לוחמים עתרו לבג"ץ: עצרו את הקפאת המילואים האוטומטית לפוסט-טראומטיים
117 חיילי ומפקדי מילואים מדרגת סא"ל ומטה דורשים לבטל את מדיניות הקפאת השירות של אלו שנקבעו להם יותר מ-30% נכות רגשית. רס״ן (במיל׳) עמית מעוז הגיע לביהמ"ש העליון להגשת העתירה: "בצה"ל אמרו בעצמם ש-90% יחזרו לשרת כרגיל, אז טרללנו אלפי לוחמים פצועים בשביל אותם 10% שלא ימשיכו כרגיל?"
עתירה הוגשה לבג"ץ היום (חמישי) בשמם של 117 חיילי ומפקדי מילואים המתמודדים עם פוסט-טראומה עקב שירותם הצבאי, ובמסגרתה הם דורשים לבטל את מדיניות צה״ל להקפאת שירותם האוטומטית, המתבצעת על בסיס אחוזי נכות רגשית.
העתירה הוגשה בשמם של החיילים, לוחמים ותומכי לחימה בדרגות סא"ל ומטה, באמצעות עורכי הדין שלומי ציפורי, רן כהן רוכברגר והראל וינברג מופנית נגד ראש אכ"א, קצין הרפואה הראשי, צה״ל, שר הביטחון ומ"מ ראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון.
לפני כשנה נחשף ב-ynet כי צה״ל החל בהליך בחינה מחודש של משרתי המילואים שנקבעו להם יותר מ-30% נכות רגשית, זאת לאחר שהמידע הרפואי הועבר בלא הסכמתם מאגף השיקום במשרד הביטחון (שבו קיבלו הכרה) לצה״ל, שם טענו מנגד כי הכל נעשה כחוק. כך למשל, בשיחה עם בכיר ממערך בריאות הנפש, הוא ייחס את מסירת המידע לאגף השיקום, וטען כי הדבר נעשה בהתאם לזכות הרופא על פי סעיף הקובע שהמידע נחוץ לשם "רציפות טיפולית״.
במרץ 2026, לאחר שהוחלט להקפיא את הנוהל שעורר מחלוקת - בצה״ל חזרו למדיניות שנקבעה . ארבעה חודשים לאחר מכן, בעקבות הביקורת, הבטיחו בצה״ל לשנות את המדיניות - כאשר מספר גורמים מצומצם ומוסמך בלבד ייחשפו לנתונים האישיים של המשרתים.
בגוף העתירה נטען כי העברת הנתונים הרפואיים מאגף השיקום משרד הביטחון לצה״ל נעשתה ללא מקור סמכות בחוק ובניגוד לתקנות המגבילות מסירת מידע רגיש. ״יסוד של ההליך הנוגע לעתירה זו - בחטא״, נכתב. "העברת הנתונים הרפואיים של העותרים ושל רבים אחרים ממשרד הביטחון לצבא, נעשתה תוך התעלמות מדרישות החקיקה המפורשות הדורשות כי מידע על היותו של אדם סובל מפוסט-טראומה, תתאפשר רק בין גורמים רפואיים ורק במקרה בו 'היה ניסיון אובדני בקשר למצב כאמור׳״.
עוד טענו העותרים לאפליה קבוצתית והסתמכות על סטיגמות במקום בדיקה פרטנית. לדבריהם, המדיניות יוצרת חזקת אי-כשירות באופן אוטומטי, רק בהתבסס על אחוז נכות שיקומית, במקום לבצע הערכה רפואית קונקרטית באופן ספציפי לתפקיד אותו ממלא המשרת. "העתירה מכוונת נגד מדיניות גורפת, מפלה, חסרת תקדים וחסרת בסיס כדין, שמכוחה מקפיא צה"ל - באופן זמני או לצמיתות - את שירות המילואים של לוחמים ומפקדים, אך ורק בשל כך שהוכרו על-ידי משרד הביטחון כנכי צה"ל על פוסט-טראומה כתוצאה משירותם הצבאי, בדרגת נכות של 30% ומעלה. זאת על בסיס סטיגמות, הנחות לא מוצדקות ותפיסות פסולות לגבי מצבם של פוסט-טראומתיים וללא בחינה פרטנית ועדכנית של כשירותם הקונקרטית לשירות צבאי״.
בנוסף נטען לאפליה שרירותית בין משרתים בעלי מצב רפואי דומה, כאשר הנוהל לטענתם מפלה לרעה דווקא את אלו שפנו להכרה באגף השיקום, לעומת משרתים במצב קליני זהה שלא פנו להכרה רשמית במשרד הביטחון או שהוכרו במסלולים אחרים (כמו ביטוח לאומי). "המדיניות אינה מבחינה בין משרתים לפי הסיכון שאותו היא מבקשת למנוע, אלא לפי האופן שבו הגיע מידע על אותו סיכון לכאורה לידיה. דומה כי המערכת מחפשת אך ורק את הנפגעים המצויים 'מתחת לפנס', דבר המעלה תמיהה וחשש לגבי המטרה האמיתית העומדת ביסוד הנוהל״, נכתב.
בסעיף זה מתייחסים העותרים גם להשוואה למול גופי ביטחון נוספים, שבהם הנוהל אינו מוחל. ״זאת ועוד, המדיניות היא ייחודית לצה"ל, ולא מוכר לעותרים שהיא הוחלה באיזה מגופי הביטחון האחרים, לרבות כאלו המתמודדים עם לחץ מבצעי לא פחות באופיו״.
לדברי העותרים, הסכנה המשמעותית היא יצירת תמריץ שלילי לטיפול ועידוד הסתרת מצוקה נפשית, מתוך החשש להדחה משירות המילואים. ״המדיניות פועלת להלכה למעשה בכיוון ההפוך: היא יוצרת תמריץ שלילי ומסוכן, המרתיע חיילי מילואים המצויים בקושי נפשי מלפנות לקבלת טיפול ולהכרה, מחשש שאם יוכרו - יאבדו את שירותם ואת מעמדם ביחידתם״.
עוד נטען כי בידי העותרים רשימה של יותר מ-20 לוחמים שבחרו לא להמשיך בהליכי ההכרה שהחלו בהם, רק מהחשש שבעקבות הכרתם כנכים יודחו משירות ביחידתם. "אחד מהעותרים נחשף במהלך הקרבות בכפר עזה ב-7 באוקטובר 2023 למראות קשים ביותר, ואף טיפל בדודו הלוחם עד שנפטר בידיו, החל בהליך להכרה בפגיעה הנפשית שנגרמה לו, אך חדל לקדמו לאחר שנודע לו על המדיניות - שנועדה, לפי הצהרת המשיבים עצמם, לצמצם סיכון כבר מביאה בפועל לתוצאה הפוכה: היא מעודדת הסתרת מצוקה, דחיית טיפול והימנעות מהכרה - ובכך מדיניות זו עלולה דווקא להגדיל את הסיכון שאותו היא מבקשת לצמצם״.
העותרים מותחים ביקורת גם על "היעדר תשתית עובדתית ומקצועית, שכן המשיבים לא הציגו נתונים אמפיריים או מחקרים המבססים קשר בין אחוזי הנכות שנקבעו באגף השיקום לבין אי-כשירות מבצעית או מסוכנות". בעתירה דורשים המשרתים את עצירת העברת המידע הרפואי ומחיקתו; ביטול לאלתר של מדיניות ההקפאה או השהייה גורפת; החזרה לשירות של אלו שהשירות שלהם הוקפא במסגרת המדיניות; קביעת מנגנון עתידי, חוקי ושיויוני; וצו ביניים דחוף להקפאת יישום הנוהל.
להגשת העתירה היום הגיע רס״ן (במיל׳) עמית מעוז, לוחם שמשרת בימים אלו בעזה. בחודש שעבר הוא התראיין בנושא לפודקאסט ״מאחורי המדים״, וסיפר כי "בכל יחידת קצה היו אנשים שאנחנו לא מכירים והם לא מכירים אותנו, אבל הם ידעו שאנחנו מוכרים על פוסט-טראומה. אני לא אישרתי לאף אחד להעביר את המידע הרפואי שלי. זה לא חוקי, זה מפר את הפרטיות שלי".
גם אחרי התיקונים האחרונים שהציג צה"ל בהליך, מעוז הצביע על שורת השינויים המפורטים מעלה שעל צה"ל ואגף השיקום לבצע. "הצבא בעצמו אמר שמבין אותם אלפי לוחמים הוא מצפה שבערך 90% יחזרו לשרת כרגיל. כלומר, טרללנו אלפי פצועים בשביל אותם 10% שלא ימשיכו כרגיל?", אמר מעוז. "אגף השיקום צריך להעביר מידע רק על אותם אנשים שיש איתם בעיה או מסוכנות, לא פחות ולא יותר. תבדקו כמה חיילים התאבדו, ותגלו שרוב המתאבדים בכלל לא היו מוכרים. מלכתחילה אתם מפנים את הזרקור לאנשים שמודעים לבעיה ומטפלים בעצמם".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.