוד איתו 100%. תראי מה קרה בדרום, הדרום אחרי האסון הגדול חזר באופן מלא כמעט. פגשתי עכשיו את ראש עיריית שדרות אלון דוידי, בעצם אחרי 7/10, אחרי שהחזיר את התושבים שלו, הביא את העיר למקום אחר. שדרות היום אחת הערים המובילות שיש במדינת ישראל".

עם זאת, הבהיר כי לא כך נראה המצב בצפון. "קרו שם שני דברים: ההתמשכות של פרק הזמן שהתושבים לא חזרו ואולי גם תפיסת האיום, ודבר שני - לא הקימו שם את מנהלת תקומה". לדבריו, "עד שהקימו את המנהלות נתנו את זה בעצם למשרדי ממשלה לנהל. לא יעזור כלום, כשאתה נותן למשרדי ממשלה זה משרדים בירוקרטיים מאוד, הם שנים רדומים, אני רואה בדברים רגילים, בזמן שגרה, לא בזמן חירום, כמה זמן לוקח להם".

לדבריו, "צריך סנטר אחד שהוא זה שיודע לעבוד, יודע לעבוד באגף תקציבים, אוצר, רשויות, יודע לתכלל את המשרדים ולייצר פתרון. עד אז מה שקורה זה שהרשויות עובדות מול אותם משרדים והתהליך הוא הרבה יותר איטי. בדרום 90% מהתושבים חזרו. הדרום נמצא במקום אחר ותראי מה קורה בצפון".

ביבס התייחס לכלים העומדים לרשות הרשויות המקומיות במתן מענה בחירום: "מבחינת משאבים, תקציבים לחירום, אנחנו מסונכרנים כמעט באופן מלא מול האוצר. הבעיה האמיתית של ישראל היא בכלים הטכנולוגיים. אנחנו בשלטון המקומי דרך חברת החדשנות, דרך הפרויקטים שאנחנו עושים לקדם ערים חכמות, בטוחות, דיגיטליות, המערכות האלה מצילות חיים. תחשבי שיש לך מערכת CRM, מערכת שלמה של כל הדאטה והנתונים, שהוא שואב מביטוח לאומי, ממשרד הבריאות ומייצר לך נתוני אמת. נגיד בניין נפגע, אתה יודע מראש מי גר בו, אוכלוסייה נזקקת או לא נזקקת, מבוגרת או לא מבוגרת, ילדים. אתה יודע לייצר לך את כל הדבר הזה. אנחנו בנושא הזה עובדים כמעט לבד".

לדבריו, "זה מתקציבים שלנו, בנינו בעשרות מיליונים את המערכות האלה. אלפי רשויות מהעולם מגיעות במשלחות כדי ללמוד. חלקן מאמצות חלק גדול מהדברים האלה, ורק כאן אנחנו לא באמת מקבלים משאבים מהמדינה כדי לקדם את זה. סייבר אנחנו עושים לבד, עשרות מיליונים השקענו בזה. נראה לך שהגיוני שהמדינה לא באה להיות שותפה איתנו? הסטרטאפ ניישן, אומת הסייבר והרשויות המקומיות - תעמידו תקציב, בואו נלך ביחד, נבנה את זה. הדאטה שיש ברשויות המקומיות זה אחד הדברים הכי פרוצים שיש, וצריך לחסום את זה כמה שיותר. אנחנו עושים את זה בעצמנו אבל זה לא מספיק. צריכים סיוע תקציב של המדינה".

"לפני 10 שנים התרענו על כך שאי-טיפול בארגוני הפשע, בעיקר בחברה הערבית, יביא בסופו של דבר לכך שזה יזלוג לחברה היהודית וזה מה שקורה", אמר ביבס על האלימות המשתוללת בכל רחבי המדינה. "הפשע לא נשאר רק באזורים של החברה הערבית, הוא מגיע לכל עיר ועיר במדינת ישראל. לכן טוב שהכניסו את השב"כ. כרגע השב"כ עדיין לא בפנים, הוא עדיין רק בונה לעצמו את בניין הכוח, את המערכים כדי לייצר את הטיפול. עם כל הכבוד במדינה שיודעת להגיע לחמינאי בלב טהרן ולדעת להוריד אותו, זה קצת תעודת עניות לספר לנו שהם לא יודעים לבוא ולטפל בארגוני הפשע. ולכן צריך להפעיל את כל הכלים - שב"כ, משטרה, כולם, כדי למגר את התופעה הזאת".

לדבריו, "שנים שהמשטרה התעסקה בטיפול בארגוני הפשע היהודים ולא עניין אותם החברה הערבית. ומה שקרה שלאט לאט הם צברו כוח ועכשיו זה התעצם. צריך להיכנס וצריך להפשיל שרוולים, להביא משאבים, ואני שמח על כך שקיבלו החלטה גם להכניס גם את השב"כ פנימה. אין דבר כזה שאי-אפשר לטפל. מדינה שיודעת להגיע ללב טהרן.

ביבס התייחס לתרעומת שמביעים ראשי רשויות בחברה הערבית, והוסיף כי הוא לא חושב שמדובר במדיניות מכוונת: "התחושה שלהם היא רעה ואני מבין אותם, כי בסוף תכלס לא קורה כלום. כל הסיפורים האלה, הרי היה צריך להיות פה משהו מאוד אינטנסיבי, אגרסיבי, שביום יום כל יום נכנסים לכל מקום, עושים פשיטה, עוצרים ארגוני פשע, מטפלים, מדכאים אותם".

ביבס, איש ליכוד, התייחס גם לסירובו להשתריין ברשימת הליכוד לבחירות הקרובות ואמר כי "אני נמצא באחד המקומות המשפיעים ביותר היום במדינת ישראל. יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות, ובתוך הניסיון הזה אתה מתעסק בסוף בהרבה מאוד דברים שהתכלית שלהם בסוף לבנות, לפתח, לעשות דברים ממשיים".

על רקע נתוני הגיוס הגבוהים בעירו אמר כי "מה שיקרה יום אחרי הבחירות, אם לא ילכו למשהו רחב ציוני משמעותי ביותר, אנחנו נמצא את עצמנו באיזשהו סוג של מטוטלת שבעוד שנה וחצי יהיו בחירות. ולכן, כמי שמוביל את העיר הכי מתגייסת במדינת ישראל כבר 18 שנה, בנים ובנות כאחד, כולל גיוס קרבי ובזמן שגרה, זו גאווה גדולה. בזמן חירום יש לזה מחיר לא פשוט שמיטב בנינו ובנותינו נהרגו במלחמה. אני חושב שעצם הדיון על חוק ההשתמטות בכלל זו בושה וחרפה".

לדבריו, "זה חלק מהדברים שאני אומר - בואו רבותיי, בסוף צריך לבוא ולומר לאנשים שיש פירמידה, ובקצה שלה עומדים קודם כל המשרתים בצבא. אותו דור ניצחון שהציל את כולנו ב-7 באוקטובר, אף אחד אחר לא הציל אותנו, אף אחד. אותם חיילים שלנו האישיים, ילדים שלנו. הם צריכים להיות בקצה הפירמידה, אח"כ כל השאר.

"כל אלה שעסוקים בלהסביר למה לא, אין שום סיבה בעולם שלא יתגייסו. אין שום סיבה. עכשיו, כשאני מסתכל על הרצונות והאמירות שאותה קבוצה לא תצטרף אם לא יהיה חוק כזה שהוא חוק השתמטות, אז ברור לכולם שכל הכוחות הציוניים צריכים להתאחד כדי בסוף לטפל בבעיה האמיתית. ככל שזה יקרה, אנחנו נימנע פה מסדרת בחירות".