הספינה שהוטבעה מול חופי נאט"ו, ניסיון טראמפ "לרכך" את פוטין - והעקיצה של קייב

שבוע אחרי שאונייה הוטבעה במתקפת כטב"ם מול בולגריה - עוד ספינה הוטבעה שם, 11 מלחים נעדרים. רוסיה החשודה המיידית, אך סופיה לא מאשימה ישירות: "זה הגיוני". רויטרס מדווחת שהסכם הסולר נעשה כדי לעודד את מוסקבה לחזור למו"מ, זלנסקי חושף שארצו עצרה ליומיים תקיפות נגד מתקני אנרגיה ברוסיה - ומאשים שהכרזת טראמפ על "הפסקת אש" הופרה על ידי הקרמלין, שר החוץ שלו עקץ: "בפחות משנתיים עברנו מ'אין לכם קלפים' ל'אל תשחקו בקלפים שלכם'"

ynet והסוכנויות|

שתי אוניות סוחר הותקפו הלילה (בין שני לשלישי) בים השחור, סמוך לחופי בולגריה, ובממשלה שם רמזו כי רוסיה היא זו שעומדת מאחורי המתקפה עליהן, אם כי לפי שעה היא לא האשימה אותה ישירות ומוסקבה עצמה טרם התייחסה לטענות. אחת הספינות, שהותקפו על ידי כטב"מים, טבעה ו-11 מאנשי הצוות שלה נעדרים. המתקפות מגיעות שבוע בדיוק אחרי מתקפת כטב"מים נוספת שבה הוטבעה ספינה, גם היא מול חופי בולגריה – במה שנתפס כהסלמה מצד הקרמלין במתקפותיו נגד אוקראינה, וניסיונו לחסום את דרכי ייצוא התבואה שלה ולפגוע בכלכלתה, תוך שהוא גם מנסה לאתגר יותר ויותר את חברות ברית נאט"ו, שבולגריה חברה בה, כנקמה על תמיכתן בקייב.

לפי גורמים בבולגריה שתי האוניות הותקפו במרחק של כ-30 ק"מ מחופי המדינה. הספינה שטבעה, וזוהתה בתקשורת המקומית כאוניית המשא Azov Concord, טבעה מול חופי הכפר קראפץ, וחמישה מאנשיה חולצו בעוד 11 נוספים מוגדרים כאמור נעדרים. החברה המנהלת אותה, שמושבה בטורקיה, טרם התייחסה לתקרית. האונייה השנייה שהותקפה, Chelsea 3 המפליגה תחת דגל מלטה, נפגעה משלושה כטב"מים במהלך הלילה, וכל אנשי הצוות שלה – שבעה אוקראינים ושמונה אזרחי אזרבייג'ן – חולצו. חמישה מהם נפצעו באורח קל.

ראש ממשלת בולגריה רומן ראדב כינס הבוקר דיון חירום ביטחוני, ואמר בנאום ששודר בטלוויזיה כי המתקפות הללו, סמוך כל כך למים הטריטוריאליים של ארצו, הן "בלתי מתקבלות על הדעת". הוא ציין כי סופיה חותרת להגדלת הסיוע מנאט"ו ומהאיחוד האירופי, ורמז כאמור לאחריות של רוסיה למתקפות, אך נמנע מהאשמה ישירה: "ההיגיון, כפי שכבר אמרתי, מצביע על כך שהתוצאה משרתת את הפדרציה הרוסית". בולגריה זימנה בעקבות המתקפות את שגרירת רוסיה אלינורה מיטרופנובה, שטענה אחרי שנפגשה היום עם ראדב כי אין לה מידע ממשרד ההגנה הרוסי על המתקפות. היא הוסיפה שאינה יכולה לשלול את האפשרות שמדובר ב"פרובוקציה" לכאורה מצד "שחקן שלישי".

מוסקבה עצמה טרם התייחסה למתקפות, אבל בקייב האשימו אותה מפורשות. "המתקפה האחרונה של רוסיה על אוניות מסחריות סמוך למים הטריטוריאליים של בולגריה, שבה נפצעו אזרחים אוקראינים ואזרים, ממחישה פעם נוספת את הזלזול המכוון של מוסקבה בחיי אזרחים ובביטחון הימי בים השחור", מסר שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביהה. הוא קרא לשותפיה של קייב להגביר את הלחץ על מוסקבה, וטען כי היא תוקפת ספינות בים השחור, אותו תיאר כ"עורק חיים לביטחון המזון העולמי", במטרה "להפוך את הרעב לנשק ולהחזיק את העולם כבן ערובה". גם נציבת הנשיאות של האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין גינתה את התקיפות, ואמרה כי "הים השחור הפך לעוד זירה של הסלמה במלחמה הרוסית באוקראינה".

המתקפה מגיעה שבוע בדיוק אחרי מתקפות כטב"מים קודמות מול חופי בולגריה, שגם בהן נפגעו שתי אוניות משא. האונייה "אלפא ווטאן", ששטה תחת דגל טוגו, ספגה אז נזק אנוש וטבעה. באירוע נהרגו תשעה מלחים סורים ואזרח מצרי אחד. האונייה השנייה ABLE, ששטה תחת דגל פלאו, עלתה באש בעקבות המתקפה וכל 18 אנשי הצוות שלה חולצו, בהם שניים שנפצעו באורח קשה. שתי האוניות הללו היו בבעלות טורקית. יום לפני כן הייתה מתקפה נוספת שבה הוטבעה אוניית המשא "רויאד ממדוב", שהובילה תבואה, מול חופי רומניה, שגם היא חברה בנאט"ו. באירוע ההוא נהרג אדם אחד, כנראה רב החובל האזרי, ואדם נוסף הוכרז כנעדר. גם אז דווח כי האונייה, שאף היא הייתה בבעלות טורקית, נפגעה מכטב"מים, ואוקראינה טענה שהם שוגרו מרוסיה.

אוקראינה ורוסיה, נזכיר, הן שתיהן יצואניות ענק של דגנים ותבואה, והמלחמה עוררה חשש גדול מפגיעה באספקת המזון לעולם. אף שבעבר הושג הסכם שמנע מתקפות על ספינות בנתיבי השיט המסחריים בים השחור – אלו גברו בחודשים האחרונים, כחלק מקמפיין נרחב יותר של קייב ומוסקבה לפגיעה כלכלית זו בזו. רוסיה מפציצה כעת שוב ושוב את נמלי הים השחור של אוקראינה, ובכך מאלצת אותה להסתמך יותר ויותר על נמלי נהר בדנובה ועל נתיבי שיט סמוך לחופי בולגריה ורומניה, שחברות בנאט"ו. אוקראינה מצדה הגבירה את המתקפות נגד אוניות המייצאות תבואה מרוסיה באזורים אחרים של הים השחור ובים אזוב, סמוך לשפך נהר הדון.

המשך המתקפות מגיע כשברקע ניסיונותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לקדם מחדש מגעים לסיום המלחמה, תוך שנראה שאת עיקר הלחץ הוא מפעיל דווקא על קייב, ותוקף את הנשיא וולודימיר זלנסקי בשל התעקשותו להמשיך במתקפות הכטב"מים האוקראיניות על מתקני זיקוק ברוסיה – תקיפות שטראמפ טוען שהן הסיבה המרכזית לעליות במחירי הסולר בעולם, אם כי מומחים מסבירים כי המלחמה באיראן היא הסיבה העיקרית לכך. כשברקע דיווחים שארה"ב אף מאיימת כעת לעצור את אספקת הנשק לקייב אם זו לא תחדל מתקיפות שכאלו, טראמפ הכריז שלשום במפתיע על "הפסקת אש" לכאורה שבה יפסיקו קייב ומוסקבה לתקוף מתקני אנרגיה זו של זו, אבל שתיהן לא אישרו שאכן הושגה הסכמה כזו – ובאוקראינה מאשימים שרוסיה כבר הפרה בפועל את הפסקת האש ותקפה מתקני אנרגיה אוקראיניים.

בצהריים טען נשיא אוקראינה זלנסקי כי בעוד שארצו כן נמנעה מלתקוף מתקני נפט ברוסיה ביומיים שחלפו מאז הכרזת טראמפ, מוסקבה כן תקפה מתקני אנרגיה אוקראיניים. "אוקראינה לא תקפה בתי זיקוק לנפט ברוסיה או את מגזר האנרגיה הרוסי בכלל במשך היומיים שחלפו מאז שנשיא ארה"ב הכריז על הפסקת אש בתחום האנרגיה. אולם רוסיה לא נענתה לקריאתו של הנשיא האמריקני. במהלך פרק זמן זה תקפו הרוסים הן את מתקני האנרגיה שלנו והן את התשתיות החיוניות שלנו, ושלחו מסר ברור לחלוטין שלפיו אין להם כל כוונה להימנע מתקיפות נגד אוקראינה. בימים אלה בלבד הותקפו 19 מחוזות בארצנו", מסר זלנסקי.

הוא הוסיף: "עמדתנו נותרה ללא שינוי: אוקראינה מוכנה לנקוט צעדים הדדיים לקראת הפחתת ההסלמה, ונדרש לחץ אפקטיבי על רוסיה כדי להביא לכך. מלחמות מסתיימות כשהתוקפן מבין שאינו יכול להאריך אותן. הלחץ הבינלאומי על רוסיה תורם בדיוק לכך – לקירוב השלום. לעומת זאת, תמיכה ישירה או עקיפה ברוסיה, האטת הסיוע לאוקראינה ויצירת קושי בהגנה על חיי אדם מפני טילים בליסטיים בוודאי לא יסייעו להביא שלום. כולם זקוקים לשלום. יש צורך באמריקה חזקה, באירופה חזקה ובשותפות חזקות. תודה לכל מי שבאמת מסייע!".

דברים אלו מגיעים על רקע הדיווחים שטראמפ מאיים כאמור לעצור את מנגנון אספקת הנשק לקייב – שבמסגרתו מדינות אירופה רוכשות מארה"ב את הנשק וזו כבר לא מספקת אותו ישירות לקייב כפי שעשתה בתקופת ביידן – וגם הסכם הסולר שעליו חתם הנשיא האמריקני עם רוסיה של פוטין, הסכם שיסיר סנקציות מעל מוסקבה ויאפשר לה לייצא סולר למדינות ברחבי העולם כדי לצמצם את המחסור ולעצור את עליית מחירי הסולר. ההסכם הזה עורר ביקורת חריפה מצד אוקראינה ומדינות אירופה, משום שהוא יאפשר למשטרו של פוטין לשלשל לכיסו סכומי כסף גדולים, שיאפשרו לו לממן את המשך המלחמה באוקראינה.

זלנסקי כבר מתח ביקורת חריפה על ההסכם, ותיאר אותו כ"החלטה חלשה של שותפים חזקים", ועל רקע המשבר מול ארה"ב גם שר החוץ האוקראיני סיביהה נשמע היום כמי שעוקץ את ממשל טראמפ, בגלל איומיו לעצור את אספקת הנשק לארצו. "בתוך פחות משנתיים עברנו מ'אין לכם קלפים' ל'אל תשחקו בקלפים שלכם'. זה הישג", הוא אמר בכנס ביטחוני בוורשה, תוך שהוא רומז לדבריו של טראמפ ב"פסקת הצעקות" עם זלנסקי בפגישתם בבית הלבן בפברואר אשתקד, כשטראמפ דרש מקייב להיכנע לדרישותיה של מוסקבה כדי לסיים את המלחמה במהירות.

היום דווח ברויטרס שהסכם הסולר – שמומחים מעריכים כי לא יסייע באופן משמעותי בהפחתת מחירו מפני שהוא יביא לשחרור של כ-2.25 מיליון חביות בלבד, כמות קטנה ביחס לתצרוכת העולמית – נעשה כחלק מניסיון של טראמפ לשכנע את פוטין לחזור למשא ומתן על סיום המלחמה. שני גורמים המעורים בפרטי המגעים אמרו לסוכנות הידיעות כי שליחיו של הנשיא, סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, אמרו לעמיתיהם האוקראינים בשיחות שנערכו בסוף השבוע במיאמי כי פוטין לא מוכן כעת לנהל משא ומתן, וכי הסכם הסולר עמו עשוי להוביל לחידוש השיחות. גורם שלישי אמר כי ארה"ב הסבירה לאוקראינים כי ההסכם עשוי "לרכך" את עמדתה של מוסקבה, משום שהוא "שולח מסר שטראמפ מוכן לעשות עמה דברים".

דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב לא הכחיש בצהריים מפורשות את הדיווח של רויטרס, אבל אמר שהוא לא רואה "קשר ישיר" בין הסכם הסולר לבין עמדתה של מוסקבה ביחס לשיחות שלום עם קייב. "זהו שיתוף פעולה בין רוסיה לארה"ב שמיטיב מאוד עם שני הצדדים. הוא משרת את האינטרסים של ארה"ב, של שוקי האנרגיה העולמיים ושל הפדרציה הרוסית. זו הסיבה שזה קורה".