אור דולק, חפצים שזזו, אסלה שלא נשטפה: מדינה זרה פורצת לבתים של חברי פרלמנט?
פינלנד, שהצטרפה לנאט"ו עקב הפלישה הרוסית לאוקראינה וחוששת מעימות עם מוסקבה, פתחה בחקירה בעקבות דיווחים על שורת פריצות לבתי פוליטיקאים. הפורצים לא גנבו דבר ונראה שהשאירו בכוונה סימנים לפריצה, כמו דלתות פתוחות ושימוש בשירותים בלי להוריד את המים. החשד: זו מלחמה פסיכולוגית של "מעצמה זרה". הממשלה שרדה הצעת אי-אמון שהוגשה בגלל ביקור בישראל
ynet והסוכנויות|
תגיות
הרשויות בפינלנד הודיעו כי הן חוקרות שורה של פריצות חשודות שאירעו לאחרונה לבתים של חברי פרלמנט, פריצות שלפי ראש הממשלה יש "סבירות גבוהה מאוד" שהן קשורות למעצמה זרה. יו"ר הפרלמנט, יוסי האלה-אהו, סיפר כי הפרלמנט עודכן על מספר "משמעותי" של פריצות וסימנים לניסיונות חדירה לבתיהם של כמה פוליטיקאים, וכי בעקבות זאת נפתחה החקירה.
"אינני יכול להתייחס במדויק למספר המקרים החשודים הידועים לנו, אך בכל מקרה מדובר במספר משמעותי", אמר האלה-אהו במסיבת עיתונאים. הוא הוסיף כי המקרים הידועים התרחשו לאורך תקופה ממושכת, כשההערכה היא כי הראשון שבהם אירע לפני כשנה. "בשלב זה אין מידע לגבי המניע או לגבי זהות האחראים לכך", הדגיש.
כשנשאל על-ידי עיתונאי אם ייתכן שמעצמה זרה עומדת מאחורי הפריצות החשודות, אמר ראש ממשלת פינלנד, פטרי אורפו, כי הדבר "אפשרי בהחלט. בהחלט ייתכן בימים אלה". הוא הוסיף: "אם מישהו מנסה לערער את היציבות בפינלנד, את תחושת הביטחון שלנו, או למשל את תמיכתנו באוקראינה, הדבר משיג את התוצאה ההפוכה. זה רק מחזק את האחדות שלנו".
ההודעה על החקירה ניתנה אחרי שהעיתון "אילטה-סנומט" (Ilta-Sanomat) דיווח בשבוע שעבר כי חברי הפרלמנט הוזהרו כמה ימים לפני כן מפני פריצות פוטנציאליות. נשיא פינלנד, אלכסנדר סטוב, אמר כי "מתקפה נגד חבר פרלמנט היא מתקפה נגד הדמוקרטיה". "אסור לאפשר זאת או לקבל זאת בשום צורה", אמר לכתבים בטקס השקת מטוסי הקרב החדשים מדגם F-35 של המדינה ברובניימי שבצפון הרחוק של פינלנד.
הפריצות שזוהו התרחשו רובן ככולן באזור הלסינקי, והן כוונו נגד פוליטיקאים ממפלגות שונות ונגד גברים ונשים גם יחד. יו"ר הפרלמנט אמר כי ייתכן שהפורצים השאירו בכוונה סימנים ברורים לפריצתם. התקשורת הפינית דיווחה כי בין השאר נרשמו מקרים שבהם הפורצים הותירו דלתות פתוחות ואורות פועלים או הזיזו דברים ממקום למקום כדי להשאיר עקבות ולטעת בלבול בדיירים. אחד מחברי הפרלמנט אף דיווח כי מצא את אסלת השירותים בביתו אחרי שמישהו השתמש בה ולא הוריד את המים. מכיוון שהפורצים עזבו מבלי לגנוב דבר ולא זרעו הרס, הדבר עשוי ללמד על ניסיון לזרוע פחד ולנהל מלחמה פסיכולוגית נגד בכירים בפינלנד.
הדיווח על החקירה בפינלנד בא בשעה של מתיחות גוברת בצפון אירופה בצל החשש שרוסיה תצא לפעולה צבאית נגד מדינות באזור, במיוחד המדינות הבלטיות – ליטא, לטביה ואסטוניה, שהיו בעבר חלק ברית המועצות ושלושתן חברות כעת בנאט"ו. גם פינלנד, ששמרה במשך שנים על ניטרליות עקרונית מבחינה צבאית, הצטרפה לברית הצפון-אטלנטית אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, צעד שעורר את זעם הקרמלין בהתחשב בכך שמבין מדינות האיחוד האירופי ונאט"ו פינלנד היא בעלת הגבול הארוך ביותר עם רוסיה, כזה המתפרס על פני מ-1,340 קילומטרים.
בתוך כך, ממשלת פינלנד ושר ההגנה שלה אנטי האקנן שרדו ביום שישי שתי הצבעות אי-אמון נפרדות בפרלמנט, שנערכו לאחר שביקור של השר בישראל עורר ביקורת חריפה מצד מפלגות האופוזיציה. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SDP) הגישה הצעת אי-אמון נגד ממשלת הימין הפינית בטענה לחוסר עקביות מצדה בכל הקשור למדיניותה כלפי המזרח התיכון. הצעת אי-אמון נפרדת, שהוגשה על ידי מפלגת הירוקים וזכתה לתמיכת ברית השמאל וה-SDP, כוונה ישירות נגד שר ההגנה עצמו.
האקנן זכה באמון הפרלמנט ברוב של 114 קולות מול 61, בעוד הממשלה זכתה לתמיכה ברוב של 93 מול 62. הביקורת הגיעה בעקבות ביקורו של האקנן בלבנון ובישראל בחודש ספטמבר. בישראל הוא נפגש עם שר הביטחון ישראל כ"ץ, בעיקר כדי לדון ברכישת ציוד צבאי מהמדינה, בכלל זה מערכת ההגנה מפני טילים "קלע דוד". שתי המדינות חתמו על עסקת נשק לרכישת המערכת בנובמבר 2023, על רקע החשש הפיני ממלחמה אפשרית עם רוסיה. מפלגות האופוזיציה מתחו ביקורת על האקנן גם על כך שלא נפגש עם נציגים פלסטינים.
"עדיין לא ברור אם השר האקנן העלה במהלך נסיעתו את הפרות הדין הבינלאומי מצד ישראל" נגד האוכלוסייה הפלסטינית, מסרה מפלגת ה-SDP בהודעה שפרסמה בשבוע שעבר. השר מצדו הגן על ביקורו בישראל והסביר כי הוא היה חיוני לביטחונה של פינלנד.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.