סערת בוריס: שינויי האקלים מגבירים שיטפונות יותר משהם מגבירים את הגשם
מחקר ב-Science Advances מצא כי בלי שינויי האקלים מעשה ידי אדם, הגשם בסערת בוריס ב-2024 היה נמוך ב-6%–9% בלבד, אבל שיאי השיטפון היו נמוכים ב-14%–22%. הסיבה: קרקע רוויה שאינה סופגת עוד מים.
בספטמבר 2024 הביאה סערת בוריס גשמים קיצוניים למרכז ולמזרח אירופה. פולין, צ'כיה ואוסטריה נפגעו יותר מכול. באזורים מסוימים ירדו כמה מאות מילימטרים של גשם בתוך ימים ספורים. מחקר חדש מראה כי שינויי האקלים מגבירים שיטפונות הרבה יותר משהם מגבירים את הגשם עצמו. המחקר ראה אור ב-28 באוקטובר 2026 בכתב העת Science Advances.
מהגשם אל הנהר
מחקרי ייחוס קודמים מצאו שההתחממות הגבירה את הגשם בסערה. אולם רובם עצרו בשלב הגשם. הם לא בדקו כיצד השתנה סיכון השיטפון בפועל. המחקר החדש ממשיך צעד אחד קדימה.
פטר מירש (Peter Miersch) מהמרכז לחקר הסביבה על שם הלמהולץ (UFZ) בגרמניה הוביל את המחקר. לצדו עבד פרופ' יאקוב צשייסלר (Jakob Zscheischler) מ-UFZ ומהאוניברסיטה הטכנית של דרזדן. הצוות שילב סימולציות אקלים עם שני מודלים הידרולוגיים. אחד מהם מבוסס על למידת מכונה. המודלים עוקבים אחר המעבר מגשם לנגר ולשיטפון באגן הניקוז.
החוקרים השוו את הסערה האמיתית לתרחיש נגדי. בתרחיש הזה השפעת האדם על האקלים כמעט אינה קיימת. כדי לבדוק את יציבות התוצאה, הם צירפו שני מודלי אקלים לשני המודלים ההידרולוגיים. כל הצירופים הראו את אותו דפוס בסיסי.
שינויי האקלים מגבירים שיטפונות: פי שניים ויותר
בלי שינויי האקלים מעשה ידי אדם, הגשם בסערת בוריס היה נמוך ב-6% עד 9%, בהתאם למודל. לעומת זאת, שיאי השיטפון היו נמוכים בממוצע ב-14% עד 22%. כלומר, העלייה בשיאי השיטפון הייתה יותר מכפולה מהעלייה בגשם. "שינויי אקלים מעשה ידי אדם הגבירו באופן ניכר את השיטפונות שנלוו לסערת בוריס", כתבו החוקרים.
ההסבר נמצא באדמה. "הקרקע יכולה בתחילה לספוג חלק מהגשם במהלך אירוע גשם כבד", אמר מירש. אבל כשהקרקע רוויה, כל גשם נוסף זורם ישר לנהרות. כתוצאה מכך, הנגר עולה בחדות. לכן גם תוספת קטנה של גשם עלולה להפוך לתוספת גדולה של מים בנהר.
למה זה חשוב לתכנון ההגנות
לדברי החוקרים, הערכות שבוחנות רק את הגשם עלולות להמעיט בשינוי בסיכון השיטפון. הבעיה חמורה במיוחד במקומות שבהם ההגנות תוכננו לסף מסוים. ברגע שהמים עוברים את הסף, הנזק מתרחב מהר.
עם זאת, למחקר יש גבולות ברורים. הוא בוחן כיצד שינויי האקלים שינו את האירוע הזה בתנאים זהים. הוא אינו קובע אם שינויי האקלים הופכים סערות כמו בוריס לשכיחות יותר. בנוסף, החוקרים לא כללו שינויים בשימושי הקרקע ובניהול המים. המחקר מתבסס על מקרה בוחן אחד, והחוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים נוספים.
שאלות ותשובות
מה הייתה סערת בוריס?
סערה שהביאה בספטמבר 2024 גשמים קיצוניים ושיטפונות למרכז ולמזרח אירופה, בעיקר לפולין, לצ'כיה ולאוסטריה.
למה השיטפון גדל יותר מהגשם?
משום שקרקע רוויה אינה סופגת עוד מים. אחרי נקודה זו, כל תוספת גשם זורמת ישירות לנהרות.
האם המחקר מראה שסערות כאלה יהיו שכיחות יותר?
לא. הוא בוחן רק כיצד ההתחממות שינתה את עוצמת האירוע הזה, ולא את הסיכוי שיתרחש.
מהו תרחיש נגדי?
הדמיה של אותו אירוע בעולם שבו השפעת האדם על האקלים כמעט אינה קיימת. ההשוואה מבודדת את תרומת ההתחממות.
המאמר המדעי
Evidence from 2024 Storm Boris indicates anthropogenic climate change amplifies floods more than extreme precipitation – Science Advances, 28.10.2026
מקור: המרכז לחקר הסביבה על שם הלמהולץ (UFZ)
עוד בנושא באתר הידען
- אירופה ב־2025: גלי חום, שרפות וקרחונים
- זהירות! שיטפונות בדרך!
- כך גוגל מתריעה מראש על אסונות טבע
- אל ניניו מתקרב לעולם חם יותר
- מאגרי המים בעולם מתמלאים בבוץ ומאבדים קיבולת
מילים נרדפות לביטוי המפתח: התחממות גלובלית ושיטפונות, סערת בוריס, ייחוס אקלימי לשיטפונות, נגר וקרקע רוויה
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.