חמאס מתגאה ב"יום המפואר" - בין הריסות הבתים | תמונת מצב בעזה, 3 שנים אחרי

הרצועה נפגעה קשות במלחמה שפרצה עקב 7/10, ולמרות שכ-82% ממבניה נפגעו והתושבים סובלים, ארגון הטרור ממשיך להציג את הטבח כ"התנגדות לגיטימית". מחאות עממיות צמחו וקרסו מהר, צה"ל מעמיק את השליטה ומקים מוצבים, ובינתיים עזתים חיים באוהלים: כך נראית עזה כיום - ואלה נתוני התמיכה בחמאס

שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, רצועת עזה כבר אינה נראית כמו שהייתה ערב פלישת חמאס לעוטף. מצפון הרצועה ועד רפיח, שכונות שלמות שינו את פניהן ומאות אלפי מבנים נפגעו: עזה של 2026 שונה לחלוטין מעזה שלפני המלחמה.

ניתוח של האו"ם באמצעות צילומי לוויין העריך כי כ-82% מהמבנים ברצועה נפגעו - יותר מ-200 אלף מבנים. לפי ההערכה, כשני שלישים מהמבנים שנפגעו נהרסו. גם מספר יחידות הדיור שניזוקו מוערך במאות אלפים. אבל ההרס הוא רק חלק מהסיפור. השאלה הגדולה, שלוש שנים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, היא מה קרה לעמדה של תושבי עזה עצמם ובעיקר ליחס שלהם לחמאס.

לאורך תקופת המלחמה, חלק מתושבי עזה ניסו לצאת נגד חמאס ולהתקומם, אבל לא תמיד הצליחו. ביוני האחרון יצאו מאות פלסטינים להפגנות נגד חמאס בכמה מוקדים ברצועה, ונראו שלטים עם הסיסמאות "בעזרת האל, חמאס החוצה". אך כל התנועות האלה דוכאו - או שלא הצליחו להתרומם מלכתחילה.

אבל המגמה הפנימית נגד חמאס אינה הורגשה רק שם: בסקר האחרון של המרכז הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים, שנערך באוגוסט 2026, ניכרת ירידה בתמיכה בחמאס. התמיכה בארגון ברצועה עמדה על 33%, בעוד התמיכה בו בכלל הציבור הפלסטיני עמדה על 24%. המרכז הגדיר את המגמה כחלק מ"ירידת חמאס" בזירה הפלסטינית. גם שביעות הרצון מתפקוד חמאס נשחקה: לפי הסקר, רק 38% מתושבי עזה מרוצים מתפקוד הארגון, לעומת 51% לפני 10 חודשים.

עם זאת, היחלשות התמיכה בחמאס אינה אומרת שהעזתים מוכנים לקבל את פירוקו. 62% מתושבי הרצועה מתנגדים לכך שחמאס יתפרק מנשקו לפני נסיגה ישראלית מלאה, ו-72% מהפלסטינים בכלל חושבים שאם חמאס יתפרק מנשקו, המלחמה תחודש וישראל לא תיסוג לחלוטין. כלומר, חמאס מאבד תמיכה אבל עדיין מחזיק בכוח פוליטי משמעותי וביכולת להשפיע על הרחוב.

אלינה, תושבת הרצועה, כתבה כי היא חשה "עוינות אישית" כלפי כל מי שעדיין חוגג את 7 באוקטובר. מבחינתה, לא מדובר בוויכוח פוליטי על התנגדות או על ישראל, אלא ביום שאחריו "המשפחה שלי הפכה למספרים, והעיר שלי להריסות". "איך אתה רוצה שאכבד את החגיגה שלך ביום שאחריו המשפחה שלי הפכה למספרים, העיר שלי להריסות, ובתי אנשים לקברים?", כתבה. בהמשך היא תקפה ישירות את מי שהופך את המתקפה לאירוע חגיגי: "אל תגיד לי שאתה אוהב את עזה יותר ממני ואז תחגוג את היום שבו נפתחו עליה שערי הגיהינום".

הסופר המצרי עבדאללה איברהים כינה את 7 באוקטובר "היום שבו המשוגעים פתחו את הדרך לציונים להרוס את כל עזה ולהרוג יותר מ-70 אלף שהידים ו-200 אלף פצועים ולעקור את כל תושבי עזה". הוא כתב: "שאלוהים יקלל את מי שתכנן אותו, השתתף בו ותמך בו".

מול אלינה ועבדאללה נשמעים קולות רבים מהצד השני, שתומך במתקפת הפתע של חמאס שכללה אונס, רצח וביזה. פאיז אבו שמאלה, לשעבר ראש עיריית חאן יונס, המזוהה עם חמאס, כתב כי 7 באוקטובר הוא "יום של מערכה וגבורה" עבור המוסלמים, הערבים והפלסטינים.

המשפיען העזתי עבוד בטאח כתב כי 7 באוקטובר "יישאר הזיכרון היפה ביותר", למרות "הכאב והאובדן שבאו אחריו". הסופר והפרשן הפלסטיני יאסין עז אל-דין כתב כי 7/10 היה יום שבו "אלוהים השפיל את העריצים והפושעים" ו"תחילת סוף היהירות שלהם".

חמאס עצמו ממשיך להציג את המתקפה כנקודת מפנה היסטורית וכ"יום מפואר", וטוען כי ההתנגדות המזוינת היא זכות לגיטימית.

באשר לסוגיה ההומניטרית, גורם ביטחוני ישראלי אומר כי המצב ברצועה כיום "יציב והרבה יותר טוב" מזה שהיה לפני שנה. לפי הנתונים שהציג מתפ"ש, מאז הפסקת האש באוקטובר 2025 נכנסו לרצועה יותר מ-2.2 מיליון טונות של מזון. כ-70%-80% ממשאיות הסיוע מכילות מזון, ובישראל טוענים כי מחירי המזון ברצועה ירדו בכ-83%.

לפי הנתונים הישראליים, כיום פועלות ברצועה 41 מאפיות המופעלות בידי ארגונים בינלאומיים, המייצרות יותר מ-3 מיליון פיתות ביום, לצד עשרות מאפיות מקומיות.

גם בתחום הרפואי מציגה ישראל מספרים משמעותיים: יותר מ-24 אלף טונות של ציוד רפואי נכנסו לרצועה מאז הפסקת האש, לפי מתפ"ש. בנוסף, ישראל אומרת כי פועלים ברצועה בתי חולים קבועים ובתי חולים שדה, וכי עשרות אלפי עזתים פונו מהרצועה לצורך טיפול או יציאה למדינות שלישיות.

בתחום המים, לפי הנתונים הישראליים, מסופקים לרצועה יותר מ-70 אלף מ"ק מים ביום, באמצעות ארבעה קווי מים, מתקני התפלה, בארות ומשאיות מים. לפי מתפ"ש, מדובר ביותר מ-60 ליטר לאדם ביום. במערכת הביטחון טוענים במקביל כי חמאס מנצל את מנגנוני הסיוע כדי לשמר את שלטונו באמצעות גביית מסים מסוחרים, תפיסת סחורות, אגירת סיוע והשפעה על מנגנוני החלוקה.