מתיחת הפנים של צה"ל מאז 7/10 - ואזהרת הבכירים: החבל עם המילואימניקים ייקרע

זה לא אותו צבא, אבל המלחמה הארוכה בתולדות המדינה לא הכריעה אף ארגון טרור. צה"ל הציג את לקחי הטבח: קיצור זמני התגובה, הקמת מכשול פיזי חדש בדרום והתאמה לאיום רב-זירתי. עוד על הכוונת: ביטול תרבות היהירות. משתנה אחד נותר ללא מענה: מערך המילואים שנסחט עד הקצה - והסכנה ממשבר אמון

אלישע בן קימון |

שלוש שנים לפרוץ המערכה הארוכה בתולדות המדינה, צה"ל של היום כבר אינו אותו צבא. כך עולה מהמסקנות והשינויים במערכים השונים, בהם אמ"ן וחיל האוויר, שפרסם דובר צה"ל. שלוש השנים של המלחמה הביאו להישגים דרמטיים, אך בסופו של דבר אף ארגון טרור לא הוכרע. חמאס בדרום חיזבאללה בצפון עדיין עומדים על הרגליים ומסוגלים לייצר איומים על מדינת ישראל.

מכל זרועות הצבא, אגף המודיעין, כגוף המתריע שכשל, הוא זה שספג את המכה הקשה ביותר בבוקר 7 באוקטובר. במהלך שלוש השנים האחרונות בוצעו באמ"ן שורה של שינויים מבניים ותרבותיים, שנועדו למנוע את הקיבעון המחשבתי הבא. בצה"ל אומרים כי הוטמעה גישה של ספק עצמי מובנה וביקורתיות יומיומית, במטרה לזהות "אותות מהמציאות" שברי מידע החורגים מהציפייה הרגילה תוך מתן מקום בולט לדעות מיעוט.

כמו כן, צומצם המשקל שניתן ל"סימנים מרגיעים" והועברה ההסתמכות ל"סימנים מעידים" אובייקטיביים של הערכות האויב וכוונותיו, ליצירת שפה משותפת בין גורמי האיסוף, המחקר והדרג המבצעי. בנוסף, הוקם חמ"ל מודיעיני התרעתי רב-זירתי ליצירת תמונת מודיעין אחודה המחוברת לשטח תחת השם "תמונ"ה". בסופו של דבר אמ"ן, שתרבות היהירות הושרשה בו - דבר שנוצל על-ידי חמאס בבוקר הטבח - יימדד בהתרעה הבאה שתידרש ובאופן סיפוקה.

​על מנת להבטיח שהשינוי יחלחל לעומק, הוקמו עוגנים ארגוניים חדשים באמ"ן, בהם מחלקה למודיעין בסיסי, מחלקת הדרכה מרכזית, הרחבת זרוע "המדרשה" כבית הכשרה למפקדי מודיעין בדרגות רס"ן עד אל"מ, והרחבת הלימוד והחקר בתחומי האיסלאם והתרבות הערבית. לצד זאת, אגף המודיעין נמצא בעיצומו של מעבר אסטרטגי לנגב והקים יחידה טכנולוגית חדשה המרכזת ומעבדת מידע בלתי מובנה באמצעות בינה מלאכותית (AI) וטכנולוגיות דאטה מתקדמות.

​עבור פיקוד הדרום, לקחי 7 באוקטובר תורגמו מיד לשינויים הנדסיים, מבצעיים וטקטיים בשטח. במהלך הלחימה חוסלו ארבעה ראשי זרועות, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות בארגון הטרור חמאס. במסגרת ארגון מחדש של תפיסת ההגנה ביישובי עוטף עזה, שודרגו מרכיבי הביטחון ונפרסו גדרות חדשות, תאורה, תצפיות ומכ"מים, לצד ציוד כיתות הכוננות בנשק, אפודים, רחפנים ואפליקציית "נץ" להעברת מידע מוצפן.

במקביל, הוצבו אמבולנסים ממוגנים בעמדות כוננות, הוגדל היקף האימונים בתוכנית "מגן 46" לשמונה אימונים מורכבים בשנה, והוקמו מפקדות להגברת הנוכחות הצבאית במרחב. ​כדי ליצור רצף הגנתי והתקפי, הוקמו כ-40 מוצבים שולטים חדשים במרחב, ונפרס מכשול פיזי ומתוחכם חדש (על-קרקעי ותת-קרקעי) לצמצום יכולות החדירה של האויב. המאמץ המבצעי כולל גם טיהור והשמדה של מאות אתרי טרור, בורות שיגור ומחסני אמל"ח, כשמאז הפסקת האש באוקטובר 2025 בוצעו יותר מ-4,000 קידוחים שיטתיים לאיתור תשתיות תת-קרקעיות.

למרות זאת, חמאס גם הוא עדיין על הרגליים, ובחסות הכספים שהוא גובה על משאיות הסיוע שעליהן הוא משתלט - הוא מצליח לייצר משילות. בישראל מעריכים כי ארגון הטרור, שעדיין מחזיק בנשק, מנצל את הזמן כדי לאגור כוחות ואמל"ח, לרבות העברת אמצעי לחימה למרחבים אזרחיים, מתוך הנחה שעד הבחירות בישראל ובארה"ב ידיה של ישראל כבולות והיא לא תקבל אור ירוק לפעולה נרחבת ברצועה.

​חיל האוויר, שספג ביקורת קשה על היעדרותו בשעות הראשונות של המתקפה, ערך שינויים עמוקים. החיל התאים את המודל המבצעי שלו לאיומים רב-זירתיים. סמכויות רבות הורדו לדרגי השטח, והוגדל סד"כ הכוחות בכוננות מיידית עד פי 4 ברמה הכללית ועד פי 6 במערכים מסוימים. להידוק הקשר עם כוחות היבשה הוקמה קהילת "גבולות והשתתפות", תוך יצירת בנקי מטרות וביצוע תרגילים משותפים. כחלק מפריסת המערכים, טייסת מסוקי הקרב 190 ("מגע הקסם") הועברה לבסיס רמת דוד כדי לקצר את זמני התגובה בגזרה הצפונית.

כמענה לאיומי כטב"מים ורחפנים, נפרסו מאות רכיבי גילוי ומכ"מים חדשים והוקמו יחידות אבטחה ייעודיות בפיקודים. כמו כן, הוקמו גדודי הגנה ייעודיים בבסיסי החיל לצד יחידת "ארד" (כנף 7) יחידה לוחמת המיועדת להתערבות מהירה מול איומים קרקעיים ואוויריים על נכסי החיל. כדי להבטיח את הטמעת הלקחים בתוכניות העבודה, הוקמה מנהלת ייעודית בראשות תת-אלוף במילואים שהיה חלק מצוות התחקיר הפיקודי.

​האיומים הרב-זירתיים השתקפו היטב בהיקפי האש חסרי התקדים שנורו לעבר ישראל במהלך המערכה: כ-10,200 שיגורים בוצעו מרצועת עזה, כ-20,000 מלבנון, כ-1,200 מאיראן, כ-50 מסוריה וכ-90 שיגורים נוספים מתימן. בלחימה הקשה שילם מערך המילואים מחיר כבד, כאשר כ-70% מהחללים נפלו בנסיבות מבצעיות, וכ-65,000 מילואימניקים שנפצעו נזקקו לטיפול (מתוכם כ-28,000 כבר חזרו לשירות פעיל).

​החלטת צה"ל להגן על גבולות המדינה ממעמקי שטח האויב ולא על קו הגבול הפיזי גובה מחיר כבד, ומציבה את מערך המילואים על פי תהום. למרות אזהרות חוזרות ונשנות מצד ראשי המערכת הביטחונית, מקבלי ההחלטות והממשלה ממשיכים לטמון את הראש בחול ונמנעים מקידום חוק גיוס אמיתי שירחיב את שורות הלוחמים.

מדובר במחדל הנהגתי, שמביא את מערך המילואים לכדי קריסה פיזית ונפשית, תוך ספק גדול מאוד אם יוכל להמשיך להחזיק את הנטל במתכונת הנוכחית. בכירים בצה"ל הסבירו שאם לא יגויסו אוכלוסיות נוספות והעומס לא יחולק החבל עם מערך המילואים ייקרע, עלול ליצור משבר אמון מול הצבא - וצה"ל ייאלץ בקרוב לרדד כוחות באופן חריג בגבולות השונים בשל המחסור בלוחמים. 

כדי להבין את גודל המצוקה, די להסתכל על השמיכה הקצרה שהצבא מנסה למתוח בכל הכוח. שלוש השנים האחרונות אילצו את צה"ל לבצע שמיניות באוויר ולרשום גידול חסר תקדים של 36% בהיקף מערך המילואים. לצד הקמת חטיבות, אוגדות וגדודי הגנה חדשים, הצבא סחט את כוח האדם הקיים עד הקצה.

באוגוסט 2024 הופעל צו מיוחד שהחזיר מסטטוס פטור כ-22,000 מילואימניקים, וסדרת ימי מיצוי מרוכזים ב-2025 וב-2026 הובילה לגיוסם של אלפי משרתים נוספים, בהם 14,016 ביום הראיונות הראשון ב-2025 ועוד 1,655 בהמשך, לצד 5,757 ביום הראיונות הראשון ב-2026 ועוד 484 בהמשך, כאשר מהלך מיצוי נוסף מתוכנן לדצמבר 2026.

בשורה התחתונה, נרשם זינוק של 38% במספר המשרתים המשובצים במילואים - אך זו אינה תוכנית עבודה יציבה, אלא הנשמה מלאכותית לציבור קטן. המשמעות בשטח של העלייה הדרמטית בסד"כ היא שחיקה חסרת תקדים, שכן ממוצע ימי המילואים ללוחם זינק ל-80 עד 100 ימים בשנה - כמעט כפול מתכנון השגרה שעמד על כ-55 ימים.

צה"ל והממשלה אמנם הרחיבו את מעטפת התמיכה הכלכלית, הנפשית והאקדמית במסגרת תוכנית "מעגל השירות" והקרן לסיוע (דרך מענקים, שוברים, סבסוד שכר לימוד והנחות בדיור), אך שום מענק כספי או תוכנית סיוע לא יוכלו להחליף את הלוחמים שחייבים לעמוד בחזית.

כשהמערכת הפוליטית מעדיפה שיקולים קואליציוניים על פני השוויון בנטל, כסף לא יפתור את עייפות החומר. הגיע הזמן שמקבלי ההחלטות יבינו שללא חוק גיוס אמיתי שמביא לוחמים חדשים למערכת, מערך המילואים עלול להכריז על פשיטת רגל והמחיר הביטחוני יהיה בלתי נסבל.