פירומנים קיימים גם בימין וגם בשמאל
תאוריות הקונספירציה של צד אחד בעניין בגידה ב-7 באוקטובר, כמו גם הצגת ראש הממשלה על ידי הצד השני כ"איום קיומי", מרעילים את השיח וזורעים שנאה וחשדנות
בועז העצני|
המשדר קורע הלב בערוץ 12 על מירה שושני, בכירה בשב"כ ותושבת כפר עזה, חשף טרגדיה כפולה נוראה. לנגד עיניה נכשל הארגון שהיא אחת ממנהליו, מה שהוביל לקריסת גזרת עזה שעלתה בחיי בתה, אופיר ז"ל, בחיי שכניה, חורבן חבל הארץ שבו היא גרה ואסון למדינה.
לאחר הסרט נערך באולפן דיון בניחוח תעמולתי, ברוח ימי ערב בחירות, שבו קשרו את התוכן הטרגי של הסרט לתאוריות הקונספירציה מימין. התאוריה לוקחת את העובדות של חוסר המוכנות המוחלט של צה"ל, החידלון המודיעיני של שב"כ, אי הדיווח לדרג המדיני על הסימנים המעידים למתקפה בלילה שלפני, והשיתוק של צה"ל וחיל האוויר בשעות שאחרי הפלישה, ומייחסת זאת לטענה על קשר בין ראשי מערכת הביטחון לבין חמאס, לשם תיאום מתקפה שתוביל להפלת הממשלה.
מהתמודדות לוגית עם התאוריה הזו ברור שלבגידה שכזו בגוף ענקי כמו מערכת הביטחון חייבים להיות שותפי סוד רבים, אנשים שיסכימו לשתף פעולה עם מהלך כזה, לא יתנגדו, לא יסכלו אותו ולא יפתחו את הפה, לא לפני מעשה ולא אחרי. מידע הרבה פחות גורלי גרם לאנשים מתוך המערכת לפנות לתקשורת או לדרג המדיני, להעביר מידע, וגם לשלם מחירים אישיים. לכן עצם היקף הבגידה הנדרשת, מסכל מראש תסריט כזה. כדי לטעון טענה כה מרחיקת לכת חייבים ראיות, ואין ראיות, ולכן הניחוש חסר האחריות הוא בד"כ על דרך השלילה, "לא ייתכן שזו לא הייתה בגידה", ובכך זורעים שנאה וחשדנות בין ימין לשמאל ובין האזרחים למערכת הביטחון, וזה בתקופה שבה אנו זקוקים נואשות להפך הגמור.
ראש הממשלה שלל את התאוריות הללו, אך בנו מפיץ אותן, יחד עם גורמים במערכת הפוליטית, שהנחרצת ביותר ביניהם היתה ח"כ טלי גוטליב. אבל גם משמאל יש מי שמתנדב לסייע להם. כך למשל רם בן ברק, לא פחות מסגן ראש המוסד לשעבר, שאמר רק בשבוע שעבר ש"האויב הגדול ביותר של ישראל זה נתניהו". או יאיר גולן, ראש מפלגה, אלוף בצה"ל וסגן הרמטכ"ל לשעבר, שאינו מפסיק להעניק מתנות יקרות ערך לאנטישמים בעולם שהזהיר: "נתניהו הוא האיום הקיומי הגדול ביותר על ישראל". כך גם עיתונאי בולט שכתב "בנימין נתניהו ושותפיו אינם יריבים פוליטיים לגיטימיים, הם אויב קיומי מסוכן בהרבה מכל משטר רצחני או ארגון טרור"; או סופר ידוע שטען ש"בנימין נתניהו הוא האויב הגדול ביותר שלנו. חובתנו הקדושה לסלק אותו".
התפקיד של כל אדם בישראל הנחשף לדיבורים הללו הוא לעמוד על המשמר, להיזהר שלא להיסחף אחרי הרגשות שמנסים לעורר בו, ולהפעיל את החשיבה העצמית
דיבורים כאלה מפי אישים מרכזיים, יכולים בהחלט להוביל למסקנה אצל מפיצי התאוריות מימין, שאם היסוד הנפשי בשמאל הוא שנתניהו ושותפיו אינם לגיטימיים אלא "אויב קיומי מסוכן בהרבה מכל משטר רצחני או ארגון טרור" (כמו חמאס למשל), והחובה לסלק את נתניהו היא כה "קדושה", אם הוא האיום הקיומי, אם זה מה שמוטל על הכף, אז מה זה כיבוש של קיבוץ או שניים, כמה עשרות הרוגים וכמה עשרות חטופים שיובילו לסילוקו? היסוד הנפשי הזה בהחלט יכול להוביל למסקנה שהכל כשר כדי לסלק את הממשלה הנוכחית – הכל כולל הכל.
זהו המנגנון ההרסני שבו מופקרי הימין ומופקרי השמאל משחקים אחד לידי השני, ויחד מרעילים את השיח הציבורי וזורעים שנאה וחשדנות. התפקיד של כל אדם בישראל הנחשף לדיבורים הללו הוא לעמוד על המשמר, להיזהר שלא להיסחף אחרי הרגשות שמנסים לעורר בו, להפעיל את החשיבה העצמית ולשמור על הבית המשותף שלנו מהפירומנים הללו.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.