האיומים על ישראלים בעולם מתעצמים
נדרשת אסטרטגיה לאומית משולבת, שתכלול שיתוף פעולה הדוק בין המוסד, משרד החוץ, הסוכנות היהודית וגורמי ביטחון ומודיעין נוספים. מטרתה תהיה לנטר מגמות ואיומים, לזהות אזורים ומדינות בעלי רגישות ביטחונית, לפתח מנגנוני התרעה ולגבש הנחיות ברורות לציבור הישראלי
דורון הדר|
האיומים על אזרחים ישראלים וקהילות יהודיות ברחבי העולם הולכים ומחריפים, בעיקר על רקע המציאות הביטחונית והמדינית שנוצרה בעקבות המלחמה הממושכת של ישראל בעזה, בלבנון ובאיראן. האירועים האחרונים, ובראשם ניסיון הפגיעה בטיסה 1073 מדובאי לישראל, ממחישים עד כמה הפכה השהייה של ישראלים בחו"ל למורכבת ומחייבת היערכות מחודשת.
ב-28 בנובמבר 2002 בוצע פיגוע משולב נגד שני יעדים במומבסה, קניה. באותו בוקר מחבלים מתאבדים תקפו את מלון Paradise צפונית למומבסה, שהיה מזוהה מאוד עם תיירים ישראלים. המחבלים שנהגו ברכב עמוס חומר נפץ פרצו למתחם והתפוצצו סמוך ללובי. 16 בני אדם נהרגו, וביניהם שלושה ישראלים.
כמעט במקביל התרחש ניסיון פיגוע נוסף. שני טילי כתף נגד מטוסים נורו לעבר מטוס בואינג 757 של ארקיע, זמן קצר לאחר שהמריא ממומבסה לתל אביב עם מאות נוסעים ואנשי צוות. הטילים החטיאו והמטוס המשיך לישראל בשלום. המתקפה יוחסה בהמשך לאל-קאעידה, שגם נטלה אחריות עליה בהודעות שפורסמו לאחר הפיגוע.
יצא לי לקחת חלק בכוח הסיוע והמודיעין שיצא למקום שעות אחרי האירוע. אני זוכר את הכאוס במקום ואת חוסר האונים של הארגונים המקומיים.
ב-18 ביולי 2012, בשעה 17:30, מחבל מתאבד שנשלח על ידי ארגון חיזבאללה התפוצץ באוטובוס במגרש חניה של שדה התעופה בבורגס, במטרה לפגוע ב־42 הישראלים שהגיעו בטיסה מתל אביב והמתינו להסעה למלונות שלהם. שישה נהרגו וכשלושים נפצעו. שמונה שנים מאוחר יותר שני המחבלים מארגון חיזבאללה שסייעו למחבל המתאבד נשפטו למאסרי עולם בבולגריה.
טיסה 1073, שעל פי החשש הייתה עלולה להסתיים בפיגוע התעופה הקטלני ביותר נגד ישראלים, הסתיימה בזכות תושייה, קור רוח וגבורה של ישראלים ששהו על המטוס. מעבר למחדל הביטחוני המסתמן, האירוע צריך לשמש "נורת אזהרה" ברורה למערכת הביטחון ולגורמים האמונים על ביטחון הישראלים בחו"ל. הוא מחייב בחינה מעמיקה של פרוטוקולי האבטחה, שיטות העבודה ומערכות ההתרעה, לצד הערכה מחודשת של מכלול האיומים הנשקפים לישראלים מחוץ לגבולות המדינה.
האירוע אומנם הציף פער בטיסות מסחריות לישראל, אך יש לתת את הדעת לספינות קרוז, לטיולים מאורגנים ולמגוון מטרות נוספות.
לאחר שנים של לחימה במספר זירות, לצד חיסולם של בכירים רבים בהנהגת ארגוני הטרור, המוטיבציה לנקמה בישראל ובאזרחיה עלולה להגיע לרמות גבוהות במיוחד. ארגוני טרור וגורמים קיצוניים עשויים לראות באזרחים ישראלים השוהים בחו"ל או בקהילות יהודיות מטרות לפגיעה, בין היתר בשל הנגישות אליהם והקושי להגן עליהם באופן רציף.
לכך מצטרפת התרחבותן של תנועות אנטי־ישראליות ואנטישמיות במדינות רבות באירופה, באפריקה ובאסיה, לצד שחרורם של כ-1,900 אסירי חמאס במסגרת העסקאות להשבת חטופי שבעה באוקטובר. התפתחויות אלה מחייבות מעקב והערכה ביטחונית מתמשכים, תוך התייחסות להבדלים בין מדינות, ארגונים ורמות האיום.
אחד הגורמים המדאיגים הוא התגברות השיח המסית והאנטי־ישראלי בזירות הציבוריות והפוליטיות. התבטאויות של מנהיגים, פוליטיקאים ומשפיענים, לצד תכנים המופצים ברשתות החברתיות, עלולות לתרום ליצירת אווירה עוינת כלפי ישראלים ויהודים. במקרים מסוימים, הסתה מקוונת עלולה לעודד יחידים וקבוצות לתרגם עמדות קיצוניות למעשי אלימות. במקביל, דיווחים על עלייה באירועי אנטישמיות ובפשעים על רקע שנאה בקהילות יהודיות ברחבי העולם מעוררים דאגה וממחישים את הצורך במענה מערכתי.
המאמצים שמובילים כיום גופים אזרחיים בתחום ההסברה הישראלית מתקשים להתמודד לבדם עם היקף התופעה. נדרשת אסטרטגיה לאומית משולבת, שתכלול שיתוף פעולה הדוק בין המוסד, משרד החוץ, הסוכנות היהודית וגורמי ביטחון ומודיעין נוספים. מטרתה תהיה לנטר מגמות ואיומים, לזהות אזורים ומדינות בעלי רגישות ביטחונית, לפתח מנגנוני התרעה ולגבש הנחיות ברורות לציבור הישראלי.
לצד אחריות המדינה, גם לציבור הישראלי תפקיד משמעותי בצמצום הסיכונים. ישראלים היוצאים לחו"ל צריכים לגלות ערנות, להכיר את המציאות הביטחונית ביעד שאליו הם נוסעים, להימנע מחשיפה מיותרת במקומות רגישים ולהישמע להנחיות הגורמים המוסמכים.
המציאות החדשה מחייבת שינוי בתפיסת הביטחון של ישראלים בחו"ל. אין להסתמך על המזל, על תושייה ברגע האמת או על ניסים משמיים. היערכות מוקדמת, שיתוף פעולה בין־ארגוני, מודעות ציבורית ומערכות התרעה אפקטיביות עשויים להיות ההבדל בין אירוע שנמנע לבין אסון. ההגנה על הישראלים מעבר לים חייבת להפוך למשימה לאומית מתמשכת, המותאמת לאופי האיומים המשתנה.
אל"מ במיל' דורון הדר, לשעבר מפקד יחידת ניהול המשברים והמשא ומתן ושותף מייסד בחברת "קרטיקל אימפקט"
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.