חיילי קים ג'ונג און, ההסכם הסודי – והעריקה שנחשפה: סיאול רותחת על זלנסקי
נשיא אוקראינה חשף באו"ם כי ארצו העבירה לידי דרום קוריאה שני שבויי מלחמה צפון קוריאנים שנלחמו לצד רוסיה ונתפסו בשדה הקרב, וסיפר שאחד מהם ניסה להתאבד ולא הצליח. בסיאול אומרים שהשניים, אנשי הכוחות המיוחדים שיכולים לחשוף מידע על צבא פיונגיאנג, ביקשו לערוק מהדיקטטורה לדרום, ושזלנסקי הפר סיכום שלפיו העברתם תישמר בסוד כדי למנוע פגיעה במשפחתם בצפון: "תתנצל"
ynet והסוכנויות|
דרום קוריאה דורשת התנצלות רשמית מאוקראינה, אחרי שהנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי חשף כי ארצו העבירה לידי סיאול שני שבויי מלחמה צפון קוריאנים שנלחמו נגד קייב לצד הכוחות הרוסיים, וזאת למרות הבטחה מפורשת שנתנה לכאורה הממשלה האוקראינית לדרום קוריאה שדבר מסירתם לידיה יישמר בסוד.
זלנסקי חשף את העברתם של שני הצפון קוריאנים לידי דרום קוריאה בביקורו בעצרת האו"ם בשבוע שעבר, ואמר כי הם נתפסו בשדה הקרב באוקראינה בתחילת 2025. השניים השתייכו לכוח של אלפי חיילים צפון קוריאנים שנשלחו על-ידי קים ג'ונג און, בעל בריתם של רוסיה וולדימיר פוטין, לסייע למוסקבה במלחמה שלה נגד אוקראינה לנוכח המחסור הרוסי בלוחמים.
זלנסקי לא מסר פרטים על ההעברה, אך אמר כי אחד החיילים ניסה להתאבד כשהבין שהוא עומד להילקח בשבי, והיה המום מכך שהגורל לא הניח לו למות: "כך מחנכים אנשים בצפון", אמר הנשיא האוקראיני. שליט צפון קוריאה קים אכן שיבח בעבר חיילים ששמו קץ לחייהם בעת שלחמו נגד כוחות אוקראיניים במחוז קורסק שברוסיה, שבו נשבו השניים.
בעקבות דבריו של זלנסקי האשים נשיא דרום קוריאה לי ג'ה-מיונג את אוקראינה בהפרת הסכם סודיות שגובש בין השתיים בנוגע להעברה, אך באוקראינה הכחישו שהיה הסכם כזה. סונג גי-הונג, יועץ בכיר ליחסי ציבור של הנשיא לי, הביע אתמול "צער עמוק" על מהלכיה האחרונים של אוקראינה ודרש התנצלות רשמית והסברים. בהודעה שפרסם אמר סונג כי הצהרתה ה"שקרית" כלשונו של אוקראינה, שבה הכחישה את הסכם הסודיות, היא "מעשה הפוגע קשות באמון בין שתי הממשלות ומסב נזק משמעותי ליחסים הידידותיים בין שתי המדינות".
סונג מסר כי שתי המדינות הגיעו בעבר להסכם הסודיות מכיוון שסיאול חששה לביטחונם של שני החיילים הצפון קוריאנים ושל קרובי משפחתם בצפון, והייתה מודאגת גם מסוגיות דיפלומטיות וביטחוניות שלא פורטו, אם כי סביר להניח שהן קשורות למאמצים להרגיע את המתיחות עם פיונגיאנג. קייב מצדה חששה לדבריו מביקורת שעשויה להתעורר בתוך אוקראינה על העברת החיילים מצד אזרחים הרואים בכך ויתור על הזדמנות להחליף אותם בשבויים אוקראינים המוחזקים ברוסיה.
בזמן שהוחזקו באוקראינה הצהירו שני החיילים הצפון קוריאנים בראיונות לתקשורת כי הם רוצים לערוק מארצם, שהיא דיקטטורה קומוניסטית מסוגרת המנותקת במידה רבה מהעולם, ולעבור להתגורר בדרום קוריאה, דמוקרטיה עשירה שאליה נמלטו יותר מ-34 אלף קוריאנים מאז סיומה המעשי של מלחמת קוריאה בין שתי המדינות, שהתנהלה בשנים 1953-1950. רוב הנמלטים האלה הגיעו לדרום בשלושת העשורים האחרונים, ורובם היו נשים אזרחיות מהמחוזות הצפוניים והעניים יותר של הצפון. גם עריקות של חיילים נרשמו, אבל אלה הן אירוע נדיר יותר.
לנוכח הדברים שהשמיעו שני החיילים בראיונות קראה דרום קוריאה לאוקראינה שלא להחזירם לצפון קוריאה, שם עלול המשטר לרדוף אותם. על פי החוק בדרום קוריאה, שטח הצפון נחשב לחלק משטחה הריבוני, והיא נוקטת מדיניות של קליטת עריקים מצפון קוריאה ומתן תמיכה כלכלית להם.
דרום קוריאה, יצואנית נשק הולכת וגדלה ובעלת צבא מצויד היטב הנתמך על-ידי ארה"ב, סיפקה סיוע הומניטרי ותמיכה נוספת לאוקראינה מאז הפלישה הרוסית אליה, ובמקביל הצטרפה לסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה בהובלת ארה"ב אחרי פרוץ העימות ב-2022. עם זאת סיאול סירבה להיענות לקריאות מצד קייב וברית נאט"ו לספק סיוע צבאי ישיר לאוקראינה, בהתאם למדיניותה ארוכת שנים שלא לספק אמצעי לחימה למדינות הנתונות בעימות פעיל.
ההתערבות הצפון קוריאנית במלחמה בין רוסיה לאוקראינה החלה בסוף שנת 2024, ובאפריל 2025 אישרו פיונגיאנג ומוסקבה כי חייליהן נלחמים יחד כדי להדוף את הפלישה האוקראינית למחוז הרוסי קורסק, הגובל באוקראינה. דרום קוריאה, ארה"ב ומדינות נוספות טוענות כי צפון קוריאה אף סיפקה ארטילריה, תחמושת וטילים לרוסיה בתמורה לסיוע כלכלי וצבאי. שירות הביון של דרום קוריאה העריך בשנה שעברה שפיונגיאנג שלחה כ-15,000 חיילים למלחמה באוקראינה, ושכ-2,000 מהם נהרגו.
העמקת שיתוף הפעולה עם רוסיה סייעה לשליט צפון קוריאה קים ג'ונג און להדוף את הלחץ בהובלת ארה"ב ולהאיץ באסרטיביות רבה יותר את תוכנית הנשק הגרעיני שלו. בחודש שעבר צמצם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את היקפו של תרגיל צבאי משותף עם דרום קוריאה, בניסיון מובהק לחדש את המגעים הדיפלומטיים עם קים, אך צפון קוריאה רמזה כי הצעד אינו מספק כדי לשכנעה לשוב לשולחן המשא ומתן.
לפי הערכות, אחרי הגעתם של שני השבויים הצפון קוריאנים לדרום קוריאה נועדו להם חקירות וסינון ביטחוני לפני שהרשויות המקומיות יחליטו אם להעניק להם הגנה ולפתוח בתהליך קליטה והשתקעות שלהם בדרום. על פי החוק, שירות הביון הלאומי (NIS) חוקר מועמדים השוהים במשמורת הגנתית זמנית, ומאמת את זהותם ואת הסיבות לכך שעזבו את צפון קוריאה, ובודק סוגיות הקשורות לביטחון. החקירה וההגנה הזמנית עשויות להימשך עד 90 יום, עם אפשרות להארכה בנסיבות מסוימות. הרקע הצבאי של החיילים והיכרותם הבלתי אמצעית עם פריסת הכוחות של צפון קוריאה ברוסיה עשויים להוביל לתחקור מקיף ומעמיק יותר.
צפון קוריאנים שזוכים להגנה בדרום קוריאה עוברים לרוב תוכנית הכשרה לפני שהם נכנסים לחברה הדרום קוריאנית. יו יונג-וון, חבר פרלמנט מהאופוזיציה הדרום קוריאנית שנפגש עם שני החיילים באוקראינה בפברואר 2025, אמר כי השניים שירתו בכוחות המיוחדים של צבא קים ג'ונג און ויכולים לספק מידע על האימונים של פיונגיאנג, יכולותיה הצבאיות ומעורבותה במלחמה. יו ציין כי כאשר נפגש עמם הם הוחזקו בנפרד במתקן מעצר אוקראיני, וייתכן שהבידוד הממושך ואי-הוודאות פגעו בבריאותם הנפשית.
מעל העברתם של שני השבויים לדרום קוריאה מרחפת השאלה אם אוקראינה הייתה רשאית משפטית לבצע העברה שכזו. אמנת ז'נבה השלישית מחייבת לשחרר שבויי מלחמה ולהשיבם לארצם ללא דיחוי לאחר תום פעולות האיבה הפעילות, אך הדבר אינו אוסר בהכרח שחרור מוקדם יותר או העברה למדינה שלישית. דרום קוריאה ואוקראינה לא חשפו את הבסיס המשפטי להעברתם, לרבות השאלה אם המהלך מסיים רשמית את מעמדם של החיילים כשבויי מלחמה.
פיטר וורד, עמית מחקר במכון סג'ונג, אמר כי החזרה לארץ המוצא היא עקרון יסוד החל על שבויי מלחמה, אך אין להחילו כאשר הדבר עלול לפגוע ברווחתם או בזכויות האדם שלהם. "קיים בסיס נרחב תחת המשפט ההומניטרי ודיני זכויות האדם להעברת שבויי המלחמה הללו למדינה שלישית לפי בחירתם, כל עוד אותה מדינה שלישית שבחרו מוכנה לקלוט אותם", אמר וורד.
לי שין-וואה, פרופסור באוניברסיטת קוריאה ושליחה מיוחדת לשעבר לענייני זכויות אדם בצפון קוריאה, אמרה כי ההעברה עדיין עלולה לעורר חיכוך משפטי ודיפלומטי, שכן המשפט הבינלאומי מתייחס לצפון קוריאה כמדינה נפרדת, בעוד דרום קוריאה רואה בצפון קוריאנים אזרחים שלה. לדבריה, רצונם המוצהר של החיילים להגיע לדרום והסיכונים שעמם הם עלולים להתמודד בצפון מספקים עילה מוצדקת לקליטתם.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.