המוסלמי, השתול - ו"הישבן השרירי": האנשים שיכריעו את גורל טראמפ בקונגרס

"תעשו לי טובה אחת גדולה, תדמיינו שאני מופיע על פתק ההצבעה", אמר לאחרונה דונלד טראמפ לתומכיו בעצרת באלסקה, מדינה שמרנית שבה הביס את קמלה האריס לפני שנתיים בפער גדול של 13%. אבל לפני בחירות אמצע הכהונה בארצות הברית, שייערכו ביום שלישי הקרוב, נאלץ הנשיא להגיע גם למעוזים שמרניים שנחשבו עד לאחרונה לבטוחים עבור הרפובליקנים, כשכעת הסקרים חוזים להם מפלה בקונגרס, עם אובדן שליטה אפשרי לא רק בבית הנבחרים, כפי שהיה צפוי כבר זמן רב, אלא גם בסנאט. בכל מקום שאליו הגיע טראמפ, מטקסס, דרך נברסקה ועד אלסקה, הוא חזר על אותה בקשה. "תדמיינו בבקשה שאני על הפתק, ולמעשה – אני כן על הפתק, כי אם הם ינצחו, הם יהרסו את כל מה שבנינו".

עבור טראמפ, הבקשה הזו נועדה להמריץ את ציבור מצביעיו, אותם תומכים נלהבים מעולם ה-MAGA שיצאו בהמוניהם והעניקו לו ניצחונות שהפתיעו את הסוקרים שוב ושוב בעשור האחרון, והוא מקווה שגם הפעם יצליח להוכיח שהם טועים. אבל באופן מעט אירוני גם הדמוקרטים שותפים לקריאה לזכור שהבחירות הן בסופו של דבר על טראמפ ועל מדיניותו, כשברקע התמיכה בנשיא נמצאת כעת בשפל היסטורי, בעקבות המלחמה הלא-פופולרית באיראן שהביאה לזינוק במחירי הדלק ותרמה כך גם לאינפלציה, שני גורמים שמכבידים מאוד על האמריקנים מהשורה.

"אדוני הנשיא, אנחנו לא צריכים להעמיד פנים. אתה באמת מופיע על פתק ההצבעה", השיב לטראמפ מנהיג הדמוקרטים בבית הנבחרים האקים ג'פריס, שצפוי להפוך ליו"ר הבית אם תחזיות הסוקרים יתממשו. "הכלכלה הכושלת שלך עומדת לבחירה. משבר יוקר המחיה עומד לבחירה. גם העובדה שגררת אותנו למלחמת ברירה פזיזה ויקרה במזרח התיכון, שהזניקה את מחירי הדלק, עומדת לבחירה. גם הפגיעה שלך בשירותי הבריאות של מיליוני אמריקנים עומדת לבחירה. גם המכסים של טראמפ, שהגדילו את ההוצאות של האמריקנים מהשורה באלפי דולרים בשנה, עומדים לבחירה. דונלד טראמפ בהחלט עומד לבחירה בנובמבר, והעם האמריקני יעביר ביום הבחירות מסר חד וברור, בקול רם, שאפילו דונלד טראמפ לא יוכל להתעלם ממנו".

בחירות האמצע, נזכיר, הן הבחירות הנערכות פעם בארבע שנים באמצע הקדנציה של הנשיא המכהן, והאמריקנים בוחרים בהן את נציגיהם לשלל מוסדות ותפקידים ברמה הפדרלית ובתוך המדינות השונות שמהן מורכבת ארה"ב: בתי המחוקקים, תפקידי מושל, תובעים כלליים ועוד. רבים מחשיבים את הבחירות הללו למשאל עם על תפקודו של הנשיא המכהן, ובאופן מסורתי נוטה מפלגתו לאבד בהן מכוחה. עיקר תשומת הלב בבחירות האמצע מופנית אל ההצבעה לשני בתי הקונגרס – הסנאט ובית הנבחרים – משום שכאשר מפלגתו של הנשיא שולטת בשניהם קל לו יותר לקדם חוקים ויוזמות, ואילו במצב שבו המפלגה היריבה זוכה בהם לרוב – הוא הופך ל"ברווז צולע".

הסנאט הוא הבית העליון של הקונגרס, ויש בו 100 מושבים – שניים לכל אחת מ-50 מדינות ארה"ב. הוא אחראי בין השאר לאשר מינויים שעושה הנשיא – משרים ועד שגרירים ושופטים – ובידיו מסור גם הכוח להדיחו. כל חבר בסנאט נבחר לתקופה בת שש שנים, ואחת לשנתיים עומדים לבחירה מחדש שליש מהמושבים בו. בית הנבחרים הוא הבית התחתון, ובו יש 435 חברים, העומדים כולם לבחירה מחדש פעם בשנתיים. מספר המושבים שמקבלת כל מדינה בבית זה נגזר מגודל אוכלוסייתה (כך למשל לקליפורניה מוקצים 52, ואילו לאלסקה – אחד בלבד), והחוקים הנחקקים בו צריכים לקבל את אישור הסנאט ואת חתימת הנשיא.

הסוקרים בפאניקה: כך ייראה "לילה טוב" לטראמפ

בקונגרס היוצא נהנים הרפובליקנים מיתרון בשני הבתים: בבית הנבחרים הם מחזיקים ברוב דחוק של 218 מושבים לעומת 214 של הדמוקרטים (מחוקק נוסף מגדיר עצמו עצמאי אך נוטה לצד הרפובליקני, ושני המושבים הנותרים אינם מאוישים כרגע); ובסנאט הם מחזיקים ברוב מוצק יותר של 47-53, כששם הם יכולים להרשות לעצמם להפסיד עד שלושה מושבים (במצב של תיקו 50-50 הקול שובר השוויון יהיה שמור לסגן הנשיא ג'יי די ואנס). לבחירות ביום שלישי מגיעה המפלגה הרפובליקנית עם הגב לקיר: כבר חודשים שהסקרים מלמדים כי הדמוקרטים בדרכם לחולל מהפך בבית הנבחרים, ומאז הזינוק במחירי הדלק שהביאה עמה המלחמה באיראן זינקו גם סיכוייהם בקרב על הסנאט.

כעת המודל של אנליסט הסקרים האמריקני נייט סילבר מעניק לדמוקרטים סיכוי של 77.9% להשיג רוב בסנאט, וסיכוי של 95.7% להשתלט על בית הנבחרים. גם בפלטפורמת ההימורים "פולימרקט" סיכויי הדמוקרטים לנצח בסנאט עומדים על 73%, ובבית הנבחרים על 95%. בקרב על בית הנבחרים הדמוקרטים אמנם צפויים לנצח בקלות, אבל לא ברור האם יצליחו להשיג שם רוב גדול במה שיעיד על "גל כחול" לטובתם, כזה שבו ינצחו גם במעוזים שמרניים רבים, או שיסתפקו רק ברוב קטן – תרחיש שבו הסקרים הנוכחיים יתבררו ככאלו שהמעיטו בכוחם של הרפובליקנים.

הסוקרים בארה"ב כבר למודי ניסיון משלל מערכות בחירות שבהן המעיטו בכוחם של הרפובליקנים, בכלל זאת בבחירות לפני שנתיים שבהן טראמפ הביס בקלות רבה מהצפוי את קמלה האריס, אם כי הם מציינים שבבחירות האמצע ב-2022 הסקרים המעיטו דווקא בכוחם של הדמוקרטים, שאז איבדו אמנם את השליטה בבית הנבחרים, אבל בפער קטן מהצפוי, והצליחו לשמור על השליטה בסנאט. כך או כך, הסוקרים מזהירים כי אפילו טעות דגימה קטנה של 2% בלבד עשויה להספיק כדי שהרפובליקנים ישמרו על השליטה בסנאט. בכל הנוגע לבית הנבחרים, רשת "פוקס ניוז" העריכה כי "לילה טוב" עבור הרפובליקנים יהיה כזה שבו הם עדיין יפסידו את השליטה שם, עם רוב צנוע לדמוקרטים של כ-223 מושבים, בעוד "לילה טוב" עבור הדמוקרטים יהיה כזה שבו הם יגרפו כ-240 מושבים.

רוב תשומת הלב ביום שלישי בלילה תוקדש לקרב על הסנאט. מבין 100 המושבים שם עומדים הפעם לבחירה 35, וברובם אין תחרות של ממש, והקרב יתנקז למרוצי המפתח הצמודים. לפי המודל הנחשב של מכון Cook Political Report, שבעה מרוצים מוגדרים כ-Toss Up, כלומר צמודים מדי מכדי שניתן יהיה להעריך לאן הם נוטים, וברובם המושבים מוחזקים כיום בידי הרפובליקנים – שנמצאים במגננה במיין, אייווה, אוהיו, טקסס, אלסקה וקנזס. רק במישיגן ניצבת בפני הרפובליקנים הזדמנות טובה "להפוך" לטובתם מושב שכיום מוחזק בידי הדמוקרטים. הם קיוו להזדמנות כזו גם בשתי מדינות שמוגדרות כ"נוטות לניצחון דמוקרטי" – מינסוטה וניו המפשייר – אך סיכוייהם בהן נחשבים לנמוכים הרבה יותר מבמישיגן.

מנגד, מהפך אחד כבר כמעט מובטח לדמוקרטים בצפון קרוליינה, שם המושב היוצא מוחזק בידי הרפובליקנים, אבל המרוץ הזה מוגדר לפי Cook Political Report כ"כנראה ניצחון דמוקרטי" והתורמים הרפובליקנים עצמם הפסיקו להזרים לשם כספים, בהודאה בתבוסה הצפויה. כך גם מוגדרת ג'ורג'יה, שגם בה נראה כי הרפובליקנים ויתרו על ניסיון לחולל מהפך במושב הדמוקרטי שעומד בה לבחירה. המודל גם מגדיר כעת את דרום קרוליינה, שהיא מעוז שמרני הרבה יותר מצפון קרוליינה, כ"נוטה לניצחון רפובליקני", כלומר שהניצחון הוא סביר, אך לא מובטח.

השאלה כיצד יתחלקו המושבים הללו היא שתטה את הכף לשנתיים הקרובות. שליטה של הדמוקרטים בקונגרס בתקופה הזו תאפשר להם להתכונן טוב יותר לבחירות לנשיאות ב-2028, בין היתר עם פתיחה בהליכי חקירה ואף ניסיונות הדחה נגד הנשיא או אנשיו. הם יוכלו לחסום כל חוק שטראמפ יבקש לקדם, והנשיא יהיה חייב לקיים עמם משא ומתן כדי לאשר את תקציבי הממשל ולהימנע מהשבתתו, שיחות שבהן יוכלו לנסות לחלץ ממנו ויתורים שונים. הם מבטיחים בין היתר לפעול לסיכול מלחמתו באיראן, שטראמפ הבהיר כי החלטה אפשרית על חידושה תיעשה רק אחרי הבחירות ביום שלישי. הקונגרס החדש יושבע רק ב-3 בינואר, וספק אם גם אז הדמוקרטים יוכלו לממש את הבטחתם, מפני שלנשיא יד רחבה מאוד בכל הנוגע להתוויית מדיניות החוץ והביטחון. אלו מרוצי המפתח שיכריעו כיצד ייראה הקונגרס הבא.

מישיגן: אל-סייד נגד ישראל

המרוץ במישיגן, על המושב שאותו מפנה הסנאטור הדמוקרטי הפורש גארי פיטרס, הוא אחד הסוערים ביותר בבחירות – ונתפס כהזדמנות הטובה ביותר עבור הרפובליקנים לחולל מהפך במושב דמוקרטי, בניגוד למגמה הארצית שבה הם במגננה. המועמד הדמוקרטי שם הוא עבדול אל-סייד (41), איש השמאל הרדיקלי והאנטי-ישראלי, שאם ינצח יעשה היסטוריה ויהפוך למוסלמי הראשון אי-פעם בסנאט. מולו ניצב חבר הקונגרס הרפובליקני לשעבר מייק רוג'רס (63).

אל-סייד הוא בן למהגרים ממצרים, דוקטור לרפואה ואפידמיולוג במקצועו שכיהן בעבר כראש מחלקת שירותי הבריאות של מחוז וויין במישיגן, וכמו רבים מעמיתיו למחנה הפרוגרסיבי הוא מרבה להאשים את ישראל ב"רצח עם" בעזה, וקורא לעצור את כל הסיוע הצבאי אליה – גם סיוע במערכות הגנה – בטענה שאת הכסף הזה יש להשקיע בתושבי ארה"ב. אל-סייד ניצח בפריימריז הדמוקרטיים בפער קטן את המועמדת המתונה והפרו-ישראלית היילי סטיבנס, שזכתה לתמיכת הממסד הדמוקרטי המתון, במה שנתפס אז כהישג משמעותי עבור הפרוגרסיבים במלחמה הפנימית על דרכה של המפלגה – ניצחון שהגיע אחרי ששורה של מועמדים פרוגרסיביים כבר זכו השנה בניצחונות במרוצים מקומיים לקונגרס ולראשות ערים.

אולם ניצחונות אלו היו במעוזים ליברליים כמו ניו יורק וקליפורניה, שבהם הניצחון לכל מועמד דמוקרטי הוא לעיתים קרובות מובטח מראש, ומישיגן לעומת זאת היא מדינה מתנדנדת שטראמפ ניצח בה ב-2024 בפער קטן של 1.4% – ועבור הפרוגרסיבים המרוץ הוא הזדמנות להוכיח שהם יכולים לסחוף אחריהם את הציבור הרחב גם מחוץ למעוזיהם. אבל אל-סייד התקשה לעשות זאת, ובפרט לשמור על תמיכתם של שחורים ויהודים במישיגן, שנוטים בדרך כלל להצביע לדמוקרטים, בעוד יריבו רוג'רס מנסה – בהצלחה לא מבוטלת – להציגו כמועמד קיצוני מדי עבורם.

המרוץ הפך לסוער במיוחד על רקע הטענות שלאל-סייד יש קשרים לאחים המוסלמים, התנועה האיסלאמיסטית שצמחה במצרים ושמוגדרת שם ובמדינות נוספות כארגון טרור. הסערה פרצה באמצע אוקטובר אחרי שאל-סייד הצהיר מפורשות שלו או למשפחתו אין קשרים לאחים המוסלמים, ויריביו הפיצו במהרה פוסטים ישנים של אחותו למחצה – שהביעה תמיכה בטבח 7 באוקטובר – ובהם הודתה כי אמם המשותפת הייתה חברה בתנועה. הקמפיין של רוג'רס מדגיש מאז כי לצד הקשר המשפחתי הזה, אל-סייד עצמו פרסם ב-2011 מאמר שבו קרא לתמוך במהפכה במצרים שבה הודח הנשיא חוסני מוברק, גם במחיר עלייתם לשלטון של האחים המוסלמים. שנה לאחר מכן – אחרי שאיש האחים המוסלמים מוחמד מורסי נבחר לנשיא מצרים – שמו של אל-סייד נכלל ברשימה של מצרים-אמריקנים שחתמו על מכתב שפורסם בתקשורת המצרית, ובו הם הביעו תמיכה ב"החלטות המהפכניות" של מורסי וקראו לו לטהר את התקשורת והמשטרה מאנשי מוברק.

אל-סייד לא השיב לשאלות באשר למכתב ההוא, ואף שהוא מכחיש שהוא תמך או תומך באחים המוסלמים, הוא לא השמיע הצהרת גינוי מפורשת וחד-משמעית נגד התנועה. במקום זאת הוא טוען כי עצם השאלות סביב יחסו אליה הן ניסיון גזעני ואיסלאמופובי להפחיד את תושבי מישיגן מלתת לו את קולם, רק בשל דתו, וכדי להסיט את תשומת הלב מסוגיות יוקר המחיה שבהן הוא מנסה להתמקד. רוג'רס מצדו מדגיש כי אין לו שום בעיה עם דתו של אל-סייד, אלא עם עמדותיו, והוא מקפיד להזכיר הצהרות מטרידות נוספות שלו, כמו הטענה שישראל ואיראן מסוכנות שתיהן לארה"ב, או הופעתו בקמפיין לצד הסטרימר חסן פייקר, שהצהיר בעבר כי לארה"ב "הגיעו פיגועי 11 בספטמבר". אל-סייד אמר כי מדובר בהתבטאות "מטופשת", אך סירב להתנער מפייקר. הוא גם סירב לגנות מפורשות קמפיין אנטישמי למענו, שבו מואשמת ישראל במחירי המזון הגבוהים ומוצגת אישה בסופר שאומרת כי יש "לשמור 7 דולר כדי להרוג פלסטינים".

המרוץ גלש לפסים אישיים כשבאחד העימותים ציין רוג'רס כי אמו של אל-סייד הוזכרה בכתב אישום שהוגש ב-2004 נגד ארגון אמריקני-מוסלמי, שנטען כי העביר כספים לחמאס ולאל-קאעידה (היא עצמה לא הועמדה לדין), ואל-סייד העיר לו: "אתה הולך אחרי אמא שלי?". רוג'רס השיב: "אני לא הולך אחרי אמא שלך. אבל הלכתי נגד אותו ארגון שבו היא עבדה ושהואשם בהעברת כספים לאל-קאעידה. זו אמא שלך. אמא שלי עבדה בלשכת המסחר המקומית". בסערה התערב גם הנשיא דונלד טראמפ, שמתאר שוב ושוב את אל-סייד כ"ג'יהאדיסט מסוכן" ומכנה אותו בכוונה בשם הלא-נכון "מוחמד אל-סייד", כדי להדגיש עוד יותר את דתו.

רוג'רס, סוכן FBI לשעבר שכיהן עד אמצע העשור שעבר כחבר קונגרס, התמודד במרוץ הקודם לפני שנתיים על המושב השני של מישיגן בסנאט, והפסיד אז בפער זעום של 20 אלף קולות לדמוקרטית אליסה סלוטקין. הוא מקווה שכעת יצליח להפוך לרפובליקני הראשון שמישיגן שולחת לסנאט מאז 1994. אבל סיכוייו עדיין נחשבים נמוכים, ובימים האחרונים גדל הפער בסקרים לטובת אל-סייד. בממוצע של אתר Real Clear Politics (RCP) מוביל כעת אל-סייד בפער קטן של 3.5%.

מיין: את הרפובליקנית הזו כבר הספידו בעבר

המרוץ במיין נחשב תחילה להזדמנות הטובה ביותר לדמוקרטים לקטוף מושב נוסף בסנאט, מפני שמדובר במדינה שנוטה להצביע למועמדיהם, אבל המושב שעומד בה לבחירה מוחזק על ידי הרפובליקנית המתונה סוזן קולינס (73) מאז 1997. היא מנסה כעת להיבחר לכהונה שישית – וכבר לפני שש שנים הפתיעה את הסוקרים כשבניגוד לתחזיות שמרה על הכיסא שלה.

השנה ההערכות היו שהקרב עבורה יהיה קשה עוד יותר בעקבות הלך הרוח הכללי נגד טראמפ, אבל הדמוקרטים הסתבכו כשבפריימריז בחרו תחילה כמועמדם במרוץ את הפרוגרסיבי גרהאם פלטנר, שנאלץ לפרוש בעקבות טענות לתקיפות מיניות, ובמקומו נבחר ברגע האחרון טרוי ג'קסון (58), חוטב עצים במקצועו שכיהן בעבר כנשיא הסנאט המקומי של מיין. גם ג'קסון הוא איש המחנה הפרוגרסיבי, אבל נחשב למועמד חלש יותר מפלטנר ולא ניהל קמפיין שטח אגרסיבי כמוהו. לאחרונה גם עורר תמיהה כשהתרגז על קולינס באחד העימותים מולה, ואמר לה, אחרי שזו האשימה כי מפגין שהתפרץ לדבריה היה אחד מאנשיו: "אוי, תסתמי".

הייתה זו התפרצות חריגה במיין, מדינה הידועה בתרבות מנומסת יותר של ויכוח פוליטי, ואחרי שג'קסון סירב להתנצל על כך ניסתה קולינס לנצל זאת לקמפיין שלה ולטעון כי אופיו אינו הולם אדם המבקש להיבחר לסנאט. אלא שבהמשך התמודדה גם קולינס עם סערה שפרצה בעקבות פרסומות שלעגו לכך שג'קסון נמצא לכאורה במערכת יחסים ארוכת שנים עם בת דודה שלו מדרגה שנייה, שעמה גם הביא לעולם שני ילדים, ובאחת הפרסומות ששודרה ברדיו נשמע הקריין פוצח בשירה: "טרוי ג'קסון הוא אדם מוזר. יש לו שני ילדים עם בת דודה שלו. אם הוא זיין (screw) את המשפחה שלו, הוא יזיין גם את שלכם". קולינס ניסתה להתרחק מהפרסומת הזו, וטענה שאין מקום למתקפות אישיות על המועמדים, אולם מבקריה הזכירו לה כי כבר בספטמבר, בריאיון ל"פוליטיקו", התייחסה בעצמה ליחסיו של ג'קסון עם קרובת משפחתו: "אני לא מתכוונת להעלות את העובדה שאמו של שני ילדיו היא בת דודה מדרגה שנייה. אני לא יודעת אם אנשים יודעים את זה או לא", אמרה אז. הכתב שריאיין אותה העיר לה: "אני חושב שבדיוק הזכרת את זה".

קולינס נחשבת לאחת הסנאטוריות הרפובליקניות המתונות והעצמאיות ביותר בסנאט, ובין היתר היא הצביעה ב-2021 בעד הדחת טראמפ בעקבות מהומות הקפיטול. לצד זאת, מבקריה טוענים כי רבות מההצבעות שלה נגד ממשל טראמפ הנוכחי, כמו נגד תוכנית קיצוץ המיסים שלו לתאגידים בשנה שעברה, נעשו רק כשידעה שקולה לא ישנה דבר. הם מקווים שהבוחרים במיין יענישו אותה על הקול המכריע שהעניקה למינויו בעשור שעבר של שופט בית המשפט העליון השמרן ברט קבאנו, שהיה מאלו שעמדו מאחורי הפסיקה ב-2022 שביטלה את הזכות הכלל-ארצית להפלה – פסיקה שקולינס עצמה התנגדה לה נחרצות. מלחמת הסחר שטראמפ מנהל עם קנדה היא סוגיה מרכזית במיין, שתלויה מאוד בסחר עם השכנה מצפון, וכשבאחד העימותים קולינס התגאתה שהצליחה לגרום לטראמפ להחריג מוצרים מסוימים מהמכסים שהטיל, כמו מלח להמסת קרח מכבישים, ג'קסון העיר לה שמדובר בטיפה בים: "אנחנו לא יכולים לאכול מלח כבישים". בחודש שעבר, רגע לפני הבחירות, הסיר לפתע טראמפ מכסים על מוצרי חקלאות ותעשיית העץ, במהלך שנתפס כניסיון לעזור לקולינס.

במיין המרוץ צמוד במיוחד, כשלפי ממוצע הסקרים באתר RCP ג'קסון מוביל על קולינס בפער זעום של 1.4% בלבד.

אוהיו: הנשיא מחמיא לסנאטור עם "הישבן השרירי"

המרוץ באוהיו מספק לדמוקרטים הזדמנות טובה נוספת להשתלט על מושב רפובליקני, במדינה שאמנם נטתה בעשור האחרון לצד הרפובליקני – וטראמפ ניצח בה בכל שלוש מערכות הבחירות האחרונות לנשיאות – אבל גם בה יוקר המחיה והזינוק במחירי הדלק מעורר תסכול רב בקרב מצביעים עצמאיים ורפובליקנים מתונים. במקרה הזה הדמוקרטים בחרו דווקא מועמד שנחשב למעולה – הסנאטור הוותיק לשעבר שרוד בראון (73), שהפסיד אמנם את הכיסא שלו בבחירות לפני שנתיים אבל עדיין נהנה מפופולריות והכרה גדולה במדינה, וכמה כלי תקשורת דיווחו כי לא מעט בוחרים באוהיו בכלל לא יודעים שהוא כבר לא מכהן כסנאטור שלהם.

בראון מתמודד כעת מול הסנאטור הרפובליקני המכהן ג'ון יוסטד (59), סגן המושל לשעבר שמונה בתחילת 2025 למלא זמנית את מקומו בסנאט של סגן הנשיא ג'יי די ואנס – וכעת נערכות בחירות מיוחדות על מילוי השנתיים שנותרו לכהונתו המקורית של ואנס. המרוץ הזה הוא אחד היקרים ביותר בבחירות האמצע, כשהרפובליקנים הזרימו לשם 246 מיליון דולר כדי להציל את המושב שלהם, בעוד הדמוקרטים הזרימו 177 מיליון דולר. גם הנשיא טראמפ ערך עצרות באוהיו כדי לסייע ליוסטד, והפתיע כשהחל לשבח את המראה החיצוני שלו, בניסיון להדגיש את עברו האתלטי כשחקן פוטבול. "הסתכלתי לו על התחת", הוא חוזר ואומר בנאומיו בעצרות ברחבי ארה"ב בימים האחרונים. הוא תיאר אותו בין היתר כ"גוש של שרירים" או כ"תחת נהדר ועוצמתי מאוד", באופן שסוחט בכל פעם גל צחוק מתומכיו ולטענת הנשיא סייע לכאורה ליוסטד בסקרים.

אבל לפי הממוצע באתר RCP, יוסטד משתרך מאחורי בראון בפער קטן של 2.6%.

אייווה: האלוף הפראלימפי גורר את כיסא הגלגלים מדלת לדלת

אייווה היא מדינה נוספת במערב התיכון של ארה"ב שנטתה יותר ויותר בעשור האחרון לצד הרפובליקני, וטראמפ ניצח בה ב-2024 בפער גדול של 13%, אבל גם שם האינפלציה ומחירי הדלק הגבוהים מבריחים מצביעים לצד הדמוקרטי. המרוץ מתנהל על המושב שאותו מפנה הרפובליקנית הפורשת ג'וני ארנסט, בין חברת הקונגרס אשלי הינסון (43), שבעברה הייתה מגישת חדשות מקומית, לבין המועמד הדמוקרטי ג'וש טורק (47), חבר בקונגרס המקומי של אייווה שבעברו היה כוכב נבחרת ארה"ב בכדורסל בכיסאות גלגלים, ובאמתחתו שלוש מדליות פראלימפיות, בהן שתי מדליות זהב.

טורק מתנייד מאז צעירותו בכיסא גלגלים וסובל מספינה ביפידה ("שדרה שסועה"), מום מולד שלדבריו קשור לחשיפה של אביו לחומר כימי במלחמת וייטנאם. בעברו היה איש המפלגה הרפובליקנית, אבל ב-2008 עבר לצד הדמוקרטי ותמך בברק אובמה, והסביר אז כי אחרי שהתגורר זמן מה באירופה – בספרד הוא הכיר את אשתו ג'רולין מהרפובליקה הדומיניקנית – "אני חושב שזה מביך של-40 מיליון אמריקנים אין ביטוח בריאות". ב-2022 נבחר לקונגרס המקומי של אייווה, אחרי קמפיין נמרץ שבו עבר מבית לבית למרות המגבלה שלו. "השאלה הראשונה הייתה תמיד, 'איך לעזאזל עלית לכאן?'", הוא שחזר לאחרונה בריאיון ל"ניו יורק טיימס". "ואני אמרתי, 'גררתי את כיסא הגלגלים שלי למעלה, כי חשוב לי כל כך הקול שלך'".

טורק לא מגדיר עצמו כפרוגרסיבי, ומבטיח לשתף פעולה עם כל מי שיקדם את שיפור מצבם הכלכלי והחברתי של תושבי המדינה שלו, בכלל זאת הנשיא טראמפ. יריבתו אשלי הינסון הבטיחה אמנם להיות "בעלת ברית מרכזית" של טראמפ, אבל בעקבות הזינוק במחירי הדלק נאלצה גם היא להתרחק מהנשיא וקראה ל"סיום מיידי" של המלחמה באיראן, כשלדבריה תושבי מדינתה "נמחצים" תחת הנטל הכלכלי. טורק מצדו מיהר להזכיר לה שהיא הצביעה שבע פעמים בבית הנבחרים נגד החלטות על סיום המלחמה: "אני שמח שאת סוף-סוף הולכת בעקבותיי".

לפי ממוצע הסקרים של RCP, להינסון יש יתרון זעום – 0.5% בלבד – על פני טורק, כשהמשמעות היא תיקו סטטיסטי, והפרשנים מעריכים כי ניצחון דמוקרטי שם יעיד כנראה על "גל כחול" לטובת הדמוקרטים ברחבי ארה"ב.

אלסקה: "התרגיל המסריח" של הדמוקרטים, והאיום של טראמפ

אלסקה היא מעוז שמרני נוסף, שלא שלח דמוקרט לסנאט מאז 2008 ושטראמפ ניצח בה ב-2024 בפער של 13%, אבל גם שם בגלל הזינוק במחירי הדלק הדמוקרטים מקווים לחולל מהפך ולהדיח את הסנאטור הרפובליקני המכהן דן ס' סאליבן (61), שמנסה לזכות בכהונה שלישית רצופה. המועמדת הדמוקרטית במרוץ היא חברת הקונגרס לשעבר מארי פלטולה (53), שב-2022 הביסה את המושלת לשעבר שרה פיילין, והפכה לדמוקרטית הראשונה זה 50 שנה שמייצגת את אלסקה בבית הנבחרים, אך שנתיים לאחר מכן הפסידה את המושב שלה.

המרוץ באלסקה משקף כנראה עד כמה רחוק מוכנים הדמוקרטים ללכת על מנת לחולל מהפך בסנאט: ביום רביעי האחרון, רגע לפני הבחירות, דווח בתחקיר "ניו יורק טיימס" כי למרות ההכחשות של פלטולה ואנשיה – הקמפיין שלה גייס מועמד שלישי שנקרא דן ג'יי סאליבן, שם כמעט זהה לזה של הסנאטור דן ס' סאליבן, על מנת לבלבל את הבוחרים, לגרום לפחות לחלקם לתת את קולם לו במקום לסנאטור – וכך לגרוע ממנו קולות שבקרב הצמוד עשויים להתברר כקריטיים.

הרפובליקנים ניסו עוד לפני הפריימריז, שבשיטת הבחירות באלסקה מהווים למעשה את הסבב הראשון של הבחירות (כל המועמדים מתמודדים בהם בלי קשר לשיוכם הפוליטי, והארבעה הראשונים ממשיכים לבחירות הכלליות), לחסום את מועמדותו של דן ג'יי סאליבן, מורה בגמלאות בן 70 מכפר נידח באלסקה, בטענה שהוא "שתול דמוקרטי", אבל עתירתם לבית המשפט נדחתה, והוא הגיע למקום השלישי. הוא טען כל העת שרץ מיוזמתו, אבל לפי התחקיר של ה"טיימס" החלטתו נעשתה רק אחרי שנפגש עם פעיל דמוקרטי שסיפר לאנשי הקמפיין של פלטולה שאותו סאליבן "שונא את טראמפ ואוהב את מארי" ומוכן להתמודד "אם זה יעזור" לה.

לפי התחקיר הקמפיין של פלטולה פתח ביוזמה לגיוס "מועמדי קש", בעלי שם זהה לזה של הסנאטור סאליבן, כבר בקיץ 2025. הפרסום עורר סערה גדולה בארה"ב, ומושל אלסקה הרפובליקני מייק דאנליבי הורה לפתוח בחקירה פלילית, כשבמקביל דווח כי מתנהלת חקירה נפרדת על ידי הממשל הפדרלי. טראמפ עצמו דרש לאסור על פלטולה להתמודד וטען שמדובר ב"הונאת בחירות מהדרגה הגבוהה ביותר". בשיחה עם כתבים הוא גם לא שלל אפשרות שממשלו ינסה לחסום הכרה בפלטולה כסנאטורית, אם תנצח. עוד לפני שהתחקיר התפרסם, בחודש שעבר עתר הממשל לבית משפט פדרלי בדרישה שלא להכיר בתוצאות ההצבעה באלסקה, אבל רק אם הסנאטור סאליבן יפסיד.

הקמפיין של פלטולה הכחיש שגייס מועמדי קש, והיא עצמה טענה שלא ידעה על מזימה שכזו. פעילים דמוקרטים טוענים להגנתה כי גם אם התחקיר נכון, גיוס מועמדי קש הוא נוהג חוקי – אפילו אם הוא "מסריח" – שבו עושים שימוש גם רפובליקנים, כשבמרוץ הנוכחי באוהיו למשל הרפובליקנים ניסו לקדם לטענתם מועמד סוציאליסטי, בתקווה לפיצול קולות במחנה השמאל באופן שיפגע במועמד הדמוקרטי שרוד בראון.

על פתק ההצבעה באלסקה יובחן הסנאטור הרפובליקני סאליבן כ"רפובליקני" לצד התיאור "incumbent", מילה שמשמעותה כי הוא זה שמחזיק כעת בתפקיד שעליו נערכת ההצבעה, בעוד שמו של דן ג'יי סאליבן יופיע מעליו ברשימה בלי שום זיהוי נוסף. טראמפ טען שהמילה "incumbent" אינה ברורה מספיק לאמריקני הממוצע, ושרבים לא יבינו שמשמעותה שהוא הסנאטור המכהן.

המרוץ באלסקה צמוד מאוד לפי הסקרים, ולפי הממוצע באתר RCP פלטולה מובילה בפער זעום של 1.2% בלבד.

טקסס: הכוכב הנוצרי חולם על מהפך, במרוץ היקר בהיסטוריה

טקסס, שעם 32 מיליון תושבים היא השנייה בגודל אוכלוסייתה בארה"ב, היא מעוז שמרני ענקי שהדמוקרטים חולמים על מהפך בו כבר שנים ארוכות – אבל אחרי שורה של אכזבות שנחלו שם, הפעם הם מקווים שלמועמד הצעיר שלהם ג'יימס טלריקו (32) יש סיכוי אמיתי לעשות את מה שעד לאחרונה נחשב לבלתי ייאמן. מולו ניצב המועמד הרפובליקני קן פקסטון (63), שזוכה אמנם לתמיכת טראמפ אבל נחשב למועמד בעייתי במיוחד על רקע שורה של פרשיות שחיתות.

פקסטון, המכהן כיום כתובע הכללי של טקסס, הדיח בפריימריז הרפובליקניים את הסנאטור המכהן ג'ון קורנין, שעל המושב שלו מתנהל כעת המרוץ, בזכות תמיכתו של טראמפ שראה בקורנין לא-נאמן מספיק. פקסטון מנגד הוא מתומכיו הנאמנים ביותר של הנשיא, שגם תמך בטענתו לזיופים בבחירות 2020 (הוא נאם למשל בעצרת שערך טראמפ בוושינגטון לתומכיו ב-6 בינואר 2021, ושאחריה הם הסתערו על הקפיטול), וכתובע הכללי של טקסס הוא זכור כמי שניהל מלחמת חורמה נגד ממשליהם של ברק אובמה וג'ו ביידן, במיוחד סביב נושאי הגירה, רגולציות של איכות הסביבה ורפורמת הבריאות "אובמה-קר".

אולם מנגד הוא הסתבך בפרשיות שחיתות שונות, שהביאו ב-2023 לניסיון הדחה כושל שלו על ידי עמיתיו הרפובליקנים בטקסס. פקסטון, שגם ניהל הליך גירושין מכוער עם אשתו אחרי שנחשפו בגידות שלו בה, נחשב לפיכך למועמד חלש במיוחד, כשההתנגדות לו מגיעה גם מרפובליקנים מתונים רבים, בהם לפי הדיווחים גם בני משפחת בוש, שלה השפעה גדולה בטקסס. הפרשנים מעריכים כי אם הסנאטור קורנין לא היה מודח ומתמודד על כהונה נוספת מול טלריקו, הקרב כלל לא היה צמוד, כשהרפובליקנים נדרשים להשקיע שם סכום אדיר של 274 מיליון דולר כדי להציל את פקסטון (עשרות מיליונים הגיעו מתורם בודד: אילון מאסק). בסך הכול הושקעו במרוץ, לפי נתוני AdImpact, יותר מ-573 מיליון דולר – המרוץ היקר ביותר אי-פעם, מבין אלו שאינם לנשיאות.

טראמפ עצמו הודה לאחרונה שפקסטון אינו מועמד מושלם: הוא התלוצץ על חשבונו כשאמר שהוא "קוץ בתחת", והזכיר את מראהו החיצוני הלא-חינני, כשבין היתר סובל פקסטון מפציעה בעפעף הימני שלו שגורמת לו להיראות כאילו עינו פוזלת מעט. "יכול להיות שהוא לא הגבר הנאה ביותר שראיתי בחיי. אבל אתם יודעים מה הוא כן? הוא התובע הכללי הטוב ביותר באמריקה", אמר עליו טראמפ בעצרת שערך למענו. המועמד הדמוקרטי טלריקו, חבר בבית המחוקקים של טקסס, נהנה מנגד מתמיכה גוברת גם בקרב בוחרים עצמאיים המתוסכלים מיוקר המחיה, וגם בקרב היספנים רבים שהצביעו לטראמפ בהמוניהם לפני שנתיים, אך חלקם מתרחקים ממנו כעת על רקע מבצעי הגירוש ההמוניים של ממשלו.

טלריקו מגדיר עצמו פרוגרסיבי אך דוגל בעמדות מתונות יותר מעמיתיו במחנה השמאל, ואף שלמשל מתח ביקורת חריפה על ממשלת ישראל שלטענתו ביצעה פשעי מלחמה, ודרש לעצור מכירות נשק התקפי, הוא הבהיר כי הוא תומך בהעברת סיוע הגנתי לישראל וסירב להגדיר את המלחמה בעזה כ"רצח עם". באופן חריג עבור הדמוקרטים הוא מדגיש גם את היותו נוצרי אדוק ומעמיד את הנצרות במרכז עשייתו הפוליטית. "צדק כלכלי מוזכר 3,000 פעמים בכתבי הקודש שלנו", הוא אמר למשל, "אבל אין לו שום אזכור בלאומנות הנוצרית או בימין הדתי של ימינו". בטקסס, המאוד דתית, המסר הזה מוצא אוזניים קשובות.

הרפובליקנים מנסים לתאר אותו כאיש שמאל קיצוני וטוענים שהוא מסתיר את עמדותיו האמיתיות, וטראמפ ופקסטון מרבים להזכיר אמירות שלו מלפני שנים אחדות שבהן אמר בין היתר כי "אלוהים הוא א-בינארי" וכי המדע המודרני מכיר בשישה מינים ביולוגיים שונים, ולא רק זכר ונקבה. טלריקו הודה כי האמירות הללו היו "מביכות", אבל טען שפקסטון מנסה להסיח את הדעת מ"קריירה של שחיתות". טראמפ, שמכנה את טלריקו בכינוי הלעג Tala-freako ("טָלַ־פְרִיקוֹ"), טוען גם באופן שקרי שהוא טבעוני, לכאורה באופן שמנוגד לתרבות של טקסס, אם כי טלריקו הבהיר שהוא אוכל בשר. את השקר הזה השמיע טראמפ שוב ושוב בחודשים האחרונים, ובעצרת שערך למשל בסן אנטוניו בחודש שעבר הוא אף טען שהמועמד הדמוקרטי מקיא בסתר אחרי שהוא אוכל בשר במופגן. "הוא רוצה לאכול חתיכת חסה. 'חתיכת חסה קטנה, בבקשה'", תיאר טראמפ בלעג, "הוא חש בחילה בגלל שהוא חייב לאכול בשר מסיבות פוליטיות, והוא מקיא לכל עבר".

לפי ממוצע הסקרים באתר RCP הפער לטובת טלריקו, שבשיאו הגיע ליותר מ-3%, הצטמצם בשבועות האחרונים וכעת עומד על 1.4% בלבד. אם ינצח, הוא יהפוך לדמוקרט הראשון מאז 1988, שנה לפני שנולד, שטקסס שולחת לסנאט.

קנזס: "מנכ"ל woke" של מגה-כנסייה בא להגן על החוקה

גם המרוץ הצמוד בקנזס, מעוז שמרני נוסף שהפעם האחרונה שבה שלח דמוקרט לסנאט הייתה לפני 94 שנה, מעורר דאגה בקרב הרפובליקנים. במרוץ הזה מנסה הסנאטור הרפובליקני רוג'ר מרשל (66) להיבחר לכהונה שנייה, ומולו ניצב המועמד הדמוקרטי אדם המילטון (62), איש המחנה המתון ודמות מוכרת בקנזס שהקים שם כנסיית ענק מהזרם המתודיסטי, והצליח גם הוא לסחוף אחריו בוחרים עצמאיים ורפובליקנים מתונים בעקבות הזינוק במחירי הדלק, שבקנזס ובאזורי פריפריה נוספים פוגע במיוחד בחקלאים.

המילטון, שזו הפעם הראשונה שבה הוא מתמודד בבחירות כלשהן, הסביר כי נכנס לפוליטיקה בשל תסכולו מהתנהלותו של טראמפ ומכישלון הקונגרס "להגן על החוקה". הוא סיפר כי שקל להתמודד כעצמאי, אך בסופו של דבר בחר להתמודד כדמוקרט על מנת למנוע פיצול במחנה הדורש שינוי. "זה לא עניין רפובליקני או דמוקרטי, זה עניין של הגינות אנושית", אמר. אף שהוא מבהיר כי יש להפריד בין דת למדינה, ובמהלך הקמפיין הפסיק לשאת דרשות בכנסייה שלו, גם הוא כמו טלריקו בטקסס מדגיש בנאומיו את אמונתו הדתית ושוזר בהם פסוקים מהתנ"ך או מהברית החדשה, כמו פסוק מספר מיכה הקורא "לעשות משפט" ו"לצעוד בצניעות" בפני אלוהים. "אפילו לא צריך להיות אדם דתי כדי לדעת שכך צריך לחיות", אמר המילטון לתומכיו בחודש שעבר בעיר לורנס. "אבל זה לא מה שאנחנו רואים בוושינגטון".

גם במקרה שלו מנסים הרפובליקנים להציגו כ"ליברלי מדי בשביל קנזס", עם פרסומות שבהן הוא מתואר למשל כ"מנכ"ל woke של מגה-כנסייה". המילטון מצדו ממנף לטובתו תחקיר שהתפרסם ב"ניו יורק טיימס" בספטמבר, ולפיו יריבו מרשל, רופא נשים ומיילד במקצועו, תבע יותר מ-700 מטופלות בשל חשבונות רפואיים שלא שולמו, כשחלקן נעצרו בגלל שלא התייצבו לדיונים בבתי המשפט. בין היתר הובא בתחקיר סיפורה של אישה בשם מיישה צימרמן שנעצרה ב-2011 כשהייתה בחודש השמיני להריונה, בגלל חוב מקורי שעמד על 3,596 דולר – אך תפח משמעותית בעקבות ריבית שנתית של 18%. מרשל טען כי פעל בהתאם לנוהלי הגבייה המקובלים, אבל המילטון הביע זעזוע מהתחקיר ובין היתר האשים: "בוושינגטון, רוג'ר מרשל מצביע בעד שלילת שירותי בריאות והעלאת עלויותיהם. בקנזס, הוא תבע יותר מ-700 מטופלות שלא יכלו להרשות לעצמן לשלם את החשבון. עשרות מהן נכבלו באזיקים ונכלאו".

בקנזס ניצח טראמפ ב-2024 את קמלה האריס בפער אדיר של 16%, אבל לפי ממוצע הסקרים של RCP המילטון מוביל כעת על מרשל בפער קטן של 2.6%. עם זאת, קנזס היא כנראה אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לחשש של הסוקרים האמריקנים, שמזהירים שהם מתקשים להגיע אל בוחרים שמרנים באזורי הפריפריה. ב"וושינגטון פוסט" פרסמו בשבוע שעבר סקר שאמנם העניק להמילטון יתרון מפתיע מאוד של 10% על פני הסנאטור הרפובליקני, אבל בעיתון הדגישו כי הסקר אינו מדויק ושבוחרים המזדהים כדמוקרטים נטו להשיב עליו הרבה יותר מאשר אלו שמזדהים כרפובליקנים. בעיתון הסבירו כי תוצאות הסקר פורסמו בכל זאת "כדי להדגיש את האתגרים" שבהכנתו.

דרום קרוליינה: האחות של גרהאם מסתבכת, חשש שהיא "בובה על חוט"

מרוץ צמוד מהצפוי מתנהל גם בדרום קרוליינה, שם הסנאטורית הרפובליקנית דרלין גרהאם (62) מתמודדת על המושב שפינה אחיה, הסנאטור הוותיק לינדזי גרהאם, אחרי שמת בפתאומיות מהתקף לב בחודש יולי. אחותו מונתה להחליפו בסנאט, וכעת מנסה להיבחר לכהונה מלאה, אבל בניגוד לאחיה היא חסרת ניסיון ונתפסת כמועמדת חלשה במיוחד, כשבאחד מעימותי הבחירות אף עוררה מבוכה כשנשאלה אם טייוואן חשובה לביטחון הלאומי, והשיבה כי היא לא בקיאה בסוגיה: "ביטחון לאומי זה לא הקטע שלי, זה לא תחום המומחיות שלי, אבל אני כן תומכת בצבא".

מולה ניצבת אנני אנדרוז, רופאת ילדים במקצועה, ולפי ממוצע הסקרים של RCP גרהאם מובילה עליה ב-2.7% בלבד – פער קטן מאוד עבור מעוז שמרני שטראמפ ניצח בו לפני שנתיים בפער ענק של 17.8%. הפרשנים מעריכים כי הסיכוי למהפך דמוקרטי בדרום קרוליינה עדיין נמוך מאוד, אבל בתרחיש של "גל כחול" גדול – גם שם הוא כבר לא מופרך, ובעדות לדאגה הגדולה של הרפובליקנים טראמפ עצמו ערך שם עצרות כדי לסייע לגרהאם, שאותה לחץ לבחור כמחליפתו של אחיה, כמחווה למי שהיה אחד מבעלי בריתו הנאמנים ביותר בסנאט.

רבים רואים בשל כך בגרהאם כמי שתפעל בצייתנות למוצא פיו של הנשיא, ואת הביקורת היטיב לתאר המושל הרפובליקני לשעבר של דרום קרוליינה מארק סנפורד, שאמר כי גם השמרנים שם מתרעמים על מועמדותה: "הם לא רוצים להצביע לדמוקרטים, אבל בה בעת הם מודאגים מסוגיות של כשירות ונאמנות. הם לא אוהבים את הרעיון של בובה על חוט, שתעשה את מה שהנשיא יגיד לה לעשות".

בצפון קרוליינה כבר מובטח מהפך, גם בג'ורג'יה הרפובליקנים ויתרו

המרוץ בצפון קרוליינה השכנה, על המושב של הסנאטור הרפובליקני הפורש תום טיליס, נחשב בתחילת מערכת הבחירות לכזה שבו יתחולל קרב תחרותי יותר – אבל בשבועות האחרונים רק התרחב הפער לטובתו של המושל הפופולרי לשעבר והמועמד הדמוקרטי רוי קופר (69), שמולו מתמודד מייק ווטלי (57), לשעבר יו"ר הוועדה הרפובליקנית הלאומית ובעל ברית קרוב של טראמפ. לפי ממוצע הסקרים של RCP היתרון של קופר עומד כעת על 10.7%, והתורמים הרפובליקנים עצמם כבר ויתרו על המרוץ והפנו ממנו כספים למרוצים אחרים.

באופן דומה הרפובליקנים הסיטו כספים מהקמפיין של חבר הקונגרס הרפובליקני מייק קולינס (59), שמתמודד במרוץ לסנאט בג'ורג'יה מול הסנאטור הדמוקרטי המכהן ג'ון אוסוף (39). אוסוף, מהכוכבים הבולטים ביותר במפלגה הדמוקרטית שמוזכר גם כמועמד פוטנציאלי לנשיאות ב-2028, נבחר לראשונה לסנאט ב-2020 בפער זעום במדינה שנחשבת למתנדנדת, אבל כעת לפי ממוצע הסקרים של RCP הוא מוביל בפער גדול של 8.2%. סקרים מסוימים אף מעניקים לו יתרון דו-ספרתי. אוסוף, יהודי שמותח כמו רוב עמיתיו למפלגה ביקורת קשה על ישראל אך נמנע מלהאשים אותה ברצח עם, ידוע בנאומיו הכריזמטיים שבהם הוא משלהב את תומכיו ורותם את התסכול הגדול בארה"ב ממדיניות טראמפ. "ג'ורג'יה תעניק מכה ברורה ועוצמתית כל כך לנשיא המושחת דונלד טראמפ, עד שאף נשיא לא יעז לנצל כך לרעה את כוחו במשך מאות שנים", הוא הבטיח בעצרת בסוף השבוע האחרון.

הרפובליקנים קיוו להזדמנות למהפך גם במושב הדמוקרטי שמתפנה בניו המפשייר, ושם הם העמידו מועמד מוכר – הסנאטור לשעבר ג'ון סונונו (61), שמגיע ממשפחה מפורסמת מאוד במדינה ושאחיו ואביו היו שניהם מושלים בה. אבל גם שם הסקרים מצביעים על יתרון מוצק יחסית לטובת המועמד הדמוקרטי וחבר הקונגרס כריס פאפאס (49). לפי הממוצע של RCP הוא מוביל בפער של 6.7%. מצב דומה מתחולל במינסוטה, שם המרוץ על מושב דמוקרטי שמתפנה מתנהל בין סגנית המושל הדמוקרטית פגי פלנגן (41), אשת המחנה הפרוגרסיבי, לבין המועמדת הרפובליקנית ושדרית הספורט לשעבר מישל טפויה (61). לפי ממוצע הסקרים של RCP פלנגן מובילה עם 5.8%.

מרוץ מעניין נוסף מתחולל בנברסקה, מעוז רפובליקני שבו טראמפ ניצח לפני שנתיים בפער של 20%. הדמוקרטים פינו שם את מקומם למועמד העצמאי דן אוסבורן (51), מנהיג איגוד עובדים לשעבר, ומקווים שכך יהיה לו סיכוי להדיח את הסנאטור הרפובליקני פיט ריקטס (62). ריקטס נהנה בסקרים מיתרון קטן יחסית.

הקרב על המושלים: מרוץ מכוער באוהיו, וצמוד מהצפוי בטקסס

בבחירות האמצע מצביעים כאמור האמריקנים על עוד שלל מרוצים מלבד לקונגרס, ותשומת לב רבה מוקדשת גם לבחירות על מושלי המדינות, שהפעם נערכות ב-36 מהן. כיום 24 מושלים מתוך 50 הם דמוקרטים, ובמפלגה מקווים שבחסות "גל כחול" לטובתם הם יצליחו לראשונה מאז 2010 להשיג שליטה על הממשלים המקומיים ברוב מדינות ארה"ב. אחד המרוצים הסוערים ביותר מתחולל באוהיו, שם המועמד הרפובליקני ויווק ראמאסוואמי גייס לקמפיין שלו את אמה של יריבתו, המועמדת הדמוקרטית איימי אקטון, ופרסם סרטון שבו האם, שאיתה ניתקה אקטון קשר לפני 48 שנה בעקבות התעללות ואונס שעברה בחזקתה, רומזת שבתה סובלת מבעיות נפשיות וקוראת לבוחרים שלא להצביע לה. ראמאסוואמי סירב לחזור בו מהפרסומת וקיבל גיבוי מטראמפ, למרות גינויים נרחבים מצד רפובליקנים ודמוקרטים כאחד.

מרוץ צמוד מהצפוי מתחולל גם בטקסס, שם המושל גרג אבוט, המושל המכהן הוותיק ביותר בארה"ב שמחזיק בתפקיד מאז 2015 ומנסה להיבחר לכהונה רביעית, מוביל רק בפער קטן על המועמדת הדמוקרטית ג'ינה הינוחוסה. לפי הממוצע של RCP היתרון שלו עומד על 3.7% בלבד, כשלשם השוואה לפני ארבע שנים הוא ניצח בפער של 11%. מרוץ מעניין נוסף מתחולל בג'ורג'יה, שם המיליארדר הרפובליקני ריק ג'קסון, שעשה את הונו בתחום שירותי הבריאות, מתמודד מול הדמוקרטית קיישה לאנס בוטומס, ראש העיר לשעבר של אטלנטה, על תפקיד המושל שאותו מפנה הרפובליקני בראיין קמפ. ניצחון של בוטומס יהפוך אותה לאישה השחורה הראשונה שנבחרת למושלת בארה"ב. מכיוון שג'ורג'יה צפויה להיות אחת ממדינות המפתח בבחירות לנשיאות ב-2028, שתי המפלגות רואות במרוץ הזה סימן מקדים נוסף להלך הרוח בקרב הבוחרים.