ההשלכות של מכתב סולברג: מה אומר החוק - והאפשרות לביטול תוצאות הבחירות
כרגע עוד לא ברור היקף ההתערבות הקטארית בבחירות בישראל, אם בכלל הייתה כזו, אך לפי החוק ניתן להגיש ערעור על התוצאות - אפילו אם אין הליך פלילי. אז מי רשאי להגיש ערעור, מהם הצעדים שיוכל בית המשפט לנקוט - ומה הסבירות לביטול בחירות
תגיות
מכתבו החריג של יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, כבר מעורר סערה. הוא מאשר דבר ידוע - קטאר מתערבת ומנסה להשפיע על דעת הקהל בישראל, בין השאר בחשדות שנחקרו בפרשת "קטאר-גייט", הממתינה להחלטת הפרקליטות באם להגיש כתב אישום.
בשלב הזה חשוב לומר כי עדיין לא ברורה היקפה של ההתערבות הקטארית בבחירות בישראל - אם בכלל הייתה כזאת - ומה נעשה במסגרתה. לפי מכתבו של סולברג, הרי שיש אינדיקציה לשוחד בחירות של מדינה זרה לגורמים בישראל.
שוחד בחירות הוא אסור על פי החוק. סעיף 122 לחוק הבחירות לכנסת קובע כי עבירה על החוק דינה עד מאסר של חמש שנים. כשמדובר במדינה זרה, האפשרות להעמיד לדין את נותן השוחד היא קלושה. אך לפי החוק, גם מקבל השוחד עובר על אותה העבירה.
החוק הגדיר את הענישה ל"מקבל או המסכים לקבל שוחד, לעצמו או לאדם אחר, כדי שיצביע או יימנע מלהצביע, בכלל או בעד רשימת מועמדים מסויימת". ח"כ לשעבר שמואל פלאטו שרון נאשם ואף הורשע בעבירה על סעיף השוחד, לא כי נתן שוחד לבוחרים, אלא כי הבטיח להם טובות הנאה בעבור הבחירה בו. כך עולה מפסק דין של בית המשפט העליון מ-1984.
במסגרת פסק הדין הסבירו שופטי העליון את העיקרון העומד מאחורי האיסור למתן טובות הנאה עבור הצבעה בקלפי ו"שוחד בחירות", וכתבו כי "חופש הבחירה משמעו לא רק החופש הפיזי להטיל לקלפי את פתק ההצבעה, אלא גם, ובעיקר, החופש הגמור לעבור כבן-חורין את תהליך ההצבעה מהבחינה הנפשית והשכלית. לכן, כל מעשה שיש בו כדי לצמצם או לבטל, בין במישרין ובין בעקיפין, את חירות חשיבתו של הבוחר ויכולתו לתת ביטוי אמיתי לתוכנית הפעולה הרצויה בעיניו ולהשקפת עולמו, על-פי שיקול דעתו העצמי - אם משום טובת הנאה, ששיבשה חירותו זו, ואם משום כפיית דעתם של אחרים עליו - פוגע בעיקרון הבסיסי של טוהר הבחירה ואי-תלותה".
"מכאן, שמעשים כאלה פסולים הם מיסודם", נכתב עוד. "גישה שונה או מקילה בנושא זה, השלמה עם מעשים מעין אלה והיגררות אחריהם, תביא בהכרח לשיבוש התהליך הדמוקרטי ולסילוף דמותו, שכן, התוצאה הבלתי נמנעת תהיה כי בעל המאה יהיה גם בעל הדעה, וכפועל יוצא מכך גם בעל השררה, על כל המשתמע מכך; אין לך עיוות חמור יותר מזה של עקרון השיטה הדמוקרטית בחברה נאורה".
אם רשויות האכיפה אכן יחשבו שיש מידע המבסס עילה לפתיחה בחקירה, ואם אכן תיפתח חקירה כזאת, השאלה הגדולה היא מה יהיו הממצאים שיתגלו במסגרתה. זאת מאחר שמלבד ההליך הפלילי של חקירה, ולאחריה הגשת כתב אישום ומשפט, תעלה השאלה כיצד והאם ביצוע העבירות השפיעו על טוהר הבחירות. טענות להשפעה שיכולות להגיע גם לפסילת הבחירות יידונו שלא במסגרת ההליך הפלילי.
לפי חוק הבחירות, ניתן להגיש ערעור על תוצאות הבחירות וזה יידון בבית המשפט המחוזי בירושלים. ערעור כזה אינו תלוי בהליך הפלילי, הוא הליך נפרד לחלוטין שיכול לדון בטענות לשוחד בחירות אפילו אם אין בכלל הליך פלילי שכזה. מי שרשאיות להגיש ערעור מסוג זה הן המפלגות עצמן וגם היועצת המשפטית לממשלה. את הערעור אפשר להגיש שבועיים בלבד לאחר הבחירות, אך בית המשפט רשאי להאריך את המועד תוך שהוא מנמק את הסיבות. בעניינו, הסיבות הללו יכולות להיות בדיקת החשדות למשל.
בערעור כזה, שבו לפי החוק ישבו שלושה שופטי המחוזי בירושלים, ניתן היה לטעון כי "הבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק". כך קובע חוק הבחירות, ומוסיף סעיף רלוונטי נוסף במקרה הזה לטענה "שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסוימת הושגו שלא כחוק - ובלבד שהליקוי שטוענים עליו עשוי היה להשפיע על תוצאות הבחירות".
ככל שחקירת המשטרה והשב"כ יאששו את החשדות של סולברג לשוחד בחירות של מדינה זרה, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תצטרך לקיים דיון על האם יש להגיש ערעור על תוצאות הבחירות, ועל היקפו של הערעור. לאחר הגשת ערעור כזה, בית המשפט יצטרך לקבוע מה טיב הראיות שהוגשו בפניו והאם אכן הן מגלות עבירה על חוק הבחירות. אם בית המשפט יכריע שאכן בוצעו עבירות, הוא יצטרך להכריע גם מה השלכות של העבירות הללו. לפי חוק הבחירות, "בית המשפט רשאי לבטל את הבחירות בכללן או בקלפי מסוימת ולצוות על עריכתן שנית במועד שיקבע". ככל שהיקף העבירות יהיה גדול יותר וההשפעה על טוהר הבחירות גדולה יותר, כך תגדל בהתאמה הכרעתו של בית המשפט בנוגע לאופן שבו יש לתקן את הליקוי בטוהר הבחירות.
ביטול בחירות מעולם לא נקבע בישראל, וסביר להניח שכך גם במקרה הזה. אך ככל שימצאו עבירות על חוק הבחירות כמו מתן שוחד, וניתן יהיה לתחום אותן לאזור או לקלפיות מסוימות, יוכל המחוזי לבטל רק אותן ולהורות על בחירות חוזרות רק באותן קלפיות או באותו האזור. בכל מקרה, החוק קובע כי ערעור בחירות לא עוצר את עבודת הכנסת שנבחרה. ערעור לפי סעיף זה לא יעכב את עבודת הכנסת, ותוצאות הערעור לא יגרעו מחוקיות ההחלטות שנתקבלו על ידה, כך שבכל מקרה הכנסת יכולה כבר כעת להתחיל בעבודתה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.