תנו לאספות אזרחים להכריע

אספת אזרחים לא תחליף את הממשלה ולא את הכנסת, אלא תוסיף קול שחסר להן. גם הפוליטיקאים יצאו נשכרים: הם יצליחו לפרוץ קיפאון פוליטי, לפתור בעיה סבוכה בלי לשלם את המחיר הפוליטי, ולהיות מנהיגות מקשיבה לציבור הרחב על כל גווניו

רונן גופר|

תגיות

לקראת הבחירות אנחנו שומעים את אותן הבטחות מכל צדי המפה הפוליטית: תנו לנו מנדט, ואנחנו נפתור. אבל את הסוגיות שבאמת מפלגות את החברה הישראלית, גיוס חרדים, חוקה, דת ומדינה, אף ממשלה, מימין או משמאל, לא הצליחה לפתור כבר כמה עשורים. לא מפני שאין פתרון, אלא מפני שכל הכרעה גובה מחיר פוליטי, והשיטה הפוליטית הקיימת אינה מתגמלת פתרון סוגיות מורכבות לטווח הארוך.

למזלנו, יש דרך אחרת לצאת מהקיבעון הפוליטי ומהפטנט הישראלי של להחליט לא להחליט. לא סתם דרך – אלא כזו שעובדת בהצלחה בעולם בדיוק במקרים אלו, ומחזירה את הכוח לעם.

דמיינו אולם גדול בירושלים, מקום כינוסה של אספת האזרחים הארצית הראשונה בישראל. כ-120 נשים וגברים מכל שדרות החברה, "כל ישראל בחדר אחד". על הפרק סוגיה מורכבת ושנויה במחלוקת, כמו "האם להתיר תחבורה ציבורית בשבת ובאיזה באופן?". במקום כותרות מתלהמות, יש הקשבה. מתחילים בניסוח אמנת שיח, לומדים עם מומחים, שואלים שאלות, ומחפשים נקודות הסכמה המבוססות על ידע, עובדות ואיזון בין הצרכים. הדיונים גלויים לתקשורת ולציבור. בסוף, ההצעות מובאות לממשלה, לכנסת ולעתים למשאל עם, וההכרעה מתקבלת לאור עמדה ציבורית מוסכמת ומנומקת שקשה לפסול כאינטרס צר.

אספות אזרחים הן מגמה מתגברת ועכשווית בעולם הדמוקרטי. למעלה מ-1,000 אספות אזרחים נערכו בעולם בשנים האחרונות, ברמה לאומית, מקומית ואף פדרלית. הרעיון פשוט. רשות שלטונית שמתקשה לפתור בעיה ולהחליט בנושא סבוך מעבירה אותו לקבוצה של כמה עשרות עד כמה מאות אזרחים, שנבחרים בהגרלה כדי לייצג סטטיסטית את החברה: נשים וגברים, מרכז ופריפריה, יהודים וערבים, דתיים וחילונים, שמרנים וליברליים, וכו'. הם נפגשים לאורך כמה שבועות או חודשים, שומעים מומחים ובעלי עניין, מקבלים הצעות מהציבור הרחב, דנים, ומגבשים המלצות. לא פוליטיקאים ולא לוביסטים, גם לא מומחים לבדם, אלא אנשים מן השורה שמציעים, בחכמה האזרחית היפה שצברו לאורך השנים, איך לפתור נושא שהפוליטיקה הרגילה נמנעה לפתור.

האספה לא מחליפה את הכנסת ואינה גורעת מסמכותה; היא מספקת לה את מה שהפוליטיקה הרגילה אינה יכולה לספק בשאלות טעונות – עמדה אזרחית מוסכמת שאיש לא יוכל לפסול כאינטרס מפלגתי, ותוך כך גם גיבוי של הציבור לפעול ברוח עמדה זו.

באירלנד הקתולית התווכחו במשך שנים על השאלה האם להתיר הפלות. הממשלה העבירה את ההכרעה לאספת אזרחים ב-2018. 100 אזרחים נבחרו באקראי, לסוג של שירות מילואים אזרחי, בשכר כמובן. הם למדו את הנושא, התווכחו, שינו עמדות, ולבסוף המליצו להתיר הפלות בכמה תנאים. ההמלצות הועברו למשאל עם, שבו הן זכו לתמיכה של שני שליש מהמצביעים. עוד באותה שנה תוקנה החוקה.

צרפת האיצה את השימוש במודל. ב-2020 הגישה אספה בת 150 אזרחים את המלצותיה על היערכות למשבר האקלים, וחלק ניכר מהן יושם. בעקבות ההצלחה פנה הנשיא לסוגיות נוספות: אספה בנושא "סיום חיים" הובילה לחוק שאושר סופית ב-2026, ואספה נוספת שדנה ב-2025 בסדרי הזמן (כולל חופשות) של התלמידים ומערכת החינוך. באיסלנד, אספת אזרחים אפילו ניסחה חוקה חדשה, שאושרה במשאל עם, אם כי מסיבות פוליטיות לא התקבלה לבסוף כנוסח מחייב.

השיטה כבר נוסתה כאן. בארבע השנים האחרונות מפעילה "המעבדה לאספות אזרחים" (גילוי נאות: אני אחד מצוות מוביליה) אספות ברשויות מקומיות, מאילת, דרך כפר סבא, ג'ת ורעננה ועד לקרית טבעון ואום אל פחם, בסוגיות שנוגעות ישירות לחיי התושבים. האזרחים מרוצים וכך גם הרשויות שקיבלו המלצותיהם. אין סיבה שלא נעשה זאת גם ברמה הלאומית. כשדנים בחינוך, למשל, אנחנו רגילים לשמוע על מו"מ מייגע בין ארגוני המורים למשרדי החינוך והאוצר. מדוע שלא יהיו אלה האזרחים שיקבעו את הערכים והמטרות של מערכת החינוך? כך גם לגבי הסוגיות המפלגות את החברה הישראלית. המחקר בעולם והניסיון בישראל מצביעים על כך שאספות אזרחים עשויות לצמצם קיטוב, לחזק את אמון הציבור במוסדות ולפתור סוגיות מורכבות.

לא משנה מי יזכה בבחירות, ביום שאחרי נחזור לאותן הבעיות ולאותה פוליטיקה של העדר הכרעות. צריך מנהיג אחד, אמיץ מספיק כדי להכריז כבר עכשיו, עוד לפני הבחירות, כפי שקרה באירלנד ומדינות נוספות, שבכוונתו לתת מנדט לקבוצה מייצגת של אזרחיות ואזרחים, כדי לפתור עבור כולנו בעיה שנתקענו בה יותר מדי זמן. אספת אזרחים לא תחליף את הממשלה ולא את הכנסת, אלא תוסיף קול שחסר להן. גם הפוליטיקאים יצאו נשכרים: הם יצליחו לפרוץ קיפאון פוליטי, לפתור בעיה סבוכה בלי לשלם את המחיר הפוליטי, ולהיות מנהיגות מקשיבה לציבור הרחב על כל גווניו.

ד"ר רונן גופר, מומחה למשילות ודמוקרטיה; המעבדה לאספות אזרחים; מרצה במכללה אקדמית ספיר