ESPNRavens' Henry: 'Always love' for Titans, but not much for Sunday's reunionDaily MaverickFreedom Front Plus’ apartheid killers should not be elected councillors nor mayoral candidatesThe Jerusalem PostFlydubai terror attempt brings to mind the hijackings of 1970s in Israeli consciousness - commentESPN DeportesEl mensaje que el Canelo le manda al Vasco AguirreRTP DesportoO que esperar da seleção portuguesa frente à Dinamarca?Anime News NetworkIdea Factory Announces New Adventure Game Brand, 1st Project ICONOLOGYVariety‘Big Brother’ Ratings Average 5.1 Million Multiplatform Viewers This Summer, Up 8% From Last Year (EXCLUSIVE)La PresseLe syndicat des architectes de la Ville de Montréal dépose un avis de grèveABC NewsIran live updates: Tanker attacked in Strait of Hormuz on Tuesday, UKMTO saysSudinfoMacabre découverte ce mercredi : le corps sans vie d’une personne retrouvé dans un appartement à Gand, « les circonstances ne sont pas claires »الشرقالعراق يطوي صفحة التحالف الدولي.. وخلاف بشأن السلاح يرسم ملامح "مرحلة السيادة"Radio-CanadaLe Canada à l’heure de la vérité et de la réconciliation
The Daily Newsstand · Free, Always
Wednesday, September 30, 2026

ורק הליצן ממשיך להופיע

Translate

 משוכנע שתפקידו חיוני כל כך שאין לו תחליף, ושדווקא משום שהכול מתערער - עליו להמשיך לעמוד במרכז הבמה. זהו אולי אחד המפתחות להבנת הדימוי הפוליטי שנתניהו מציג שוב ושוב: לא רק מנהיג המבקש תמיכה, אלא מנהיג הקושר בין הישרדותה של המדינה לבין המשך הנהגתו

|עודכן:

רוב הישראלים מכירים את שיר הילדים הישן על הליצן, אותו ליצן שממשיך להצחיק, להופיע ולשעשע גם כאשר עולמו סביבו מתמוטט. לקראת הבחירות הקרובות, קשה שלא לקרוא את מילות השיר מחדש ולראות בהן מטפורה מצמררת למציאות הישראלית ולדמותו של בנימין נתניהו בתוכה.

בשיר, הליצן אינו מפסיק למלא את תפקידו גם כאשר אביו, המופיע בקרקס, נופל מן החבל ונהרג. האסון התרחש, אבל ההצגה נמשכת. הליצן ממשיך לצחוק.

במטפורה הזאת, האב אינו אדם אחד. הוא הציבור הישראלי כולו: הקהילה, החברה, המדינה - כל מה שנפגע, נשחק או אבד. נפילתו יכולה לייצג את תחושת הקריסה שחווים ישראלים רבים: אובדן הביטחון, הפגיעה באמון, הקרע הפנימי, הבידוד הבינלאומי והערעור של דברים שפעם נתפסו כמובנים מאליהם. ומה עושה הליצן? הוא ממשיך בתפקידו.

לא בהכרח משום שאינו חש כאב, ולא בהכרח משום שאינו רואה את האסון. ייתכן שההפך הוא הנכון: הוא משוכנע שתפקידו חיוני כל כך שאין לו תחליף, ושדווקא משום שהכול מתערער - עליו להמשיך לעמוד במרכז הבמה. זהו אולי אחד המפתחות להבנת הדימוי הפוליטי שנתניהו מציג שוב ושוב: לא רק מנהיג המבקש תמיכה, אלא מנהיג הקושר בין הישרדותה של המדינה לבין המשך הנהגתו.

בנאומו בעצרת הכללית של האו”ם ב-24 בספטמבר 2026, כאשר דיבר על התקיפה נגד מתקני הגרעין באיראן, אמר נתניהו כי ההחלטה הייתה מבחינתו מן הקלות שקיבל כראש ממשלה, משום ש"אם לא היינו עושים זאת — כולנו היינו מתים".

זהו משפט יוצא דופן בעוצמתו. הוא אינו רק טיעון בעד החלטה ביטחונית מסוימת, הוא מציג את האלטרנטיבה למעשיו במונחים של חיים ומוות מוחלטים. ומכאן קצר המרחק בין האמירה "החלטתי נכון" לבין המסר הרחב יותר: בלעדיי, הסכנה קיומית.

וכאן הופכת דמות הליצן בשיר למעניינת במיוחד. הוא אינו מפסיק להופיע דווקא בשעת האסון. האסון עצמו הופך לסיבה שבגללה הוא חייב להישאר על הבמה.

אולי משום כך השיר הילדותי מקבל פתאום משמעות אחרת לגמרי: לא סיפור על אדם חסר רגשות, אלא על אדם שתפקידו ודימויו העצמי התמזגו עד שקשה להפריד ביניהם. כל עוד הקהל מפוחד, כל עוד החבלים נקרעים וכל עוד הקרקס רועד - הליצן משוכנע שעליו להמשיך להופיע.

פרופ’ שאול פרידלנדר הוא היסטוריון המתמחה בחקר השואה, חתן פרס ישראל

View the original on ynet →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.