אמברגו נשק על הפרק? המפלה של ישראל בבחירות האמצע - וההשלכות

אחרי עשרות שנים של קונגרס פרו-ישראלי מובהק, התמונה משתנה לחלוטין בעקבות ההצלחה של המחנה הפרוגרסיבי הדמוקרטי בבחירות האמצע. על הפרק: שינוי כיוון אפשרי בנושא איראן וקידום סנקציות בשל אלימות מתנחלים ביו"ש. המומחה לארה"ב קובי ברדה: "אפילו אי אפשר לדמיין את המשך הסיוע"

ביום הבחירות עצמו הודיע הנשיא טראמפ שהסיוע הצבאי לישראל, כ-4 מיליארד דולר בשנה, ייפסק בסוף השנה. טראמפ הסביר את ההחלטה בטעמים פוליטיים: הרפובליקנים, כך אמר, "סובלים" מהתקפות המועמדים הדמוקרטים בנושא, וזה "נושא גרוע" לקמפיין. כמה שעות אחר כך התברר שהדמוקרטים ישלטו ברוב מובהק בשני בתי הקונגרס.

הדמוקרטים כבשו לפחות שבעה מושבים בסנאט, בהם במיין, איווה, קנזס, אוהיו, דרום קרוליינה, צפון קרוליינה וטקסס. ולראשונה נכנס לסנאט מועמד מוסלמי, עבדול אל סייד – שהטיקט המרכזי שלו היה ביקורת חריפה על ישראל. אל סייד מצטרף ללא פחות משבעה חברי בית נבחרים מוסלמים (2 מהם חדשים): אנדרה קרסון, אילהן עומר, רשידה טלאיב, לטיפה סימון, עיישה וואהב, חבר הקונגרס הנבחר אדם חמאווי, וחברת הקונגרס הנבחרת דרלייזה אבילה שבלייר.

המסקנה המרכזית שעולה מהתוצאות היא שישראל ובעיקר בנימין נתניהו הפכו לנטל אלקטורלי בארצות הברית. זה בא לידי ביטוי בכך שנשיא רפובליקני הודיע ביום הבחירות על הפסקת הסיוע לישראל דווקא ביום הבחירות כדי לצמצם נזקים - והמפלגה שכנגד בנתה חלק מההצלחה שלה על ביקורת נגד ישראל.

הקונגרס שמולו תעמוד ישראל שונה מזה שהכירה: במשך עשרות שנים היה הקונגרס גורם פרו-ישראלי מובהק, וכעת נכנסת אליו קבוצה גדולה של חברים שהביקורת על ישראל היא ציר מרכזי בקמפיין ובאג'נדה שלהם. הסמל הבולט הוא עבדול אל-סייד, שנבחר לסנאט ממישיגן, מתנגד לסיוע צבאי בלתי מותנה וטוען שהכסף צריך לשמש את אזרחי ארה"ב.

קובי ברדה, מומחה לארה"ב, אמר כי בחירתו של אל סייד היא "הדבר הכי גרוע שקרה", וצפה שינסה להתמודד על הנשיאות כבר ב-2028. לדברי ברדה, מתוך שני בתי הקונגרס עשרות חברים מחזיקים בעמדות אנטי ישראליות – מתוכם כשבעה שעוסקים בישראל באופן אובססיבי. "מה שהתחדש", אמר ברדה, "הוא שהעמדה הזאת הפכה לנכס אלקטורלי, פעם לא לתמוך בישראל היה גורם למועמד להפסיד, היום להפך".

הסכנה המיידית נוגעת לסיוע הכלכלי והצבאי. ברדה הזהיר כי "במבנה הקיים של הקונגרס אין אפילו מה לדמיין המשך סיוע לישראל". לדבריו יידרשו גם מאמצים רבים כדי למנוע אמברגו נשק. חקיקה כזו אמנם צפויה להיתקל בווטו נשיאותי, לפחות בעידן טראמפ, אבל בישראל חוששים גם מפגיעה ביתרון האיכותי ומהפסקת מימון למערכות נשק מתקדמות. פרט לכך ישנו חשש שהדמוקרטים יובילו יוזמות נוספות נגד ישראל כדי לרצות את בוחריהם.

נדב תמיר, מנכ"ל ג'יי סטריט ישראל, צופה שהקונגרס ימשיך לקדם סנקציות על אלימות מתנחלים, וכי הדבר יתרחב. לדבריו, כבר בהצבעה קודמת על העברת כספים לרכש ביטחוני התנגדו לכך 47 מתוך 48 סנאטורים דמוקרטים. לדבריו, הקונגרס החדש "יהיה פרו-ישראלי מאוד, אך לא פרו-נתניהו. בארץ חושבים שזה אנטי-ישראלי, אבל זה אנטי המדיניות הנוכחית".

גם בסוגייה האיראנית התמונה קשה: אם נותרה בישראל תקווה שטראמפ יפעיל לחץ ויפתור את הסוגיה הגרעינית, הרי שכעת החשש הוא שטראמפ יאשים את נתניהו בתבוסה ויעבור להתמקד בסוגיות פנים. במצב שכזה הוא יתקשה להקצות משאבים להתמקדות באיראן.

המלחמה באיראן היא גם שהפכה את ראש הממשלה נתניהו לגורם בבחירות האמצע בארצות הברית: הבוחרים התמקדו במחירי הדלק ובאינפלציה, שיוחסו למלחמה, ומשם עברה האשמה אל טראמפ ואל נתניהו. קובי ברדה העריך שזו הפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית שבחירות אמצע נגעו בשאלת ליבה למנהיג זר. אחד הפרשנים סיכם: "הלילה יש מנצחת גדולה אחת, איראן, ומפסיד ענק אחד, טראמפ וישראל".

כעת, לאחר הניצחון של המועמדים הפרוגרסיבים הדמוקרטים בבחירות האמצע, על ישראל להתכונן לתקופה קשה. קמלה האריס והזרם המרכזי של המפלגה הדמוקרטית ינסה כעת למצוא חן בעיני הפרוגרסיבים והדבר עלול להוביל ליוזמות אנטי ישראליות. בפני ירושלים עומדת כעת משימה קשה ביותר של שיקום התמיכה הדו מפלגתית שפעם הייתה לישראל בארצות הברית. במידה מסוימת כעת, ישראל משלמת על מחיר ההחלטה של נתניהו לשים את כל הביצים בסל אחד - זה הרפובליקני והאוונגליסטי.