ג' זה גוש: מילון הבחירות

בסוף, הכל יקום וייפול על מספר אחד - 3.25% - אחוז החסימה. לכאורה הוא אמור לעניין רק שתיים-שלוש מפלגות קטנות, בפועל הוא יכתיב איך יסתיימו הבחירות. כל תוצאה, ממהפך מהדהד ועד לניצחון כנגד כל הסיכויים, עלולה להיות שרירותית בערך כמו זריקת מטבע - בהתאם לאיזה גוש יצליח להכניס במכה ארבעה מנדטים. בסיבוב הקודם, כמה אלפי קולות חסרו לשתי מפלגות אופוזיציה כדי להיכנס ולחסום את "ממשלת ימין מלא-מלא" (ע"ע). הפעם החששות דומים, בעיקר בגוש הקואליציה.

אחריות

נתקלתם במקרה במושג הזה? המוצא הישר מתבקש להחזיר אותו למדינה, אולי בחסות ועדת חקירה ממלכתית (ע"ע), אולי בחסות תזכורת להנהגה שאחריות אינה אות קין או קללה שיש לברוח ממנה - אלא חובה בסיסית שלה לאזרחיה.

איזנקוט, גדי

כשהוא מתהדר בביוגרפיה הנכונה, התנהלות רגועה - יש שיגידו רגועה מדי - כמה אינסטינקטים פוליטיים חדים מאוד בניגוד לתדמית המנומנמת (זוכרים את דרמת האיחודים? - ע"ע), וכמובן, גם המחיר הקשה מכל ששילם במלחמה - גדי איזנקוט מסתמן כמועמד הכי אפקטיבי של גוש השינוי בעשורים האחרונים.

איחודים

מסתבר שכל מה שחיילי המילואים שמצביעים להנדל ייחלו לו כל השנים הוא לראות את החשב הכללי לשעבר של האוצר זליכה הופך לשר. ואילו בציונות הדתית דווקא מקשיבים בעניין למי שעלה לתודעה בעיקר בזכות הבטחות ללגליזציית קנאביס (וסטירות לרגליים). כן, אחוז החסימה המשוגע (ע"ע) כופה עלינו מיני איחודים משונים, ורק לבני גנץ (ע"ע) לא נשאר.

איראן

מדינה חשובה ואכזרית בקצה המזרח התיכון, אויבת מרה של ישראל, שתמשיך להעסיק אותנו גם אחרי יום הבחירות. ורואי השחורות הקיצוניים יוסיפו: אולי גם ביום עצמו.

בן גביר, איתמר

הביטחון הלאומי ברחובות לא בדיוק התגבר, אבל הווליום בהחלט כן. מי שפעם היה מוקצה מחמת המרצדס הפך לאחד השרים המשפיעים בקואליציה - בעיקר בכך שהוא הראה לכולם איך התלהמות והתנהלות נכונה בטיקטוק ובסרטונים (ע”ע) גורמת לכך שאי אפשר להפסיק לדבר עליך, גם באירופה.

בנט, נפתלי

בואו חברים, נפתלי פותח שולחן. במערכת בחירות מלאת תפניות, נחשב רה”מ לשעבר במשך תקופה מסוימת כבעל הסיכויים הגבוהים להיות גם רה”מ לעתיד. מאז בנט נאלץ לחבור ללפיד וראה איך איזנקוט גונב ממנו את הבכורה בסקרים. ובכל זאת, בניגוד לגנץ, הוא לא ויתר - וכנראה שגם ברגעים אלה עובד כמו משוגע בפרלמנט כלשהו בתקווה להעביר עוד בוחר צד.

בר, רונן

מה שהסתיים כעוד מערכת יחסים מלאת דם רע בין נתניהו לבכיר במערכת הביטחון, נפתח מחדש למלחמת עולם בחסות תביעה שחידדה עוד יותר את שאלת ההתרעה (ע”ע), ובמידה חשובה יותר, האחריות (ע”ע) של ראש הממשלה ל-7 באוקטובר. האם הישראלים באמת משוכנעים שמדובר בנושא משני? נדע עוד יומיים.

גוטליב, טלי

זה שאתה צועק לא אומר שאתה צודק, אבל זה עדיין כיף. הפוליטיקאית הכי רועשת במערכת הזיקה לעור התוף שלנו ולאמון בצה”ל, אבל הצליחה במיומנות להפוך מסחורה רעילה אצל נתניהו לחמה אצל בן גביר, שמבחינתו ימנה אותה לשרת המשפטים הבאה.

גולן, יאיר

האיש שקם והסתער באותו בוקר, “מלובש” כדברי רעיית ראש הממשלה, ואחרי הגבורה - הגיע הקאמבק הפוליטי. ואיתו גם כל הסערות האמיתיות והמוגזמות סביב אמירות מיותרות על תינוקות ותחביבים.

גוש

ישראלים אוהדים מילדות קבוצת כדורגל, מכריעים בנחרצות בין חתול לכלב ונשבעים עד הקבר לגוש. במערכת הפוליטית רעילה, מפלגות הפכו את “הגוש” לחזות הכל, וספק אם ניפטר מהמילה המאוסה הזו גם במערכת הבחירות הבאה.

גנץ, בני

ראש הממשלה הלשעבר-לשעבר-לשעבר, רק בסקרים כמובן, עם הובלה יציבה של 40 מנדטים. מסיפורי הקריסה המוזרים והעצובים בתולדות הפוליטיקה הישראלית, מהאיש שרצה להיות מלך ועכשיו כנראה גם לא יהיה אפילו נשיא.

דיפ–סטייט

פעם, כשהרפורמה המשפטית הייתה אישיו (זוכרים?), טענו בימין העמוק שבית המשפט העליון והיועמ”שית רוקחים מזימות בחדרים אפלים. עכשיו, בחסות כמה ח”כים רועשים כמו גוטליב (ע”ע), גולש מפורסם במיאמי (ע”ע) ובאופן מרומז יותר גם אבא שלו, ראש הממשלה, הגענו למציאות אלטרנטיבית שבה רונן בר, אדם שהקדיש את כל חייו לביטחון ישראל, חבר ליחיא סינוואר. מקווים שהסרט שבו אתם חיים פחות גרוע.

הסכמי עודפים

הבן דוד השיכור עוד יותר של “אחוז החסימה”, או לחילופין הדבר המוזר הזה שבתרחיש מתמטי מסוים עשוי להכריע אם ראש הממשלה הבא יהיה ביבי או גדי. איך בדיוק? תשאלו קרוב משפחה שלמד חשבון דיפרנציאלי בפקולטות הנכונות. גם הוא לא בהכרח יידע, אבל לפחות יהיה לו לא נעים להודות.

התרעה והרתעה

מי ידע מה ב-6:29, מי התקשר למי ואם לא למה. סדרת כתבות וחשיפות בשבועות לפני הבחירות חידדה את השאלה האם הייתה התרעה למלחמה (או שלא), בעוד בליכוד מעדיפים לעסוק הרבה יותר בהרתעה שהושגה מאז (או שלא).

וינטר, עופר

מעולם לא היה מנהיג מפלגה שקיבל במתנה מתסריטאים בהוליווד ביטוי טלוויזיוני קליט כל כך: “Winter is Coming”. השאלה אם “החורף” הוא הסערה המושלמת שתאפשר לנתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה כשוינטר מסומן כיורשו, או הסופה שתביא את הקץ לשלטון הימין ותגרום לוינטר להיראות כמי שבשחצנותו אחראי לכך.

ועדת חקירה ממלכתית

בישיבה הראשונה, בשעה הראשונה, אפילו לפני הקפה הראשון - מבטיחים בגוש השינוי - תקום ועדת החקירה שמיליוני אזרחים במדינה מייחלים לה כבר שלוש שנים. או לחילופין, לעולם לא. עוד עניין שהסכמי העודפים, אחוז ההצבעה ואחוז החסימה יכולים להכריע השבוע.

זיגזג

אם כבר ועדת חקירה, זכור לנו איך רק לפני שנתיים, כשבועיים לפני שחצה את הקווים, גדעון סער רץ ל”ועדת החקירה האזרחית” - יוזמה חשובה של ניצולי הטבח ובני משפחותיהם - ובירך על קיומה. היום הוא קורא להדחת היועמ”שית שמינה, מלגלג בגסות על שותפיו לשעבר, ובמקביל מסביר להם למה רק אחדות (בראשות נתניהו) היא הפתרון. אבל הוא יציב יחסית לסגניתו לשעבר שרן השכל, שתקפה את הממשלה בעודה חברה בה.

חוק הגיוס / הפטור

בזמן שיש מי שטוחנים מאות ימי מילואים, במפלגות החרדיות דורשים שעוד לפני הקמת הממשלה הבאה יחוקק חוק פטור שישחרר רבבות, כדי להפוך את הסחטנות לרשמית. במקביל הצהרות על חוק גיוס שוויוני לכולם מעולם לא היו יותר פופולריות - רק איך מכנסים את כל זה לפאזל של שישים ואחד (ע”ע)? נחכה לניסים.

חמאס

ארגון ברברי ורצחני, ארור ומתועב, שעדיין עומד על רגליו בעזה, אך לפוליטיקאים ישראלים עדיין לא נמאס להבטיח להשמידו.

טראמפ, דונלד

נשיא ארצות הברית, מנהיג העולם החופשי וקמפיינר חדש ואמביציוזי בליכוד. יחסי נתניהו וטראמפ ידעו עליות ומורדות רבות, אבל בישורת האחרונה התייצב האיש החזק בעולם לצידו של ראש הממשלה, תוך כדי קריצה כי איתו תמשיך ההרפתקה שלנו באיראן (ע”ע).

יועצים

פעם תפקידו של יועץ היה לקרוא סקרים, לחדד מסרים, לענות לשאילתות של עיתונאי נודניק, מקסימום להמליץ על איחודים. בעידן נתניהו, מסתבר, יועצים גם מחלטרים גם עבור אומה עוינת, ואז מיתממים כאילו כלום לא קרה (ע”ע קטארגייט).

ימין מלא–מלא

שנים שפוליטיקאים בימין מבטיחים שזה הדבר האחד שיציל את המדינה. בארבע השנים האחרונות, לטוב ולרע, חזינו בפלא. ממשלת ישראל ה-37 באמת מילאה כל מיני פנטזיות רטובות של אנשי ימין (עונש מוות למחבלים) וזנחה אחרות (היישום שלו). האם העם מרוצה? נדע בשלישי.

כאמל, עבאס

ראש המודיעין המצרי, שאולי נחת כאן לשעה בספטמבר 2023, אולי פגש מישהו, אולי מסר משהו, והפך את חיי כולנו לפרק ברומן ריגול של ג’ון לה קארה.

כלכלת קריפטו

הלירה ז”ל, השקל החדש לא כל כך חדש, אז ברוכים הבאים לעידן הביטקוין, הקריפטו והבלוקצ’יין שדרכם תתנהל הכלכלה הישראלית. או זה לפחות מה שאולי נדרש לעשות כדי לעקוף את הסנקציות, לפי נתניהו, בסערה הכנראה אחרונה במערכת הבחירות הסוערת שלנו.

ליברמן, אביגדור

בתור האדם עם קהל הבוחרים היציב במזרח התיכון, אין ספק שהפוליטיקאי הוותיק יודע גם להתנהל בתזזיתיות. בין הבטחות להפסיק לירות בנגמ”ש לפתיחת מכונת הירייה, לצד ההבטחות לא לשבת באף ממשלה עם חרדים, ערבים, ימנים, שמאלנים וסתם חובבי טיילור סוויפט, נותר לראות אם מדובר בגחמנות או במשחק שח רב-ממדי בדרך לכס ראש הממשלה.

להרדים

נשבעים לכם, מחר יש בחירות. אז למה זה מרגיש כאילו הן מתרחשות בקנדה? יכול להיות שזו העייפות מארבע שנים מתישות שהיו ממילא מלאות בפוליטיקה רעילה, יכול להיות שכמה מהמתמודדים המובילים חושבים שמדובר באסטרטגיה מתוחכמת, אולי מתוחכמת מדי, לנצח את המערכה.

מיאמי

עיר שמשית בדרום-מזרח ארה”ב שחביבה על ישראלים רבים, ובמיוחד על אחד. חלק גדול מהציבור משוכנע ששם מתקבלות ההחלטות הגדולות באמת - בטח בכל הקשור למסרים, ליועצים ולמה שמכונה “מכונת הרעל” - והיו שמחים אם האזרח הפעלתן י’ יפסיק בבקשה “לתרום” כל כך למדינה.

ממשלת אחדות

השפן שנשלף שוב ושוב מהכובע, בעיקר כשמתמודדים מתחילים להבין שהכרעה לא תהיה כאן, והתיקו (ע”ע) בפתח. בימין כבר מדברים בשבחי האחדות ושכחו כל מיני הבטחות לרפורמה, במרכז-שמאל עדיין מקללים את מי שמעלה את עצם המחשבה, אבל מה שקורה ויקרה מאחורי הקלעים ביום שאחרי - יהיה משחק שונה לגמרי.

מעוזים

אחד האלמנטים המבורכים ביותר בכל מערכת בחירות הוא משחק הארץ-עיר שמתפתח לנו מול העיניים: נס ציונה, כפר חסידים, באקה אל-גרבייה וקריית ביאליק. כולן הופכות לגיבורות לרגע, כמו אוהיו ופנסילבניה במערכות הבחירות מעבר לאוקיינוס, ומגלות את הפנים היפות והמגוונות של ישראל. וגם עד כמה המילה “מעוז” שחוקה. ביביסטים יש גם ברמת השרון, וקפלניסטים גם בעכו, וכולם רבים עם כולם בפרלמנטים של בנט (ע”ע) מדן ועד אילת.

משפט

ביקום מקביל, הרחק משאון המלחמה עם איראן, חסימות הכבישים של חרדים והסבב השישי שאליו נקראים המילואימניקים מתחילת המערכה, מתנהל לו משפט נתניהו - שמעניין בעיקר משוגעים לדבר וכמובן את הנאשם עצמו. אלא שרבים משוכנעים, משני צידי המתרס, שהאירוע הזה שמזדחל בעצלתיים בין כתליו של אולם מחוזי קטן - הוא-הוא הסיבה האחת לכל צרותיה של ישראל בעשור האחרון.

נז”א

סרט תיעודי למטיבי לכת שזוכה בפסטיבל מפונפן באיטליה אינו קופץ לרוב לראש מהדורות החדשות, אך כשישראלים שמעו מה יש בו - הוא הפך למשך חודש לדבר היחיד שעליו הם רצו לדבר, ולעזאזל “האודיסאה”. באופוזיציה מיהרו להתנער (יוצא הדופן, יאיר גולן, לא כל כך מיהר), בקואליציה זיהו נושא בוער, ומה שאמור היה להיות דיון על מעמדנו בעולם, מוסריות הצבא, אנטישמיות וחשיבות התחקיר - הפך לתופעה שחוללה לא מעט נזק אגבי לגוש השמאל.

נתניהו, בנימין

אין שום סיבה שנציג את האיש שגם יריביו מודים שהבחירות הן עליו. כבר עידנים שיש לכם דעה על בנימין נתניהו, וגם לו יש דעה מאוד חיובית על עצמו. לא נראה שמישהו מכם מחכה למילון כדי להשתכנע.

סגלוביץ’, יואב

המהלך המפתיע של הבחירות, שבדיעבד התברר כיותר סמלי ממהותי מבחינת המפה הפוליטית. ובכל זאת, גם אם היומרות לגיים-צ’ייג’ר הכזיבו, חבירתו של מי שהיה ניצב בכיר במשטרה, ח”כ מהמרכז של המיינסטרים שחצה את הרוביקון לעבאס - נראתה לרבים כפתח של משהו חדש.

סיבוב נוסף

לאור הסקרים (ע”ע) האפשרות לתיקו (ע”ע) ומערך הפסילות הסבוכות, יותר מסביר שניפגש כאן שוב למילון, שיסביר את כל האירועים שקרו בדרך לבחירות אפריל 2027.

סקרים

זקני השבט לא זוכרים פערים כאלו, בין “הליכוד אפילו גדל אחרי 7 באוקטובר” לבין “גוש השינוי מנצח בלי קשר”. בחלק מהמקרים, אפשר להניח, הפערים לא נובעים מהנסקרים אלא מזהות הסוקרים, שעובדים בשביל כמה אדונים.

סרטוני AI

ראית איזה קטע? נשיא העליון נגרר על האספלט, נתניהו ורעייתו באח הגדול, ומנסור עבאס מככב ביותר סרטים השנה מבראד פיט, בחסות אולפני הליכוד ועוצמה יהודית. העתיד כבר כאן, וכרגע הוא נראה יותר מטופש ממפחיד.

עריקים

סילמן פתחה את הדלת והפכה למושג, ומאז מפלגות הקואליציה והאופוזיציה מתנהגות כסוכנות ביון במלחמה הקרה: אחיו של מועמד מספר 22 מתגורר עם משפחתו ביו"ש, הבת של מועמד 7 דווקא מפגינה בקפלן, ולכל אחד יש נקודת לחץ כדי לגרום לו לחצות את הקווים ולעוות בצורה טוטאלית את רצון הבוחר. לפתע המצביעים לא רק צריכים לחשב את אחוז החסימה (ע"ע), אלא גם לקוות שהם לא מכניסים בטעות לכנסת ח”כים של המפלגה היריבה.

פליי דובאי

לפעמים צריך להודות לבורא, ובעיקר לכמה ישראלים גיבורים, על כך שאנחנו לא חיים בציר זמן אלטרנטיבי שבו הבחירות נראות שוליות יחסית לאחד מפיגועי הטרור הנוראיים בתולדות המדינה. ואחרי שבירכנו, נותר לתהות איך לעזאזל מחדל מובהק לא הפך לנושא היחיד שהאופוזיציה מדברת עליו יום ולילה, והאם "ישר" קצת הגזימו בשאיפתם “להרדים” (ע”ע) עד שנרדמו בעצמם בשמירה.

ציונות דתית

ציבור שמשרת בכמויות גדולות, וגם שמה של המפלגה שמתיימרת לייצג אותו, ובמקביל משתפת פעולה עם מי שדוחפים בכל כוחם לחוק הפטור. מן פרדוקס שכזה.

קוף

הרגע הדוחה של קמפיין 2026 הוא לבטח זה שנולד בערוגות ערוץ 14 - מי היה מאמין - שם היה דחוף למגיש ינון מגל להעלות מהאוב את אחד הדימויים הכי מכוערים שהוצמדו אי פעם למתמודד מוביל בבחירות. כיאה לפליטות פה כאלו, אחרי ההתגזענות באה ההיתממות, כי מה פתאום - מדובר רק בביטוי מעולם הפשע - למרות שהמילים “מנוהל על ידי אשכנזים” מופיעות ממש שם בהקלטה המקורית. כעת נותר רק לראות האם מגל יתכבד להיות ה”גרבוז” הראשון שעולה לימין בשלטון.

קטארגייט

קטאר היא מדינה מורכבת, טען ראש הממשלה, אבל לנו זה נראה די פשוט: יועצים בכירים במעגל הקרוב לא אמורים גם לעבוד בשיפור תדמיתה של מי שמעורבת עמוקות בטיפוח חמאס והשמצת ישראל ברחבי העולם. בינתיים, פרשת קטארגייט הופכת לסבוכה עוד יותר ממשפט נתניהו (ע”ע), עם חשיפות יומיומיות שבהן שוקעים המשוגעים לדבר.

קפלניסטים וביביסטים

היה היה רחוב מרכזי בתל אביב, לא יפה במיוחד, לצד הקריה, שבעקבות המחאה הגדולה ביותר נגד ממשלה מכהנת שאורגנה כאן - הפך למטבע לשון שיישאר כנראה הרבה אחרי שישקע אבק הבחירות הללו. בישראל יש ימנים ושמאלנים וזה בסדר, אבל אף אחד לא מתחרה בעוצמות של שתי קבוצות האולטראס של המחנות, ה”קפלניסטים” ו”הביביסטים”, אותם ניתן לזהות בעיקר בזכות השימוש האובססיבי בכינוי הגנאי לבני הקבוצה היריבה. אז אולי נפסיק עם זה.

שבעה באוקטובר

אחרי כל מה שנאמר, הבחירות הללו הם על מספר אחד ויום אחד. המדינה השתנתה מקצה לקצה באותן שעות נוראיות, ובשלוש שנים שעברו מאז. האם היא תשתנה גם בקלפי?

שישים ואחד

מספר המנדטים הדרוש להקמת ממשלה, שמככב בחלומותיהם של אלו שעדיין מקווים כי תיתכן הכרעה ברורה. לפי הסקרים (ע”ע), ולצערם של רבים משני המחנות: הוא לא יושג בקלות.

תיקו

זו תוצאה כבר הרבה יותר סבירה: אף גוש לא מנצח באופן מובהק את השני, וביום רביעי בבוקר, המשחק נפתח מחדש. תודה שהשתתפתם בשלב המקדים שנקרא “בחירות”, הפוליטיקאים יסתדרו מכאן לבד.